שתף קטע נבחר

קפדהו ושפדהו

זה לא מתחיל ונגמר בלהתנהג בהתאם. עכשיו זו כבר אסטרטגיה של ממש. סמדר שילוני מנתחת את סוד הכוח של יוסי הדורבן ומסבירה למה הוא יישאר בווילה (כנראה) עד לסוף המשחק. חוכמת הבובליל'ה

זהו, אני כבר לא סומכת על אף אחד. חשבתי שיש ביננו הסכמה, חשבתי שאפשר לסמוך עליכם. אבל מאז אתמול אני מרגישה שאתם ואני לא באותו צד. אני לקחתי את עצמי מהסלון לחדר השינה, ודיברתי עם עצמי, שיחה ארוכה ונוקבת. עצמי ענה לי בהגיעני, הסכים איתי על המצב, וסיכמנו שנעיף את נעמה. מגיע הרגע להדחה - ומה אני מגלה? שהעפתם את ערן!

 

אתם יודעים אילו דברים נעמה אמרה עליכם מאחורי הגב? אתם יודעים איך היא מלכלכת עליכם? אתם יודעים איך היא מסכסכת בינינו? אני האמנתי לכם, האמנתי לעצמי, ועכשיו אני כבר לא יודעת למי להאמין.

 

היציאה של ערן היתה מפתיעה לא בגלל שערן הוא כזה שוס, אלא בעיקר כי השם של נעמה היה רשום בגדול ובטוש בלתי מחיק על ההדחה הזאת. הבחורה שחפרה וחפרה (למרות שבאופן מפתיע החפירות שלה נעדרו מסיכומי השבוע בטלוויזיה וכמעט לא היו קיימות בדוחות היומיים מהווילה), היתה ועודנה סימפטום מובהק של מאבקי הכוחות שם.

 

הדיירים נורא רוצים לשחק באסטרטגיה, אבל אין להם באמת על מה לבסס אותה. התוצאה: ארמונות של קווי פעולה נבנים על יסודות של אוויר. כל אחד מדבר עם השני על השלישי, ורק אנוכי, הצופה הקטנה בבית, מנסה להבין על מה קיבינימט הם מדברים, בעצם? הם משתוקקים ליצור מחנות ולצרף אליהם אנשים שיאמינו להם והם יתנו בהם אמון בחזרה, אבל מה בעצם מאפיין את המחנות אלה? האם הגבינה של מישהו באמת זזה או שהם הוציאו אותה מהתקציב וקנו סיגריות במקום?

 

כך ייעשה לאיש אשר האח חפץ בהדחתו

זה לא שאין מקום לאסטרטגיה, וזה לא מקרה שהחוקים של המשחק אוסרים על המתמודדים לעשות אחת. הצופים והדיירים קשורים בקשר חזק יותר מהווליום של עינב בובליל. הצופים אולי קובעים את מי ידיחו, אבל הדיירים הם יכולים ליצור מצב שמתמודד יגיע לגמר פשוט כי הוא לעולם לא יועמד להדחה, מתוקף אינטריגות ותיאומים פנימיים.

 

את זה מן הסתם מנסה ההפקה למנוע במהלך השבועי. "כולכם, חבורה של פרזיטים, מועמדים להדחה, כי ככה ייעשה למי שלא שׂם על החוקים של המשחק". אם תהפכו את הדף, בצדו השני יהיה כתוב "וגם לא נתנגד לקבל עוד מלא מלא סמסים, כי דמי הזיכיון לא הולכים ונהיים זולים יותר".

 

מעל כל אלה מרחף הדורבן, משקיף אל המבוך מהפיגומים ומתמרן את הפועלים שלו. בצהריים הוא הולך לשתות איתם תה ומביא חבילת באפלות, כדי לתת להם להרגיש טוב עם עצמם, כי הוא יודע שהם יחזרו לעבוד עם חשק.


בובלילית ואבוּבובליל. תגידי תודה שהוא שם (צילום: ערוץ 2)

 

בובליל נתן השבוע עבודה במפעל, ויש לכולנו מזל גדול שזה היה הוא ולא מישהו אחר. אולי מזל זו לא בדיוק המילה, בכל זאת הרבה אנשים הצביעו והסכימו להיות "עובד מספר אחת", אבל האח הגדול בחר בבובליל, כי הוא ידע עם מי יש לו עסק. אז "אבוּבובליל" שלה תולעים, ניקה ברגים ומיין צרצרים בסוטול, שמע מוזיקה בפול ווליום, כיבה את הגריל לשבוע ובעיקר הרוויח עוד הרבה לקוחות מרוצים בצד השני של הטלוויזיה, כאילו שהיו חסרים לו מלכתחילה.

