חשיפה נעימה
לא כל השחקנים הבריקו ועלילות המשנה לא המריאו, אבל "חשופים", הטלנובלה הברנז'אית שהגיעה לסיום עונתה הראשונה, היתה רוב הזמן ממתק טלוויזיוני מהנה. עמית קוטלר לא חיפש היגיון והצליח ליהנות, בעיקר מתחיה קריסטל
אם תשאלו אנשי חדשות מכל ערוצי הטלוויזיה, הם יאמרו לכם מיד בביטול שאין כל קשר בין עלילת "חשופים" לבין מה שבאמת מתרחש באולפנים בהם הם עובדים. אבל אם תבקשו מהם רגע של כנות, הם לא יכחישו שאפילו הם חטאו מספר פעמים, ואולי אף יותר מכך, בצפייה בפרקי העונה הראשונה של הטלנובלה, שהסתיימה אתמול (ה').
"חשופים". רוב מכריע של שחקנים טובים (צילום: עידו לביא)
"חשופים" היתה טלנובלה המוגדרת כבעלת "מודעות עצמית", או בשפה פשוטה יותר, כזו המתכתבת עם המציאות המקבילה ללא הרף, ובכך היה הקסם הגדול שלה. זה החל מהשמות ומאופיין של הדמויות ש"נגנבו" מתעשיית התקשורת הישראלית, המשיך דרך עיצובו של אולפן "חדשות ישראל" שהזכיר לא מעט את זה של "חדשות 10" והרחיק עד לביקורות תקשורת באינטרנט ובעיתונים, בלוגים שנכתבו על ידי הדמויות ושולבו בעלילה ופרקים שבוססו על סיפורים המוכרים לנו היטב מכותרות המהדורות. באמצעות כל אלה, ההצצה שסופקה לצופים אל תעשיית הטלוויזיה בישראל הפכה לנוצצת ומשעשעת, ובעיקר לכזו שיכולה לשמש קרקע פורייה לתככים, מזימות, בגידות ותחרות מקצועית שלעולם לא נפסקת.
רגע השיא של העונה, או ה"פיק", אם נשתמש במונחים מעולם התקשורת – כיאה לסדרה המדוברת, הגיע אי שם באמצעה, כאשר יעל בר זוהר, בתפקיד גלי ארזי, הסתממה כמעט למוות באמצע מהדורת יום העצמאות החגיגית, מה שחירב בתוך שעות את המרוץ המקצועי שלה ואת חיי הזוגיות שהיו לה עד לאותו יום.
ואם כבר יעל בר זוהר, יש מי שיאמר שלא מדובר בחדשות מרעישות, אבל היא שיחקה אותה – בענק. בר זוהר נכנסה בקלות מדהימה לנעלי מגישת החדשות המובילה במדינה, בלא מעט פרקים אמינים וכנים, וכך ניתן להתייחס גם לצופית גרנט שהפתיעה בתפקיד עורכת החדשות מרב בן בסט, גיא לואל בתפקיד איתן – בעלה (חצי לשעבר) של גלי, חלי גולדנברג (מלכה לב-ארי) ואנחל בונני (אופיר זדוף) שהתגלה כיותר מעוד פרצוף יפה על המסך.
אל מול אלה, למרבה הצער, לא ניתן לומר דברים דומים על נעמה שנדר, בתפקיד שירה מזור - העכברה המאנפפת (הם אמרו, לא אנחנו), שנבחרה להחליף את גלי כמגישת מהדורת החדשות. שנדר, על אף תפקידה המרכזי, לא כבשה את המסך ונותרה אנמית לכל אורכה, כמעט כמו השחקן בן פרי (שימי, בן זוגה לעלילה), והפחיתה מאיכותם של הרגעים הקיצוניים (ואף המוטרפים) שנרשמו מפרק לפרק, בעיקר באלה האחרונים, לאחר שגלי גילתה מי הפיל אותה בפח וסימם אותה בשידור חי.
ומילה אחרונה על השחקנים, או ליתר דיוק על שחקנית אחת, אודליה מורה-מטלון – תחיה קריסטל בשבילכם, שגנבה לאט אבל בטוח את ההצגה מבין ידיהם של הכוכבים הגדולים. בנוכחות שקשה להתעלם ממנה, דיאלוגים ענקיים ובעיקר משחק גדול מהחיים, מורה-מטלון עשתה בית ספר לחבר'ה הצעירים על הסט, והפכה לאחת הדמויות הדומיננטיות ביותר על הסט, או כמו שהיא היתה מגדירה את זה – ממתק אמיתי. בפרק האחרון גילינו את הבת האבודה של קריסטל, דמות שעוד תעשה לה חיים לא קלים ותחשוף צדדים נוספים באישיותה המורכבת של האמא הזוהרת שלה בעונה הבאה.
כיף נטול הקשר
ובחזרה לעלילה. למרות התככים שבצמרת, בגזרת איתן-גלי-אופיר, עלילות המשנה בסדרה לא הצליחו לעטוף את זו המרכזית, רוב הזמן נראו תלושות ולעתים אף משעממות מעט. הדינמיקה בין דניאל לאלקנה, ריב האחיות של ריקי ואלה והשלישייה הביזארית ברק-סמדג'-אריאל לא סיפקו את הסחורה וחבל שהקיר שביניהן לבין קו העלילה הראשי כמעט ולא נפרץ, זאת למרות שכמעט כל הדמויות הללו עובדות באותה מערכת חדשות, לצד אותם גיבורים מרכזיים.אבל אם צריכים לסכם, העונה הראשונה של "חשופים" היתה בסך הכל מהנה ברובה. נכון, על אף שהיתה קצרה מטלנובלות אחרות ("האלופה", "טלנובלה בע"מ" וכמובן "השיר שלנו" על ארבע עונותיה), חלק מהפרקים שהובילו דווקא לסיום העונה לא היו מבריקים במיוחד, אבל לאחר שני פרקי הסיום והסיפורים החדשים שנפתחו בהם (הבת של תחיה, הקאמבק של גלי ואופיר, היחסים של מוקי עם מרב וסמדר והגילוי המרעיש על מותו של בנצי), אין ספק שיש סיבה לחכות לעונה הבאה.
בשלושת החודשים האחרונים,
השעה שמונה בערב – שעת שידור הסדרה – קיבלה אלטרנטיבה שפויה. את מהדורת "חדשות ישראל" אפשר לסכם כהרבה יותר מהנה ולפרקים מותחת ומרתקת מזו של חדשות ערוץ 2 או 10. "יש לנו חדשות רעות בשבילכם", היה הסלוגן שהוביל את הסדרה, אבל לשמחתנו החדשות דווקא טובות. בעוד חמישה חודשים – עולה העונה השנייה.
לפנייה לכתב/ת 
