שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מנכ"ל תעש: "יש לי 500 עובדים מיותרים"
    אבי פלדר תוקף את משרד האוצר, שמסרב לסייע לחברה בהליך פיטורים. בינתיים הוא מקצץ באגרסיביות סוגר נציגויות בחו"ל, חוסך בחשמל ואפילו מחייב לטוס במחלקת תיירים

    מנכ"ל תעש, אבי פלדר, מתוסכל. שנה אחר שנה התעשייה הצבאית מצליחה להגדיל את צבר ההזמנות שלה ואת שורת ההכנסות, אך בשורה התחתונה עדיין מצטברים בכל פעם מחדש הפסדים של עשרות מיליוני שקלים.

     

    אף שמערכות הנשק שלה נחשבות לאחת ההצלחות הגדולות (והיחידות) של מלחמת לבנון השנייה, החברה שבניהולו עדיין נחשבת לאחות הקטנה והבלתי משמעותית

    של חברות ביטחוניות ישראליות דוגמת התעשייה האווירית ואלביט מערכות. זה לא קורה סתם: התעשייה הצבאית עדיין בבעלות ממשלתית, והליכי ההפרטה - "מחויבי המציאות", כפי שמגדיר אותם פלדר - עדיין רחוקים ממימוש.

     

    פלדר (52) מכהן כמנכ"ל תעש בשלוש השנים האחרונות. הוא התראיין לרגל חגיגות 75 שנה לחברה, לאחר שהצליח להטמיע בה שורת מהלכי התייעלות, ולצאת להנפקת אג"ח בחברה־בת עשות אשקלון. לראיון הוא בא מצויד בתפיסת עולם מגובשת בעניין הפתרון שיבריא את החברה.

     

    "יש לנו 500 עובדים מיותרים בתעש, עובדים שצריכים ורוצים ללכת הביתה, עובדים שיש לנו בעניין פרישתם המוקדמת הסכמה עם הוועד", הוא אומר. "אלא שתעש לא מסוגלת לשאת בעלויות הפרישה האדירות - חצי מיליארד שקל לפחות לפי תחשיב של 1-1.2 מיליון שקל לעובד - והבעלים שלנו, המדינה, לא מוכנה להעביר את התקציב. בסופו של יום יש על כתפיה של התעשייה הצבאית משקולת אדירה, שלא מאפשרת לה לעבור לפסים של רווחיות".

     

    תעש ועובדיה, אומר פלדר, מוכנים לקבל על עצמם חלק מעלויות פרישת העובדים, אך לא לממן את מלוא הסכום. מדובר לדבריו בלקח משמעותי שלמדה החברה מהפרישה המסיבית הקודמת של עובדים, בשנת 1991, שבמסגרתה קיבלה החברה על עצמה את מימון כל העלויות, שנאמדות מאז ב־100 מיליון שקל בשנה.

     

    "מדי שנה אנחנו מפרישים לתשלומי פנסיה 100 מיליון שקל, ועוד 100 מיליון שקל עולים לנו העובדים המיותרים שלנו", אומר פלדר. "תראי לי עוד חברה שיכולה להתנהל בצורה עסקית ראויה כשהיא מתחילה את השנה במינוס של 200 מיליון שקל. אנחנו נמצאים במלכוד. רואה החשבון שלי אומר שבמצב הזה, כדי להציג תוצאות כמו שלנו צריך להיות קוסם. ולמרות הכל אנחנו צופים שנסיים את 2008 עם הזמנות בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, ואנחנו מצליחים להגדיל את המכירות שלנו ב־20%-25% כל שנה".

     

    ההוצאות הפנסיוניות האלה, אומר פלדר, "גרמו לחברה לשקוע. רצינו הלוואות, אבל בשוק ההון אמרו לנו לא. את ההלוואות מהבנקים לא רצינו להגדיל, והן מסתכמות ב־300 מיליון שקל בלבד. על הרקע הזה מצפים מאיתנו לפעול, אבל זה מאוד קשה, והחברה מציגה מדי רבעון הפסדים ברמה התפעולית. ההיגיון שלי אומר שהיינו צריכים קודם כל להגיע לרווחיות, ורק אז לאפשר לעצמנו הוצאות ענקיות מדי שנה על פנסיה. אבל עכשיו זה מאוחר מדי".

     

    "המודל הנוכחי לא אפשרי"

    המודל שאליו חותר פלדר הוא שינוי מבנה הבעלות של החברה, "אם במודל של הנפקת מניות ואם במודל של הנפקת אג"ח. המטרה היא להביא את החברה למצב שבו נוכל לתת אופציות ומניות לעובדים שלנו, לשתף גם אותם ברווחים. באיגרת שכתבתי לעובדים לרגל חגיגות ה־75 אני אומר להם את זה.