 

בובליל כל כך מוצלח, שהוא יישאר בווילה אפילו אחרי שהתוכנית תיגמר, פשוט כי הצופים ימשיכו להצביע לו. הוא האיש שהפך את שלושת ימי העבודה במפעל של "האח הגדול" לשואו אמיתי, ושהיה מספיק נבון ובוגר כדי לא לקחת ללב כשהוא הבין שכולם אכלו על האש בזמן שהוא מיין פקאנים, שלא נתן לזה להפוך לקש ששבר את גב הדורבן, אלא מינף את זה לשבע חפיסות סיגריות ועשה לכולם בית ספר באסטרטגיה תת-קרקעית.

 

הסוד של הבובליל אינו מורכב. הוא המבוגר האחראי היחיד בווילה, והוא היחיד שלא פועל על הורמונים אלא על אינסטינקטים. הוא כל הזמן נמצא צעד אחד קדימה, יודע בעיני מי חשוב למצוא חן (הצופים) ואיך צריך להתנהג בבית (לא להתלכלך, להתחבר עם כמה שיותר אנשים), מנהל שיחות עם האנשים הנכונים כדי ליצור את הרושם הנכון (מעודד את שפרה ליד צבר, למשל).

 

בובליל לא רטן כשהוא נכנס למפעל, אבל התבאס שבווילה לא ראו אותו סופר צרצרים, כי הוא ידע שזה שואו טוב. הוא מנקה את המטבח כל בוקר כשכולם ישנים כי הוא יודע שהמצלמה רואה הכל. הוא היחיד שמקיים קשר ישיר עם המצלמה. מציע לה קפה, שר לה שירים, מתייחס אליה, כי הוא זוכר למה הוא פה. הוא משחק את המשחק בזמן שכולם מדסקסים אותו.

 

הצצה אל חוכמת הווילה שלו אפשר לקבל כשהוא נותן עצות לבובלילה, שצריכה להגיד תודה רבה שאבא שלה איתה. חוץ מוונסה, שאיתה הוא התכסח על סיגריות בשבוע הראשון, אי אפשר היה לנחש את מי הוא יעמיד להדחה כל שבוע. הוא עובד על פי הכלל של עצמו - כבדהו וחשדהו ואם לא בא לך עליו? שפדהו.

 

למרות שבובליל לא עושה חראקות ובלגאנים במרכז המסחרי, שאר הדיירים לא מצליחים לייצר דרמה שתתעלה עליו. הדבר הכי מסעיר שקרה השבוע היה הכמעט עזיבה של רנין, שחבר שלה כתב לה בשפת סתרים שתעוף מהבית במיידי. אבל רנין, ש"אחד הדברים שהיא הכי שונאת בעולם זה שני דברים - טפשים וצבועים", לא נפלה בפח. היא תפסה סיבוב על היגואר, נתנה לכל הדיירים לעשות עליה עבודה, אבל ירדה ממנה שנייה לפני שהיא נפלה לתהום, ונשארה בבית בקול נימה דקה.

 

הצופים יצטרכו לחכות כדי לגלות אם רנין ותייסיר ימשיכו את הטלנובלה שלהם במדורי הרכילות וייצאו בדאבל דייט עם שי קורליאונה ומוריאל, או ייפרדו לאנחות. לשי לא צריך לדאוג. כל עוד יש לו שיער תמיד יהיה לו מה לעשות.

 

ובקטנה:

  • ליאון, סוג של נסיך, ממשיך להציע את יוסי להדחה. גם הוא לא פראייר, הוא יודע שהם משחקים על אותה במה. אבל אם יוסי יילך, על החריץ של מי, ליאון, ייאסר עליך לדבר?
  • ואפרופו ליאון וצדדים, אהוב לבו, צבר, הצליח להעביר לצד שלו את שפרה, שזכתה בו מן ההפקר. שפרה כבר כמעט נפלה על ערן אבל נסוגה בזמן, וצבר הוא האיש הזהיר של הווילה. אם שפרה לא תיתקף באמוק ותיכנס עם צבר למקלחת, אפשר לקוות בזהירות שיהיה שם משהו שלא ייגמר אם תסובבו שניה את הראש לצד השני.

  •  בברכת "הג'ינס הזה מוציא לי פרטוחים" חמה, הווילה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ערן. לא סיכמנו משהו?
צילום: גולי כהן
ליאון. החריץ של מי?
צילום: גולי כהן
לאתר ההטבות
מומלצים