פסגת הפחד

על פי ההלכה, מאז חורבן בית המקדש, ניתנה הנבואה לשוטים. כל עוד אין מדובר בתחזית רבנים, שהתממשה כנכונה. בדיעבד. ובכן הרשו לי להצטרף לרגע לדרכם של חכמי התורה ולהעלות מהאוב טור אישי מיוני 2007 בנוגע לתהליך קבלת ההחלטות בהנהלת מכבי תל אביב ומיסודו תפקיד חדש ופיקטיבי בקבוצה - מנכ"ל, בדמותו של צביקה שרף.

"יסודה של פונקציה חדשה ומרכזית כמו ג'נרל מנג'ר הינה באמת מהפכה מעניינת, אבל מאחוריה אמור לעמוד שינוי אמיתי. שינוי תפקודי וחשיבתי, כמעט פילוסופי. שינוי כיוון שלו יתרונות וחסרונות, אך כזה שלא יכול להתקבל בהחלטה

של רגע. השינוי אמור להשפיע על המערכת כולה, לא רק ברמה הפרסונלית. ולמען האמת נראה כי זו הרמה בה מתמקדים מזרחי, פדרמן וכץ: ילדנו את קטש, נביא את שרף כמטפלת. סידור זמני, לא יותר".

כמובן שבסופו של דבר, "הסידור הזמני" - זאת אומרת מנכ"ל מכבי (ג'נרל מנג'ר נשמע יותר מקצועי) - היה כלא היה. המבוגר האחראי החליף את ילד הפלא כמאמן. אחרי שהפסיד את האליפות, התנדף ואיתו גם הפונקציה החדשה. שמעון מזרחי, דייויד פדרמן ורענן כץ חזרו לנהל את ענייניה המקצועיים של הקבוצה. לקבל ההחלטות, וכך גם זו האחרונה, הנוגעת למינויים של פיני גרשון ושרון דרוקר.

נראה כי ראשי מכבי עשו זאת שוב. ההנהלה הצהובה, הנחשבת על פי רבים "אחת הטובות בעולם", קיבלה שוב החלטה נמהרת ובעיקר פחדנית. כזו המורה על פאניקה במערכת. פיטוריו של מאמן חמישה מחזורים מפתיחת העונה, אחרי הפסד מתקבל על הדעת, בוודאי אינה ביטוי לרוגע, שיקול דעת וקור רוח. אפי בירנבוים ראוי ליותר זמן כדי לעשות משהו מהסגל שהוא עצמו הרכיב. כפי שגרשון אולי זוכר משנתו הראשונה במכבי, כימיה דורשת סבלנות.

את היחס לאפי נשאיר בצד לצורך העניין. חוסר נימוס או פרגון לאו דווקא מעידים על  היעדר אומץ. אבל מינוי גרשון-דרוקר דווקא כן. הנהלת מכבי פשוט לא מאמינה בהחלטות של עצמה. לא יכולה ללכת עם ההימורים שלה עד הסוף, או אפילו קצת מעבר למשבר הראשון.

אפי בירנבוים ושמעון מזרחי. הקצין והג'נטלמן (עוז מועלם)

ומה עושים כשהרגע הזה מגיע? משנים כיוון ורוכשים מניה בטוחה כמו גרשון, כזו שעולה הרבה כסף, אך מניבה דיווידינדים. אבל כמו שלמדו לאחרונה הברוקרים בוול-סטריט, במציאות משתנה ודינמית, אין דבר כזה מניה בטוחה. מזרחי, פדרמן וכץ יודעים זאת. אז מה הם עושים? מביאים את דרוקר מבית מגדל כביטוח על ההשקעה. כולנו ראינו מה יצא מהסחרור הזה במערכת הפיננסית. לא נתפלא אם זה יניב אותן תוצאות עגומות גם במכבי. 

השמרנות של מכבי שבה ועולה, בניסיון כמעט נואש להתמודד עם השינויים בנוף הכדורסל האירופי והמקומי. הגדרות התפקיד אולי השתנו, אבל גרשון הגיע על תקן שרף, דרוקר על תקן קטש. רק שהפעם העוזר דרוקר יצטרך לשמור על המאמן גרשון. פוליסת ביטוח לפוליסת ביטוח לפוליסת ביטוח... אזהרה: נראה כמו ניירות ערך זבל.

