75 עולים הגיעו מגאורגיה: "חזרנו הביתה"

המלחמה בגאורגיה אולי שככה, אך אלה שנמלטו מהזוועות עדיין חיים את השלכותיה. 75 עולים נקלטו בישראל לפני כשבוע, רובם בבת-ים ובאשדוד. משרד הקליטה אישר תוכנית עבור העולים החדשים, הכוללת סיוע בלימודי עברית, מציאת תעסוקה ומימון בשכר דירה. הנזקקים שבהם יקבלו מענק בסך אלפי שקלים. לפי הסוכנות היהודית, 120 עולים נוספים נמצאים בשלבי הכנה בגאורגיה ויעלו לארץ בחודשים הקרובים.

משפחת ממיסאשווילי נטשה את ביתה בבירת גאורגיה, טביליסי, ועלתה לארץ בשבוע שעבר. ואז'ה אשתו, בשנות ה-30 לחייהם, ושני ילדיהם בני 3 ו-8, נקלטו בינתיים בקיבוץ מסילה בצפון הארץ במסגרת תכנית של הסוכנות היהודית והתנועה הקיבוצית.

גאים במולדת - משפחת ממיסאשווילי (צילום: בריאן הנדלר)

ואז'ה, שכבר הספיק לבקר בירושלים, אומר בגאווה: "אני מרגיש שחזרתי הביתה. כאן, אני לא מפחד אם תפרוץ מלחמה. אני בתור אזרח ישראלי אעשה את הכל כדי להגן על המולדת. אני מרגיש שהגענו הביתה, ואני יודע שהכל יסתדר לטובה".

הוא מספר כי תושבי הקיבוץ קיבלו אותו בזרועות פתוחות. "יש לי הרבה משפחה בארץ, ושמעתי סיפורים על קליטתם, והופתעתי מההתייחסות של אנשים אלינו. אנשים באים, מבקרים אותנו, מביאים לנו בגדים ודברים לבית, ואפילו הזמינו אותנו לארוחת שבת. זה מחמם את הלב".

נטיה זורשווילי, אם חד-הורית לשני ילדים, התגוררה עד לאחרונה בעיר גורי, שהיתה מוקד הלחימה בין גאורגיה לרוסיה, וכעת נמצאת תחת כיבוש רוסי. בשיחה עם ynet היא סיפרה: "הבית שלנו הופצץ והתמוטט כמעט כולו. אבא שלי לקח אותי, את הילדים ואת אמא שלי לטביליסי, וחזר כדי לאסוף כמה חפצים. עכשיו הוא לא יכול לצאת משם, כי הרוסים סגרו את היציאה. אבל גם הוא יעלה, כי אין ברירה. לא נשאר לו שם דבר".

עיר תחת מצור. פליטים והריסות בגורי (צילום: AP)

זורשווילי, ילדיה, אחותה ומשפחתה, נמצאים כעת במרכז הקליטה באשדוד. "הגענו בלי כלום, אפילו בלי בגדים להחלפה", הוסיפה נטיה. "קשה לתאר את התופת שעברנו. אני בקשר יומיומי עם אבי, והוא מספר לי שהוא לא יוצא מהבית - או יותר נכון ממה שנותר ממנו - ואנחנו ממש דואגים לו".

בימים הקרובים אמורים זורשווילי, שני ילדיה ואמה, לשכור דירה יותר מרווחת ולקבל מענק, משום שנותרה חסרת כל. "בינתיים, אנחנו גרים בדירת

שני חדרים של קרובי משפחה - ארבעתנו ועוד שש נפשות".

היא מספרת שאמה בוכה רוב הזמן, מתוך דאגה לבעלה שעדיין בגורי ומשום שנותרה חסרת כל. "גם אני עדיין בהלם בגלל כל מה שקרה לי, אבל אני מקווה שנסתדר, אני מנהלת חשבונות במקצוע, ואני מקווה שאמצא עבודה ואוכל להתפרנס".