איך משפיעות עלינו הקריסות בארה"ב?
הכלכלה העולמית סוערת, מדדי הבורסות ברחבי הגלובוס צונחים בשיעור חד, אך מנקודת מבטו של הצרכן הפיננסי בישראל ניתן למצוא גם כמה נקודות אור בהתפתחויות הדרמטיות במערכת הבנקאות האמריקנית
קריסתו של בנק ליהמן ברדרס בפרט, והמשבר הפוקד את מערכת הבנקאות באמריקנית בכלל בעת באחרונה, באים לידי ביטוי לא מעט בירידות החדות בשוק ההון הישראלי, קל וחומר במה שהתרחש בוול סטריט אמש (יום ב'). ואולם ההשפעות של האירועים האחרונים באות לידי ביטוי לאו דווקא בתשואה שתציג קרן הנאמנות או קופת הגמל שלנו; מתברר כי ישנם השלכות נוספות, ובאופן מפתיע - גם חיוביות.
הבעיה העיקרית שנוצרת בעקבות קריסת המוסדות הפיננסיים היא משבר אשראי. הכוונה היא לחוסר היכולת של הבנקים לתת הלוואות זמינות ובריבית סבירה - הן למגזר העסקי, הן למגזר הפרטי. מציאות זו פוגעת קשה בכלכלה האמריקנית.
"ברגע שליהמן ברדרס קרס - גדל הפער בין הריבית הבין-בנקאית לריבית הממשלתית", אמר אתמול אחר הצהריים ל-ynet אמיר כהנוביץ', כלכלן מקרו בכלל פיננסים. "לפני המשבר, הפער הזה נע בין 0.25% ל-0.5%. בעקבות המשבר הוא זינק ל-1.33%, כשרק לפני כשבוע הפער היה 1.04%. הריבית הממשלתית לא השתנתה, ולמרות זאת פער הריבית עולה. זה מעיד על מצוקה של אשראי".
שוק האשראי בעולם מחובר בין המדינות. רק באחרונה גייס סיטי בנק האמריקני כסף בישראל, וההשלכה המיידית של המשבר היא שאם נבקש מבנק אמריקני הלוואה - היא תהיה יקרה יותר.
ואמנם, לא צריך לנדוד עד ארצות-הברית בשביל להרגיש את מצוקת האשראי. מצב כזה של קריסת בנק מחזק את המשבר ומעלה את פרמיות הסיכון בכל העולם. "כל מי שנותן לך הלוואה - יבקש ריבית גבוהה יותר, על עצם העובדה שקיים משבר", מסביר כהנוביץ'. "כך למעשה, למרות שלא חל שינוי בהכרח במאפייני הלקוח וביכולת ההחזר שלו, הוא נדרש לשלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואה, גם בישראל".
בנק ישראל מול הבנקים המסחריים
ואולם בפועל, במציאות של משבר אשראי ישנו תהליך מקביל שדווקא מיטיב עם הלווים. בנק ישראל מעוניין בכך שהפעילות העסקית תמשיך ולא יווצר משבר גם כאן. אי לכך, ההבנק המרכזי מעוניין בסביבת ריבית נמוכה.
"מה שמפחיד את הבנק המרכזי זו האינפלציה, אבל אם ניתן להתגבר על האינפלציה, אז יש נטייה לשמר ריבית נמוכה, וזה מיטיב עם הצרכנים", אומר כהנוביץ'. "למעשה נוצר סוג של קונפליקט. במצב של אי-ודאות, הבנקים מעוניינים להשאיר את הכסף אצלם, ולכן הם דורשים ריבית גבוהה יותר. מנגד, הבנק המרכזי מוריד ריבית כדי לחזק את המשק. שני כוחות אלו מאזנים אחד את השני, וכך המציאות של המשבר כמעט ולא משפיעה".
הזכרנו שהירידות בקופות הגמל, בקרנות הפנסיה ובהשקעות בכלל ניכרות זה חודשים רבים בהשפעת המשבר העולמי, אך האם קריסה דרמטית כזו עשויה להשפיע ביתר שאת?
לדברי כהנוביץ', אירועי ליהמן ברדרס ומריל לינץ הם דברים שהשוק כבר הביא בחשבון שיקרו. "השוק כבר נתן סבירות של 80-70 אחוז שזה יקרה, אז עכשיו אנחנו רואים את התיקון של ה-20 אחוז". לדבריו, לא צפויה השפעה דרמטית על אותם כספים. "יש כיום בנקים שהשוק כבר מתמחר בסבירות של 60 אחוז שהם יפלו. זה הובא כבר בחשבון".
נוסף על כך, חרף החששות לא ניתן להתעלם גם ממציאות שבה תכריז ממשלת ארצות-הברית שהיא תומכת בכל זאת בבנקים שנקלעו למשבר החמור. מצב כזה עשוי לשנות את כל התמונה, ולהוביל את השוק דווקא לעליות.
השקל מתחזק
היבט נוסף שבו משפיעים עלינו האירועים האחרונים הוא התמיכה שמקבל השקל בעקבות המשבר. רמות הסיכון בארצות-הברית עלו, ולכן המשקיעים מוכרים דולרים ומוציאים את השקעותיהם למדינות אחרות.
אחד המרוויחים העיקריים מכך הוא השקל. בעקבות צעדים אלו המטבע הישראלי מתחזק. עניין זה עשוי להביא להורדה במחירי המוצרים המיובאים (אם כי מדובר בתהליך ארוך), כמו גם רכישות שנעשות בדולרים, כגון טיסות וחופשות בחו"ל.
לפנייה לכתב/ת 
