תכירו את החבר החדש שלכם: זיגוקקטוס
ענת מדמוני הרחיקה עד מדבר גובי, התמודדה עם מנהלים סינים, רועים טיבטים ושירותים לא-עלינו, וכל זה (כמעט) רק כדי לפגוש צמח זיגוקקטוס, חבר מוכר מהבית שכמוהו גם אתם יכולים לגדל. בעקבות הקקטוס האבוד
בטור הקודם סיפרתי לכם איך נלקחנו שלמה ואני לראות את גידולי המלפפונים בסין, והפעם אספר על המסע לשולי מדבר גובי לראות את הנטיעות שאמורות לעצור את החולות הנודדים, שהרי לשם כך הזמינו אותנו הסינים - להעביר להם קורס על ייעור באזורים מדבריים. הסינים, מסתבר, מעוניינים להפריח את השממה, וזה עושה לי דז'ה-וו לארץ ישראל הטובה והישנה. מי שמלווים אותנו במסע הם המתורגמן יי, הנהג צ'י ומנהיג המסע לי. לא ברור מדוע דובר אנגלית אחד בעל כישורי נהיגה אינו יכול למלא את המשימה, אבל אני מבינה שמציאת עבודה למיליארד סינים אינה עניין של מה בכך.
במהלך הדרך שמתארכת, ולמרות קשיי השפה והבדלי המנטליות, אני מנסה להבין כיצד עובד שירות הייעור הסיני. גם כאן יש לי דז'ה-וו, שכן אף אחד ממלווינו אינו יערן ובמהלך המסע אני פוגשת הרבה מנהלים (בוגרי מנהל עסקים באוניברסיטה) ומעט פועלים, ואני מגיעה לתובנה שכנראה העצים זקוקים שינהלו אותם.
צמד המילים "מדבר גובי" עורר בי ציפיות לקקטוסי ענק כמו הסגוארו שגדל במדבריות אמריקה, ולבוקרים חבושי סומבררו דוהרים על סוסים. שלמה, שביקר בסין כבר שבע פעמים והוא תמיד צודק, מסביר ש"קקטוסים אינם בנמצא, הגובי הוא מדבר שיורד בו שלג". וגם מוסיף ששוכני מדבר הגובי הם נוודים טיבטים, הרועים את עדרי היאקים כשהם משייטים על אופנועים. זה עושה לי דז'ה-וו ל"צ'יפופו בטיבט", משם שאבתי את מרבית השכלתי הגיאוגרפית עד שהתחלתי לנסוע למשימות ייעור ברחבי הגלובוס. כשאנחנו מדשדשים באזור הנטיעה החולי ופוגשים פועלות טיבטיות קשות יום, אני נזכרת מיד בסאלח שבתי ובפועלי הדחק שייערו את הארץ בשנות החמישים, ואני מחליטה שפשוט אין חדש תחת השמש.
מדבר מרתק הוא הגובי, אך הדבר המסקרן ביותר במסע הוא ללא ספק המפגש עם השירותים. כל מפגש שכזה הוא בחזקת הימור, שכן השילוש הקדוש של מים זורמים, דלת ואסלה אינו מובטח, ולפני כל מפגש שכזה שלמה ואני עורכים הימורים. לאחר הביקור בשירותי התחנה היערנית אני רצה לדווח: הפעם אין אסלה, אין דלת וגם אין מים זורמים, "אבל", אני אומרת לשלמה, "יש קקטוס". ולנוכח הרמת הגבה אני מסבירה בנימת ניצחון: "לא סתם קקטוס אלא זיגוקקטוס".כן, כן, בפחית ריקה, שניצבה ליד האין דלת של האין אסלה והאין מים זורמים, צמח לו קקטוס קטן, בודד במרחבי הגובי.
זיגוקקטוס: תעודת זהות
- זיגוקקטוס הוא השם העממי של הצמח שלומברגרה (Schlumbergera), שנקרא על שם פרדריק שלומברגר, אספן קקטוסים צרפתי שחי באמצע המאה ה-19.
- למרות שזיגוקקטוס שייך למשפחת הצבריים (קקטוסים) הוא אינו צמח מדברי ויחסית הוא גם מועט קוצים.
- זהו צמח אפיפיט - שורשיו משמשים אך ורק לעיגון, קליטת המים והמינרלים נעשית מהאוויר הלח.
- מוצאו מהג'ונגלים של דרום מזרח ברזיל, שם הוא גדל על ענפי עצים.
- מה שנראה כעלים הם בעצם גבעולים.
- בעבר היו מינים בעלי פרח ורוד בלבד אולם בשל הכלאות רבות שנעשו ניתן כיום להשיג אותו במגוון רב של צבעים.
- עונות הפריחה הן חורף ואביב.
- זהו צמח המתאים לבית או לפטיו, ונהדר לסלים תלויים.
- אם מטפלים בו כמו שצריך, הצמח יכול לחיות במשך עשרות רבות של שנים.
זיגוקקטוס: הוראות הפעלה
- זהו צמח בית הגדל בצל מלא או צל חלקי, צריך אור אך אינו אוהב שמש ישירה.
- הזיגוקקטוס זקוק לניקוז משובח ורגיש מאוד לעודף מים, לכן מומלץ לשתול אותו באדמה חולית.
- יש להשקות אותו כשהמצע מתחיל להתייבש. בתקופת הפריחה יש לתגבר את ההשקיה.
- הצמח רגיש מאד לריקבון צוואר השורש, לכן יש להיות זהירים בהשקיית יתר.
- פורח בפריחה מרהיבה פעם בשנה.
- רגיש לקור.
אתם שאלתם, ענת עונה
דליה בן דוד שואלת מתי מומלץ לגזום את הגפן.
גפן, כמו עצים ושיחים נוספים שהינם נשירים אמיתיים (כמו ורדים), יש לגזום בינואר-פברואר, התקופה בה הם שרויים בתרדמה, לפני הלבלוב האביבי. היתרון בתקופה זו הוא שהעצים נגזמים כשהם חשופים מעלים ושלד הענפים נראה בבירור ומאפשר לקבל החלטות נכונות לגבי הגיזום. כמו כן, גיזום גורם מעין "הלם" לצמחים, וגיזום בעונת התרדמה מצמצם את הנזק. כאשר גוזמים את הגפן יש להקפיד ולהשאיר "עיניים", הלא הם הניצנים אשר ילבלבו ומהן יתקבלו הזמורות (ענפים חד שנתיים) הבאות. מספר העיניים שיושאר בכל סעיף ומספר הסעיפים עצמם יקבע את כמות הזמורות שיפרצו באביב ובכך ישפיע על מבנה הגפן וגודל היבול.
יש לכם שאלה לענת? שלחו אותה לאימייל madmony.a@gmail.com וענת מדמוני תענה על שאלות נבחרות.
