קומיקס: המהפכה הקטנה

לאחרונה ניתן לחוש בהתעוררות משמחת של סצינת הקומיקס הישראלי. לא רחוק מפינת דיזינגוף וקינג ג'ורג' בתל אביב מתרחשת לאט ובשקט מהפכה של ממש; חנויות, יוצרים, לייבלים חדשים ובעיקר קהל איכותי ומעודכן נפגשים אחת לשבועיים להרמת כוסית סביב עוד עלילון (חוברת קומיקס) בשפה העברית.

אמנם רוב החוברות שתמצאו בחנויות האלה הם מהז'אנר האמריקאי (גיבורי על מחוטבי שרירים), אבל בהחלט יש גם ייצוג לסוגים אחרים של עשייה יותר חתרנית. כמות הכותרים שיצאה בשנה האחרונה היא חסרת תקדים; עשרות חוברות של קומיקס וספרות גרפית בעברית ובאנגלית, ביניהן "קומיקס וירקות", "קומיקאזה" ועוד.

בחולון ייסדנו את מדינת הקומיקס

גם הקמתו של מוזיאון הקומיקס בחולון לפני כשנה היא חלק מהמגמה. עכשיו יש לקומיקס העברי בית של קבע. וכמובן זכייתה של רותו מודן בפרס אייזנר היוקרתי על ספרה המצויין "קרוב רחוק". הפריחה הזו מאוד מפתיעה, מכיוון שהציבור הישראלי ברובו עדיין לא מספיק מחונך לקרוא קומיקס. ההבדל בינינו לבין אירופה, אמריקה ויפן הוא עדיין הבדל תהומי, שיש לגשר עליו.

חולון היא בית של קבע. בצילום: עבודה של לירז פאנק

עד לאחרונה מקומם הטבעי של ציורי הקומיקס לא היה בין כתלי המוזיאון ובגלריות, ובכל זאת היום הוא תופס יותר ויותר את המקומות הללו כמקום לגיטימי. התערוכה "פוסט פופ", שתיפתח בחודש דצמבר בחולון תעסוק בטשטוש הגבולות בין הקומיקס ובין האמנות הגבוהה.

נקודות ההשקה

התערוכה תבחן את נקודות ההשקה בין הקריקטורה, הקומיקס, האנימציה ולאחרונה גם אמנות הרחוב, לבין האמנות הישראלית העכשווית. בתערוכה ייבחנו המוטיבים המושאלים או מנוכסים מהז'אנרים הללו ומוכנסים לתוך המדיומים המסורתיים יותר: הציור הפיסול והצילום. יציגו בה בין היתר גבי בן-משה ורחלי רוטנר, שניהם קומיקסאים צעירים, בוגרי המדרשה לאמנות של מכללת בית ברל, שמעבר להיותם אמנים הם גם יוצרים קומיקס של ממש, מפרסמים את ספרי הקומיקס שלהם ומוכרים אותם בחנויות.

דביר כהן קידר. מושפע מהאנימה והמאנגה

כמו כן יוצגו בתערוכה עבודות של דביר כהן קידר שמושפע מהמאנגה והאנימה היפניות. הוא מצייר את הדמויות שלו בשמן על בד, וכן עידו שמי שמציג פיסול תלת מימדי של קומיקס שיצא מתוך החוברת וקיבל גוף וחלל. אמנים אלה יציגו לצד אמנים ותיקים, כולל דודו גבע וציורים קטנים של רפי לביא משנות השישים, בהם ריבועי קומיקס מודבקים על גלויות ולהם מוסיף האמן ציור של דמויות המשורבטות בקו ילדותי, ופולטות מפיהן מה שנראה כמו בועות דיבור.

באקדמיה בצלאל בירושלים ייערך בדצמבר כנס בנושא בו ישתתפו מתי שמואלוף ובת שחר גורפינקל, העורכים של כתב העת "הכיוון מזרח", שהקדיש לאחרונה גליון לנושא "קומיקס חברתי ופוליטי". השניים יציגו שם את התיאוריה שלהם לגבי הנגיעה של קומיקס ישראלי בסכסוך הישראלי-פלסטיני, וישאלו האם ניתן לדבר על בעיות חברתיות ולהציע אלטרנטיבה פוליטית באמצעות מדיום הקומיקס, כמו במקרה של "פלסטיין" של ג'ו סאקו או פרספוליס של מרג'אן סטאראפי.

מוכרים ספרי קומיקס בחנויות. עבודה של גבי בן משה

כבר לא ספרות ילדים

וזה בעצם הסוד שמבדיל את יוצר הקומיקס מיוצר הספרות והאמנות הפלסטית. זהו מדיום ביניים וככזה הוא מחוייב הן לצד החזותי והן לצד המילולי - תוכני. הציורים לבד והטקסט לבד לא יעבירו את מה שעובר בחיבור ביניהם וקומיקס שמתפקד כאילוסטרציה ישירה לטקסט נתון, יהיה בדרך כלל פחות מעניין מקומיקס שמאיר אותו באור חדש.

ספר לי סיפור

בהקשר זה ראוי להזכיר את "אל תפני מבטך לאחור", הספר המצויין שיצא לאחרונה בעריכת שלומי צ'רקה ומאגד כ-30 יוצרי קומיקס (אמנים ומאיירים) שיצרו קומיקס על פי שירים של כ-30 משוררים ומוזיקאים. השירים ניתנו לאמנים ללא פרשנות והם יצרו בשפתם החזותית את המשמעות החדשה לשירים הללו שלא ראו אור קודם לכן, מה שמקנה לכל העסק ניחוח מרענן ומקורי.

קומיקס הוא עדיין ז'אנר הנע בין האיור ובין הציור, אבל הוא לא ממש יכול להתנתק מהסיפור. המקום

יובל כספי הוא אמן ומורה לקומיקס. קורס קומיקס בהנחייתו ייפתח בנובמבר בסדנת אמני הקיבוץ.  הסדנה מתעתדת לעצב דור חדש של יוצרים וצרכני תרבות ביקורתיים ועדכניים, תוך כדי בחינה נוקבת של המצב הקיים בתרבות הישראלית.