פצצה חכמה

בטבלת שוברי הקופות בארצות הברית מככב בשבועות האחרונים הסרט "לכודים ברשת", אחד היחידים שהצליח לאחרונה לחצות את רף ההכנסות של 100 מיליון הדולר. ההצלחה המפתיעה של "לכודים ברשת" תקדם ללא ספק את מעמדם של הכוכבים שלו, שיאה לבוף ורוזריו דוסון, בסולם ההיררכיה ההוליוודי. בכלל, השנה נראה לא מעט את דוסון בת ה־30, יקירת חדשות ערוץ E!, מהדורה שאוהב לסקר את ההופעות האלגנטיות והסקסיות שלה על השטיח האדום.

לכודה ברשת. רוזריו דוסון

וכך, בעוד "לכודים ברשת" חורך את המסכים, מגיע אלינו סרט נוסף בהשתתפותה של דוסון: "קילשוט". זוהי דרמת מתח שביים ג'ון מאדן ("שקספיר מאוהב") על פי רב המכר של הסופר הנערץ אלמור לנארד. דוסון מגלמת את דונה, צעירה המעריצה את אלביס פרסלי וחיה עם ריצ'י, אסיר משוחרר אלים ומופרע (ג'וזף גורדון לויט, "בריק").

"האישיות של דונה מוחצנת למדי ויש בה גם מוזריות", העידה דוסון כשראיינתי אותה במסעדה על חוף הים במהלך פסטיבל קאן. "מאוד נהניתי לשחק אותה. בעבודה על הדמות התמקדתי בחוסר התקווה שלה. היא מגיעה מעולם אחר השונה מזה של החבר שלה, והאלימות והמתח שהיא נתקלת בהם מרגשים אותה. היא גם ציפור חלשה, שמפתחת אובססיה לאלביס פרסלי. לדונה, שחיה בעולם מדומיין, יש רגישות רבה לאנשים אחרים בגלל שהיא זקוקה לאישורם"

במהלך עלילת "קילשוט" מתפרץ לחיי הזוג בלאקבירד, רוצח שכיר אכזרי ממוצא אינדיאני (מיקי רורק המתקמבק) ובין דונה ובלאקבירד מתפתח מתח מיני עז. "הפחד הוא מה שמרגש וממריץ את דונה להמשיך הלאה", אומרת דוסון. "למרות שריצ'י מאוד מסוכן, מתישהו לאורך הדרך, דונה ובלאקבירד מתחילים להתקרב".

דוסון נולדה בניו יורק, ואת המראה האקזוטי המיוחד שלה היא חבה להיותה בת תערובת: אמה משלבת דם פורטוריקני, אפריקאי וקובני, בעוד אביה הוא מיקס של דם אירי ושורשים אינדיאניים. הוריה התחתנו כשהיו בני 18. כעבור שנים אחדות הם פלשו לבניין נטוש במנהטן ושיפצו אותו במטרה להפוך את זה למקום שבו תגדל בתם רוזריו. "כך למדתי מהם שאם אתה רוצה משהו, עליך לעשות זאת בעצמך", מעידה דוסון.

בצעירותה היא חלמה להיות ביולוגית ימית, ו"הייתי טובה בלימודי מתמטיקה ומדעים. בכלל לא חשבתי להיות שחקנית. התכוונתי ללמוד הנדסה באוניברסיטת קולומביה, אבל הצלם־במאי לארי קלארק והבמאי הרמוני קורין גילו אותי וליהקו אותי לסרטם 'קידס'".

"קידס" השערורייתי והפרובוקטיבי על נערים המשוטטים ברחובות ניו יורק השיק את הקריירה המגוונת של דוסון - היא הופיעה בלהיטי קופה כמו "גברים בשחור 2", לצד כישלונות, סטייל הסרט המוזיקלי "רנט". אגב, מוזיקה זה לא דבר שזר לה: ב־1999 היא חברה לפרינס והם עשו גרסת כיסוי ללהיט "1999". באותה שנה גם היא הופיעה בקליפ "אאוט אוף קונטרול" של כימיקל בראדרס.

"חסין מוות" הציג בחבורת בחורות (כולל דוסון) שיוצאת לנקום בפעלולן מוטרף (קורט ראסל) ורצחני בעל מכונית קטלנית שחיסל חברות שלהן. הסרט הסוחף והמסחרר הזה השתתף אומנם בקרב על דקל הזהב בפסטיבל קאן 2007, אבל לא הצדיק את הציפיות הכלכליות שתלו בו ונחל אכזב בקופות.

רוזריו. מככבת בשוברי הקופות

"'חסין מוות' הוא סרט נפלא", מתגוננת דוסון. "זהו מכתב אהבה קולי לסרטים מהסבנטיז שבהם היו נשים יפות, חזקות ומגוונות מכל הצבעים והמינים. הנשים הללו היו סקסיות והסתובבו בבגדים חושפניים. בחלק מהסרטים האלה הופיעו שחקנים שחורים בתפקידים הראשיים. וזאת היתה כידוע, תקופה שבה לא ראית כמעט שחקנים שחורים בתפקידים ראשים".

דוסון הנלהבת ממשיכה בכתב ההגנה על פועלו של טרנטינו. "קוונטין שילב בתוך סרט אחד כל כך הרבה השפעות. 'חסין מוות' הוא גם סרט אקשן וגם סרט אימה וגם מחווה לפעלולנים בסרטים של פעם. אפשר להתבונן בסרט הזה מכל כך הרבה זוויות ראייה, וזה מה שהופך אותו לכל כך מיוחד. הוא הרבה יותר מתוחכם ממה שהוא נראה. אם הוא לא היה כזה, לא היו משבצים אותו בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן. כמו כן הוא כותב דיאלוגים נפלאים לנשים".

הדיאלוגים האלה אכן נשמעו נהדר בפיה של דוסון התזזיתית, שגם בחיים מדברת

 בקצב מסחרר, שממש קשה לעקוב אחריו. "כבר כשהייתי ילדה, סבתא שלי, שנהגה לקחת אותי לחוף הים, ניסתה להשתיק אותי", היא מפגינה מודעות עצמית.

אין לך בעיה עם הדרך שבה טרנטינו מציג נשים בסרטים שלו, ובמיוחד ב"חסין מוות"?

"קוונטין אוהב נשים ומאפשר להן להיות חזקות, עצמאיות, סקסיות ומצליחות על המסך. וזה משהו שכיף לצפות בו. גם אם הנשים בסרט הן תחרותיות, ונשים יכולות להיות תחרותיות ועושות חיים קשים אחת לשנייה, זה עדיין מהנה. לכן אני לא מבינה למה עיתונאים תקפו את קוונטין על הדרך שבה הוא מציג נשים ועל ריבוי האלימות. אפילו טענו שהוא שונא נשים, וזה כמובן קשקוש. 

את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס