שתף קטע נבחר
 

בחירות חדשות יהיו זולות יותר מממשלה חדשה

צבי לביא סבור שלא משתלם לשלם 5 מיליארד שקל עבור הסכם קואליציוני שישיג שקט רעוע לממשלה צרה שתוחלת חייה קצרה משנתיים. כשהמשבר הכלכלי בעיצומו, זול יותר ללכת לבחירות חדשות שיעלו "רק" 700 מיליון שקלים

אין תקרה למחיר הרכבת הממשלה החדשה. הפארסה הזאת היא כבר כשל כלכלי. הפוליטיקה הישראלית מתנהלת כמו על כוכב אחר. אטומה למשבר המיתון העולמי, ושורצת חיידקים מהסוג שהפיל לקרשים את השוק האמריקני. היא סוחרת בנכסיה במחירים מתנפחים מעל ומעבר לשוויים.

 

מחיר הסכם הקואליציה המתבשל על אש קטנה הופך אותו לבלתי משתלם. התעקשות שר האוצר לקדש את מסגרת תקציב 2009 שעבר בממשלה היוצאת היא כבר בדיחה גרועה. המסגרת כבר קורסת. עלות נסיגת האוצר מרוב הגזירות הדרקוניות שבחוק ההסדרים לפני אישור התקציב מסתכמת בכ-2 מיליארד שקל. ספק אם המחיר הובא בחשבון לפני הצבעת השרים. אם לא, והתקציב אכן מתוח כטענת השר, יידרש קיצוץ מכאיב בהוצאות אחרות.

 

רוני בר-און אפוף ערפל בקטע הזה, וכמו לא די בכך – הוא עובר בשתיקה (כלפי חוץ) על ההסכם החדש עם העבודה. על פני הדברים, עלותו בתקציב 2009 היא כ-1.5 מיליארד שקל, והמלה האחרונה טרם נאמרה. מחיר הפתיחה במיקוח עם ש"ס בשוק הפרסי עומד על 1.5 מיליארד שקל שיפרצו את הסכר של קצבאות הילדים ועם האוכל יבוא התיאבון.

 

מישהו בקדימה שכח את הכלל המייקר את מחירו של שותף אשר משקלו הסגולי עולה ביחס הפוך למספר האצבעות שלו, ככל שהוא מתקרב למעמד של לשון מאזניים. בחישוב הזה מחירה של יהדות התורה הקטנה מש"ס לא יהיה זול, וגם מחיר האופציה החלופית של הימנעות הסיעות הערביות ומרצ עלול להסתכם בסדר גודל דומה של מאות מיליונים.

 

איפה המנהיגות הכלכלית?

מסגרת התקציב קורסת תחת עומס ההתחייבויות הקואליציוניות, שעלולות להסתכם ב-5 מיליארד שקל ויותר. אבל רוני בר-און – אשר עמד על רגליו האחוריות ודחה את דרישת העבודה בדיוני התקציב להגדיל את מסגרת ההוצאה ב-2 מיליארד שקל – ממשיך למלא פיו מים, גם נוכח הקריאות מירכתי קדימה להתגמש כלפי ש"ס. האיש כל כך עסוק במשבר הסופרמרקט העולמי, שאין לו ראש למנוע את ביזת חנות המכולת שלו?

 

בשורה האחרונה – המחיר הנ"ל לא שווה את קניית השקט הקואליציוני בממשלה צרה תחת הנשמה מלאכותית שתוחלת חייה קצרה משנתיים. בכל מקרה, גם אם תוקם ממשלת אחדות נוכח החרפת המשבר הכלכלי, היא תאלץ לפתוח את התקציב ולהרכיב אותו מחדש. אילוצי המיתון להמשך הצמיחה ולמניעת מחנק אשראי יחייבו עוד כמה בלוני חמצן פיננסי.

 

בכורח הנסיבות ובחישובי עלות-תועלת, זול יותר להקדים את הבחירות. מחירן למשק לא יעלה על כ-700 מיליון שקל, כולל המימון הבחירות המיוחד למפלגות. הן יאלצו להסתדר עם מה שיקבלו מקופת המדינה, הפעם ללא אשראי משלים מהבנקים נוכח רמת החובות שצברו מבחירות קודמות והמשבר העולמי. גם אין להן על מה לבזבז את הכסף. מה כבר יאמרו בתשדירי התעמולה שלא נאמר בחדשות.

 

בקטע הזה לא נשמע בשטח קולה של מנהיגות כלכלית, ובשעה כזאת, נראה שאין כאן מנהיגות בכלל. ממשלת מעבר כאילו לא קיימת. הקדמת הבחירות עדיפה גם בגלל הריק שנוצר. שר האוצר מסכים בשתיקתו למצב הזה ונושא באחריות לפחות כמו ציפי לבני שהוא תמך בה, ועכשיו מקרטעת בדרך לממשלת המשך מפוקפקת. יו"ר ועדת הכספים הפרופ' אבישי ברוורמן מזכיר ומזהיר כי בהעדר ממשלה אחראית במצבים כאלה, העולם הגיב בעבר בהקמת משטרים לא דמוקרטיים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אפוף ערפל. בר-און
צילום: ירון ברנר
מקרטעת. לבני
צילום: ירון ברנר
מומלצים