דו"ח: ביזבוז המזון העולמי מייבש את כדור הארץ

כמחצית מכמות המים המשמשת לייצור מזון בעולם יורדת לטימיון כשהמזון לא נצרך ומושלך לאשפה. בארצות הברית למשל, משליכים מדי שנה כ-30 אחוז מהמזון שמיוצר, בשווי 48.3 מיליון דולר. המשמעות היא ביזבוז של 40 טריליון ליטרים של מים - מספיק כדי לספק את צרכיהם של 500 מיליון בני אדם.

הנתונים הללו נחשפו בדו"ח של ארגון המזון הבינלאומי, בוועידה שנערכה לאחרונה בסטוקהולם לרגל שבוע המים העולמי.

"יש ביזבוז עצום של מים באמצעות המזון שכמחצית ממנו מושלך לפח. מה שהחקלאים מגדלים מבוזבז או יורד לטימיון", אמר בוועידה יאן לונדקויסט, שעומד בראש התוכנית המדעית של מכון המים הבילאומי בסטוקהולם (SIWI). הוא הביא כדוגמא את בשר הבקר, שלצורך ייצור קילו אחד שלו דרושים בין 10 ל-15 אלף ליטר מים. "אם משליכים חצי מהקילו הזה לפח, כלומר מבזבזים בין 5,000 ל-7,500 ליטר של מים. צריך שינוי מנטלי... זה הגיוני מאוד שאנשים יבזבזו פחות", הוא הוסיף.

על פי הדו"ח של SIWI, כשליש מכמות המזון בארה"ב ובמדינות מפותחות במערב אובדת ולא נצרכת. כמויות עצומות של מזון נשארת בשדות, או אובדת במהלך הייצור, האריזה או השינוע, מתקלקל על המדף במרכולים או שלא נצרך במסעדות או בבתיהם של הצרכנים.

חוקרי המכון טוענים כי ביזבוז מזון תלוי באופיה של החברה המגדלת אותו וצורכת אותו. במדינות עניות, רוב המזון אובד בשדות בגלל העדר אמצעי איחסון או קירור הולמים, או בשל בעיות ועיכובים בשינוע. "במדינות רבות בעולם פשוט אי אפשר לאחסן מזון בצורה יעילה, משום שאין בנמצא את הציוד הדרוש", אמר מנהל המחקר, יקוב גרניט.

במדינות עשירות יותר, לעומת זאת, רוב הביזבוז מתרחש ברמת הצרכן - כאשר הוא משנה את הרכב התזונה שלו או שמעדיף מזונות שצריכת המים שלהם גדולה כמו מוצרי חלב ובשר - במיוחד בשר בקר.

"בסביבה העירונית, איבדנו את הקשר עם המציאות. אנשים לא יודעים מאיפה בא האוכל שהם צורכים ולא יודעים מה דרוש על מנת להביא את האוכל לצלחת", אמר לונדקויסט.

הדו"ח של SIWI קורא לעולם, שנאבק לספק מזון ומים לאוכלוסיות המתרחבות, לפעול להפחתת ביזבוז המזון ב-50 אחוז עד 2025. "אם לא נשנה את דרכינו, מים יהפכו לקושי המרכזי בייצור מזון בעתיד", אמר פסקואל סטדוטו, מארגון המזון והחקלאות של האו"ם.

גרניט הסביר שהשינוי יבוא רק בזכות תמריצים כלכליים. "התמריץ הטוב ביותר לשינוי הוא המחיר", הוא אמר וציין שבשוודיה פחתה צריכת בשר הבקר ביותר מ-30 אחוז משום שהמחיר עלה משמעותית. הוא ציין שבדובאי המדברית, שם המים הם משאב חופשי, צורך כל אזרח בממוצע כ-600 ליטר ביום, בעוד שבשוודיה הצריכה הממוצעת לאדם היא 150 ליטר.

"אנחנו כאן משלמים מחיר לא גבוה עבור המים, אבל אנחנו משלבים את הצריכה בחינוך והגברת המודעות לחיסכון, כדי שאנשים ידעו מה המחיר הסביבתי של צריכת המים שלהם", אמר גרניט.