     

    אנחנו מנסים לנהל את תעש כחברה עסקית לכל דבר, לא כמו חברה ממשלתית, ואנחנו צריכים גם לתת אופק לעובדים שלנו, כדי שנוכל למשוך לכאן עובדים מוכשרים. בעבר, כשעובד יצא מתעש נתנו לו הכל, הטבות ופיצויים, אבל שכחו לדאוג למי שנשאר. על זה אני חושב. תוכנית הבראה לא יכולה לעמוד רק על פיטורים. צריך למצוא את הדרך שבה היא גם תתגמל את מי שנשאר.

     

    "דגם הפעילות הנכון עבורנו דומה למודל של עשות אשקלון (חברה־בת הנסחרת בבורסה - נ"ס). הדרך הכי נכונה היא להנפיק, אבל איננו יכולים לקבוע לבעלים שלנו מה לעשות. אנחנו יכולים רק לייעץ. אני דוגל בשוק חופשי, ולשם אני רוצה לראות את תעש מגיעה".

     

    בממשלה כבר דיברו על זה כמה פעמים, מה מעכב את המהלך?

     

    "הבעיה היא שכבר שלוש שנים מדברים על הנפקה. בעשות אשקלון התחיל תהליך של הנפקה, שלא הסתיים, ובינתיים רק מדברים. במקרה של עשות ההנפקה התעכבה, הבנקים סגרו את הברזים והחברה התקשתה לשרוד. כשדנקנר או תשובה רוצים למכור חברה הם עושים את זה עוד באותו יום, אצלנו זה לוקח זמן. הרבה יותר מדי זמן".

     

    בעבר היו דיבורים על פיצול תעש ועל מכירת חלקים ממנה.

     

    "תעש לא תפוצל, זה פשוט לא ילך. תעש היא נושאת מטוסים, ואם מישהו למעלה רוצה לתקוע את המהלך, הוא מוזמן ללכת למודל כזה של פיצול".

     

    מה יקרה כשתופרטו, וחברה כמו אלביט מערכות תרצה לקנות אתכם?

     

    "יכול להיות שזו תהיה אלביט מערכות ויכול להיות שזו תהיה חברה בינלאומית אחרת שתרצה לקנות אותנו. תעש היא חברה אטרקטיבית, אבל היא לא יכולה להישאר במודל הנוכחי".

     

    האוצר: "נדון בפרישת עובדים במסגרת ההפרטה"

    בשלוש השנים שלו בחברה פלדר מנסה להוביל מהלך התייעלות מסיבי. לדבריו, רק בשנה האחרונה חסכה החברה 120 מיליון שקל בשורה של צעדי התייעלות: "צמצמנו במידה ניכרת את משלחות הרכש שלנו בחו"ל. אם פעם החזקנו שבעה אנשים בניו יורק, היום אנחנו מחזיקים שם אדם אחד. סגרנו גם את המשלחות בברן, באנגליה ובבון.

     

    פתחנו חוזים עם ספקים, הפסקנו את הבלעדיות שהעניקה החברה במשך שנים לספקים וביצענו התמחרויות. סגרנו שני שערים של החברה, בהרצליה וברמת השרון. מינואר 2007 אין לנו הסכם שכר בחברה, ואנחנו מקדמים עובדים ברמות השכר הנמוכות בסכומים קטנים, בהתאם להסכמה עם ועד העובדים, שמשתף איתנו פעולה בצורה נהדרת. הפסקנו את כל הטיסות של ההנהלה במחלקות עסקים. את כל מערכת החוזים הפכנו לאלקטרונית. הפכנו כל אבן בחברה כדי להבין כיצד אפשר לחסוך".

     

    במקביל, אומר פלדר, מהלכים דומים מתקיימים גם בחברה־בת עשות אשקלון, שבה מיוצרים חלקי מתכת שונים. "הקטנו את צריכת החשמל בחברה, והיום היא מבוקרת. אנו מנתחים את ההוצאות שלנו על כלי עבודה, ומעניקים 20% תוספת שכר לעובד שמסוגל להפעיל יותר ממכונה אחת". "עושים הכל כדי לחסוך", מצטרף לדברים דן כץ, מנכ"ל עשות. לדבריו, גם אצלו יש 50–60 עובדים מיותרים שצריכים לפרוש.

     

    ממשרד האוצר מסרו בתגובה: "בהמשך להחלטת הממשלה מ־2005 על הפרטת תעש, פנה משרד האוצר למשרד הביטחון לפני יותר משנה, לצורך מימוש ההחלטה. תשובת משרד הביטחון עוד לא התקבלה". עוד נמסר מהאוצר כי כפי שהובהר לתעש, נושא פרישת העובדים יידון בתהליך ההפרטה, במסגרת המו"מ עם החברה על המהלך.

     

    תגובת משרד הביטחון: "מדובר בתהליך ארוך ורגיש שייפתר לשביעות רצון תעש, האוצר ומשרד הביטחון".

     

    יו"ר ועד עובדי תעש, איציק יהודה, אמר כי: "אף שהעובדים מתנגדים להפרטה, יש הסכמה בעניין התייעלות, אך לא סוכם על מספר העובדים שייצאו לגמלאות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים