איפה הבחורים הטובים? אצל העובדות הזרות
גלוריה מהפיליפינים, מייסי מגאנה, אליסה מנפאל, מתחילות להבין? רגע, גם סנדרה מחוף השנהב, ג'ואנה מניגריה, סאני מתאילנד, לאריסה ממולדביה ועוד אינספור עובדות זרות מרחבי תבל מקננות שם. רווקות יקרות שלי, תתעוררו
אני קורא כאן מידי פעם רשימות תוגה של רווקות עירוניות, וליבי כמעט נחמץ. הבדידות מעמיקה, הרווקים המתאימים פשוט לא שם, והתסכול מריר. אלא שבכל פעם מחדש, ראשי גם מתמלא תמיהה וגיחוכים. לא פעם אני מת לשאול אותן "איפה לעזאזל אתן חיות?" אבל מסתפק בטוקבק מיניאטורי.
"הוא לא מתאים", "אני לא נחמדה", "שישלם עלי, החוטיני עלה לי יותר", "אין לו רכב, שלא יבוא", "אין לו דירה, אין לו תואר, אין לו כסף, הוא נמוך ושעיר ולא עושה לי את זה, ואת זה, ואת זה ..."
רווקות יקרות שלי, תתעוררו.
אילו הייתי מרצה בניהול-סיכונים וחיזוי-איומים, הייתן זוכות לציון שלילי. ולמה? כי לא עשיתן שיעורי בית! נתפסתן בלתי מוכנות למול תופעה מתפשטת, וחבל. אז הנה, תכירו בבקשה...
גלוריה מהפיליפינים, מייסי מגאנה, אליסה מנפאל, מתחילות להבין? רגע, גם סנדרה מחוף השנהב, ג'ואנה מניגריה, סאני מתאילנד, לאריסה ממולדביה ועוד ועוד ועוד אינספור עובדות זרות במדינת ישראל. ואנא, הסירו בבקשה את המילה זונה מסדר היום. ממש לא. על פי רוב מדובר בבחורות רגילות, אינטליגנטיות, סטודנטיות, אפילו אקדמאיות, שבאו לעשות כאן פרנסה מכובדת ולחזור. הן לא טיפשות, הן רק נראות לכן כאלה, וכאן בדיוק נפלתן, אחיות שלי, כאן זלזלתן וטעיתן.
אמנדה מהפיליפינים לא דופקת חשבון
לצורך המחשה בואו נציץ רגע לתוך מערכת יחסים בהתגלמות, קשר טיפוסי, ישראל 2008. זו מערכת נבנית בין אלעד, חבר טוב משכיל וסימפטי, לבין הילה, חמודונת מרעננה שהכיר באיזו חתונה לא מזמן. בעוד הילה בת ה-30 מתחבטת וחוככת בסוגיית אלעד וקודחת ומייבשת אותו כבר שישה דייטים, אמנדה מהפיליפינים לא דופקת חשבון. כי אמנדה יודעת, רבותיי, אמנדה חכמה ומבינה את אלעד.
בעוד הילה מרעננה מחפשת את האתגר, את "המשיכה החייתית", את התחליף המדויק לאקס המיתולוגי שלה, אמנדה מסתפקת בתשומת הלב האנושית המינימלית של אלעד, תשומת לב סימבולית: פגישה ראשונה, כוס קפה בדירה או בקפה ממול, קצת מוזיקה טובה בסלון ושיחה קצרצרה, אפילו שתיקה. אמנדה מחייכת ומלטפת את ידו של אלעד ונראית נבוכה קמעה, מהוססת כמנהג הבנות מימים ימימה. במהירות העניינים גולשים לזיון פרוע, נקי ואיכותי. סקס מענג לפני ולפנים, כשסיפוק הגבר מצוי ברום העניין כולו. אוראלי אנאלי ועוד מיני עקבות וחסמים אינם בגדר טאבו, ואת הפתיחות הקמא-סוטראית הזו לא זכינו להכיר בקרב נשותינו בנות-ציון, שתחיינה. ממש לא.
ואם לא די בכך, הרי שאלעד האשכנזי יוצא נשכר גם מעצם היותו בהיר עור למול אמנדה השחומה. בדרך הטבע ניגודים הרי נמשכים ומשביחים את האקט עשרות מונים.
הילה, אגב, עדיין מתחבטת בסוגיית אלעד. באוזני חברתה הטובה הודתה שהיא בררנית מאוד וכנראה תזרוק אותו בקרוב. "אויש. זה ממש לא זה" נאנחה.
