מדריך רכיבה לכביש רטוב

בואו ונודה בכך. החורף הישראלי ממש אינו נורא. הוא לא קר ובעיקר לא גשום במיוחד, בהשוואה למדינות אירופה. אבל למרות התנאים המקלים, חודשי החורף מציבים בפני רוכבי דו-גלגלי אתגרים גדולים יותר מחודשי הקיץ. ומי שאינו מוכן להתמודדות הולמת עם האתגרים האלה, משלם בדרך כלל את המחיר. זו עשויה להיות החלקה פשוטה וחסרת מזל עקב פיסת כביש רטובה במפתיע, או תאונה שתוצאותיה אינן נמדדות בעיקר בכאב כיס.

וכדי להיות מוכנים מכל הכיוונים לקראת צרות אפשריות, כדאי לשים לב לארבעה תחומים עיקריים:

הכנת האופנוע

בואו נפריך מיתוס מוכר: לאופנועים וקטנועים, מכל סוג ובכל נפח או תג-מחיר, אין שום בעיה לנסוע בגשם. גם בגשם שוטף. אין למשל שום סיבה לחשוש ממים שנשאבים יחד עם האוויר למנוע, אין צורך להבהל מרטיבות שתכה במערכת החשמל. כל עוד לא תפריזו ותרכבו בתנאים קיצוניים במיוחד, כמו שלוליות בעומק של בריכה ממוצעת, האופנוע והקטנוע שלכם ימשיכו לתפקד כרגיל. כדי להבטיח פעילות תקינה, רצוי רק להעביר עין מקצועית (אכן, מוסך) על מערכת החשמל, ולוודא את מצב המחברים הרגישים לרטיבות.

זה כמובן לא הכל. שימון וגירוז כל המערכות הנעות הם חובה במהלך כל השנה, אך בעיקר בתקופת החורף. המכלולים החשובים הם מנגנון המצערת, כבלים למיניהם, צירי גלגלים, שרשרת הינע, הכל בהתאם לדגם וסוג האופנוע. כדאי גם להזכיר כי בגלל תנאי מזג האוויר והצטברות יתר של לכלוך, צריך לחזור על הטיפול יותר מפעם אחת במהלך החורף. אי שימון השרשרת, גם שרשראות O-רינג שלכאורה אינן צריכות שימון, יוביל להחלדה ולקיצור חייה.

הגורם האחרון והקריטי בפרק זה הוא הצמיגים. ברור לכל רוכב (ואני מקווה שגם נהג) כי כדאי מאד להקפיד על צמיגים תקינים. לצערי, רוכבים רבים - ומסיבות תקציביות גרידא - לא מקפידים על כך. לאלה כדאי להזכיר כי צמיגים שחוקים מדי, עשויים לגרום נזק כספי גבוה בהרבה מרכישת זוג צמיגים חדש. צמיג תקין צריך לחץ אוויר מתאים, כדי להיות במיטבו. באותו עניין ובהתאם לאופנה המכתיבה צמיגי ספורט סופר-רחבים, כדאי להזכיר כי אלה נוטים "לצוף" על המים מוקדם יותר מצמיגים צרים, ולכן הם פחות מומלצים לחורף. הצמיג הצר חודר קל יותר את שכבת המים, ומייצר מגע מלא עם שכבת האספלט.

הכנת הרוכב

זה פשוט בדיוק כמו שזה נשמע - החוכמה ברכיבת חורף היא לייצר מצב בו הרוכב תמיד יבש. אסור שיהיה לו קר מדי, אבל אין שום סיבה שירתח מחום בתוך חליפה אלפיניסטית. הביגוד צריך להגן ולחמם ולדחות מים, אבל עדיין לאפשר תפעול משוחרר לחלוטין של האופנוע. ומכיוון שאנחנו לא ממוקמים באזור קר מדי, אפשר בהחלט להסתפק במהלך מרבית ימי החורף במעיל רכיבה מאריג עמיד בגשם, הכולל בטנת חימום אותה ניתן להסיר. מכנסי סערה ישלימו את ההגנה על הגוף. מגפיים ייעודיים, או נעליים עמידות במים, יעניקו הגנה ראויה לרגליים. השימוש בכפפות חיוני במיוחד, כדי למנוע קיפאון של מפרקי האצבעות מול הרוח.

תנאי הדרך

בניגוד לחשש המובן של רוכבים חסרי ניסיון, אספלט באיכות טובה, מחוספס ומנוקז היטב משלוליות, מספק אחיזה מצוינת גם כשהוא רטוב. אפשר לבלום חזק, להאיץ, ואפילו להגיע להטיות מכובדות על אספלט. אלא שחשוב לזכור - הוא חייב להיות נקי. במהלך עונת הקיץ, או כל הפוגה ארוכה בין גשם לגשם, הכביש צובר שפע של זבל: נוזלים ממכוניות, אבק, פסולת ועוד. לכן, הגשם הראשון תמיד בעייתי ביותר. כל המשקעים שעל האספלט צפים על-פני השטח ומורידים את תנאי האחיזה לרמות מגוחכות במקרים מסוימים. על אספלט בעל שטח פנים חלק, המצב גרוע שבעתיים. אלה הופכים ללא פחות ולא יותר ממשטחי החלקה בגשם הראשון. כדאי גם לזכור כי ההגדרה "גשם ראשון" אינה תופסת רק ליורה. ההפוגות הארוכות בגשמים בישראל, יוצרות תנאי "גשם ראשון" יותר מפעם אחת במהלך החורף. זכרו זאת.

אסטרטגיית רכיבה

בתחום הרכיבה אפשר לתת עצות לרוב. אבל אנחנו עומדים להסתפק בעיקריות והחשובות ביותר:

1. הסבלנות משתלמת - הגשם הראשון תופס אותנו תמיד בהפתעה. אפשר לעצור מתחת למחסה ולחכות עד יעבור זעם. גם אם אנחנו מצוידים, כדאי להניח למטר הראשון לשטוף את הכביש.
2. בחירת קו תנועה - רצוי תמיד לרכב על אספלט עם אחיזה טובה, עם כמה שפחות סימונים וצבע על הכביש, וכמה שפחות שלוליות. המדד העיקרי: אספלט מחוספס, עם ניקוז ברור לעין. בנוסף יש לפקוח עין על רמת הניקוז. בכבישים רבים נוצרות שלוליות גדולות דווקא במסלול הפנימי. בפניות "עוורות" רצוי לשמור על הקו החיצוני, גם כדי לראות מוקדם יותר כל בעיה. מי שרוכב בתל-אביב בתחילת עונת הגשמים, חייב להימנע בכל מחיר מתנועה בשדרות הפיקוסים.
3. רכיבה חלקה - הירידה ברמת האחיזה מחייבת ביצוע מתון יותר של פעולות בלימה, האצה ופנייה. התמתנות הפעולות מחייבת מרווחי ביטחון גדולים יותר, ומכאן גם מהירות נמוכה יותר. שימו לב, אין מהירות מוגדרת במספרים. המדד הוא רכיבה חלקה, נטולת דרמות, ושימוש מינימלי בבלמים. 
4. בלימה בקו ישר, ומוקדם - על כביש רטוב כדאי להקפיד על בלימה כאשר האופנוע זקוף לחלוטין. התניה זו תשפיע על בחירת קו התנועה, ובעיקר על המהירות. בקטעי רכיבה בהם האופנוע נוסע ניצב ואינו נוטה, ניתן לרכב מהר יותר. רצוי לצמצם את רגעי ההטיה למינימום, ולהשאיר את ההשכבות ליום שמש חורפי. בכל מצב תנועה בו מתחייבת בלימה, או אפילו קיים רק חשד, כדאי להפעיל את הבלמים מוקדם, ולא להשאיר את הבלימה החריפה לרגע האחרון. בלימה נכונה מחייבת שימוש בשני הבלמים, ועל כביש רטוב במיוחד. רצוי להבין היטב את עקרונות הבלימה, על-מנת לדעת לנצל כל בלם בדרך היעילה ביותר.
5. שמירה על האגף האחורי - הראות הלקויה בגשם משפיעה לא רק על הרוכב, אלא גם על הנהגים שמאחוריו. את מרחקי הביטחון לפנים ישמור הרוכב בהתאם לקצב הנסיעה, אך במשך כל זמן הרכיבה עליו להיות מוטרד מהנעשה מאחור, כמעט באותה מידה. בכל מצב בו חל שינוי לרעה בתנאי הראות כדאי להיצמד לימין. אם נדרשת בלימה חריפה, רצוי לברוח תוך כדי כך לשוליים, ולא להיקלע לסנדביץ' בין שתי מכוניות. ממכוניות שנצמדות מאחור כדאי לחמוק בהקדם האפשרי, ולעולם לא לריב עם הנהגים, לא כשרטוב.
   

הכותב עומד בראשו של בית הספר לרכיבה: רכיבה מתקדמת