כיכר הלוחמים, ודמעות התסכול

מילון רב-מילים מגדיר כיכר באופן הבא: "צומת דרכים מעגלי שבו התנועה זורמת בכיוון אחד סביב אי תנועה מרכזי". מה שהמילון אינו מבהיר, הוא עד כמה כיכר עשויה להיות לעזר במקרים מסוימים, ולמטרד של ממש במקרים אחרים. כך למשל, במקרה של כיכר הלוחמים בחולון, המוכרת גם ככיכר הדמעות - זו המכשילה לעיתים קרובות את הנבחנים מעשית לרישיון נהיגה, עקב קרבתה למשרד הרישוי.

ולא במקרה היא מהווה מקור לבכי. לא רק לנכשלים בטסט, אלא גם לאלה שחוו שם תאונות, כמעט-תאונות וסתם עצבים יומיומיים. בעיריית חולון מודעים לבעיה שמייצרת הכיכר. עשרות שנים היא ניצבת שם, ובעבר נעשו לא מעט ניסיונות לשפר את הגישה אליה וממנה לנתיבים השונים. אפילו רמזורים ניסו שם, ללא הצלחה.

האם זה אומר שצריך להותיר אותה כפי שהיא, רק מכיוון שלא הצליחו למצוא לה פתרון? לפי עיריית חולון, בדיוק כך. "את הכיכר הזו לא נזיז בשום אופן. היא חלק וסמל מהעיר, אומרת ל-ynet דוברת העירייה.

תגובת עיריית חולון: הבעיות בעקבות מקום הכיכר מוכרות לעירייה כבר שנים ארוכות. בימים אלה חלופות לכיכר, בין היתר, על-ידי יצירת מנהרה מתחתיה ממזרח למערב. בעבר הציבה העירייה רמזורים במקום מתוך כוונה להקל על התנועה ולהגביר את הבטיחות, ואולם במציאות הדבר יצר עומסי תנועה גדולים יותר ולכן הם הוסרו. יודגש, כי כיכר הלוחמים הינה כיכר ותיקה מאוד ומהווה את אחד מסמליה של חולון. ככזו, אין כוונה לבטלה אלא לשלבה גם בתכניות התנועה העתידיות של הרכבת הקלה, שתגיע לחולון מכיוון ת"א.

ואנחנו אומרים: אם הבעיות מוכרות זמן רב כל-כך, ומדובר אחרי הכל במפגע תעבורתי בן כמה עשרות שנים, איך קרה שבדיוק "בימים אלה", בתגובה לכתבה, נבחנות חלופות? נשמע לנו מעט מוזר. ואם בעבר נוסו חלופות מכיוון שברור היה כי מדובר בבעיה, מדוע לא הוחלט לטפל בנושא באופן מעט נמרץ יותר? ולסיכום - אזכור תכניות התנועה העתידיות של הרכבת הקלה מחולון לתל אביב, הופך אותנו פסימיים מתמיד...

• דווחו על מפגעים נוספים בכתובת: safewheels@y-i.co.il