אז היכן מאתרים את גלוריה? איך מתחילים עם ג'ואנה? התשובה לא מצויה בתחנה המרכזית לבדה, אלא בכל אתר שהוא, ובלבד שהגישה תהייה נחמדה ומנומסת. לעולם לא תחטוף מהן "יש לי חבר!" מזויף, "לא מעוניינת!" חמוץ, או "אתה לא הטעם שלי!". תמיד חיוך, תמיד אדיבות, תמיד כנות. וגם אם זה "לא", ומובן שיש גם "לא" לפעמים, בכל מקרה יהיה זה "לא" אנושי וידידותי. שום זכר לאיבה שבין המינים או למשחקי האגו וההשפלות ההדדיות. פשוט ונקי.
אפילו את פלומת השפם המסורתית שלהן הן מסירות
טוקבק כדורבנות:
אתה לא באמת רוצה אשה כזאת
מה שאתה בעצם אומר לנשים הישראליות זה שכדי להציל עצמן מעריריות, עליהן להתעורר, כי נכנסו לזירה נשים חדשות - כאלה ששותקות, ביישניות, לא בעלות דרישות כלשהן מבחוריהן, והכי חשוב, מגלחות את איבר מינן. כלומר, לזוגיות מוצלחת ובריאה, על בת הזוג להיות זיון ראוי, שאינה מאיימת לעזוב לעולם, ובעיקר - צייתנית. אז אתה מוזמן לקחת לך אשה שכזו. אבל אתה בעצמך אינך רוצה כזו. אתה רק מאיים שתיקח כזו, אם הישראליות לא יתעשתו. אך ברור לך, שבחורה ליברלית ובעלת בטחון עצמי - הולך יד ביד עם דעות לגבי זכויותיה, בין היתר לא להיות כלבלבה גלוחת פוסי. יש כאלה שלא מעניין אותם אשה משכילה - אבל לרוב אלה מוכרי אבטיחים בני 40 שנוסעים לטיולים חודשיים לתאילנד. אלה שפוזלים לכיוון אותם זרות, מהר מאוד מגלים כמה נשים אלה תלותיות, חסרות דיעה, וצייתניות עד כדי שיעמום.... ואז שוכחים מלזלי גלוחת הפוסי, ומחפשים אחרי נטע בעלת הדעה והאופי.
ואם בניקיון עסקינן ובטיפוח, הרי גם כאן, אחיותיי, לא איש בשורות אנוכי עבורכן. כששוחחנו על כך באחרונה, מספר רווקים, חשפנו עובדה מרעישה הנוגעת לאזורי החלציים: ובכן, העובדות הזרות שלנו אינן מותירות שם אפילו שערה בודדה. שפתיהן המוצנעות חלקות כעכוזו של התינוק, כסדיני הסאטן. תענוג אמיתי. אפילו את פלומת השפם המסורתית שלהן הן מסירות לפי בקשה מנומסת, וזה הכל. תענוג טהור ובלתי מחייב.
לסיכום, בנות, זה הזמן לדאוג. נכון שלהתחתן ולהרבות צאצאים יעדיף עדיין אלעד עם אחת מביניכן, וכמוהו גם הח"מ, ובעצם כל רווק מקומי ממוצע. אלא שזה עלול להשתנות. נישואים מעורבים המוניים צפויים כאן בהחלט. נכון גם כי טרם נצפתה נהירת רווקים טוטאלית לתחנה המרכזית, לעבר ריכוזי נערות החמד. אבל מי שטעם מיערת הדבש הזרה, וזרם הטועמים כמעיין המתגבר, לא יוותר על התענוג הזה במהרה.
בנות, אל נא תזלזלו בנערות הזרות שבקרבנו. בצד עבודת הקודש השוחקת שלהן הן בסך הכל מחפשות גם קירבה וחום אנושי להתנחם בו. קחו אותן בחשבון ונסו לתהות מעט גם על קנקנכן שלכן.
אשר להילה ואלעד שלנו: "מצטערת אלעד, זה לא ילך בינינו", כך רשמה בSMS ששיגרה לו וסגרה את הסיפור. בצד הSMS המאכזב התבונן אלעד בדולי, ויאטנמית יפהפיה שאירח בדירתו באותה עת.
משום מה, טעם האכזבה לא היה מריר כתמול שלשום.
האימייל של חוץ פן
מומלצים