"אני נולדתי במכבי" אמר גרשון במסיבת העיתונאים להצגתו. אז אמר... באותו מעמד באולימפיאקוס לפני שנתיים וחצי התגאה בעברו האדום. כשמונה למאמן נבחרת בולגריה, התגאה בקשר העמוק שלו למדינה ובחיבתו לבורקסים. כמו שהקריירה שלו נראית בשנים האחרונות, גרשון הוא הרבה יותר איש של דיבורים מאשר של איש של עבודה. גם בגלל הדיבורים הרבים וגם בגלל העבודה המועטת, ציידו אותו ראשי מכבי בעוזר כמו דרוקר, מאמן ישראלי בכיר להזכירכם.

פדרמן ומזרחי. כמו בבורסה, על הימורים אין ביטוח (ירון ברנר)

לא ברור אם זוהי סוג של פלגמטיות מצד גרשון, או סתם עצלנות, אבל הוא כל הזמן צריך לידו עוזר דומיננטי. שיגבה אותו, שייעץ לו, או לפחות יעביר אימונים במקומו. לא סתם הקפיד לפרגן לדייויד בלאט ודן שמיר במכבי ולא פעם שלח אותם להתראיין. לאולימפיאקוס הביא את אלעד חסין ונהנה משירותיו של עוזרו המוערך יאניס ספירופולוס. למרות כל זאת, גרשון נכשל בפיראוס כישלון חרוץ. למרות גיבוי האחים אגלופולוס, לא הביא את אולימפיאקוס הזוהרת לשום מקום.

גם בתחילת הדרך במכבי, הניסוי של גרשון לא נראה כמוצלח ביותר. לא רבים זוכרים, דייויד בנואה דווקא כן. "הייתי מצפה שכשמאמן מביא שחקן, הוא יידע מה האיכויות שלו, איך הוא יכול לתרום ואם הוא מתאים לשיטת המשחק שלו. השחקנים אמורים להתאים לשיטה של המאמן, כדי שיהיה להם יותר קל להשתלב בה", סיפר הפורוורד בראיון מינואר השנה.

פיני גרשון על ספסל אולימפיאקוס. לא הלך (צילום: AP)

אי אפשר לקחת מגרשון את סגולותיו הטובות, אבל אלו על-אנושיות. זוכרים? לא תמיד עמדו לרשותו אנתוני פארקר, שאראס, באסטון, ניקולה וויצ'יץ' ואפילו נייט האפמן. החדשות הרעות הן, שאין אף אחד בסגל הקיים, שמתקרב אליהם ברמתו. חשוב לא פחות, הכימייה בין בקבוצה הנוכחית לא נראית משהו. גרשון לא עזר לאולימפיאקוס כשהתמודדה עם בעיות שכאלה (תשאלו את סופוקליס שחורציאניטיס, שפורח תחת פנאיוטיס ינאקיס). גם לא במכבי מודל 1998.

"במכבי לא היתה כימיה בין השחקנים מההתחלה" נזכר בנואה. "היית יכול להביא כל שחקן אחר במקומי והוא לא היה מצליח. היו בעיות. אני עשיתי כל דבר שהמאמן (גרשון) ביקש ממני. לא רציתי להיות אנוכי. הבעיה שבמכבי מצפים ממך להיות כוכב. אי אפשר להגיד למישהו, תנו לו את הכדור וזהו. מדובר בקבוצה. אני מצפה ממאמן שיידע איזו קבוצה הוא רוצה, ומה השיטה שלו. זה היה מתסכל כי רציתי שהקבוצה תצליח".

ארויו עם דריק שארפ. הגו-טו-גאי של מכבי, כמעט היחיד (אלי אלגרט)

בנואה היה אמור להיות הגו-טו-גאי של גרשון. למה יש לי הרגשה שגם קרלוס ארויו, שגם הוא ידע את העונה הטובה ביותר שלו ב-NBA תחת ג'רי סלואן ביוטה,

יחזור לארצות הברית בקיץ הבא כשהוא מחזיק באותה דעה? בחומר השחקנים הנוכחי של מכבי, אין למאמן החדש-ישן כמעט עם מה ומי לעבוד. ארויו לא יספיק. ממש כמו בנואה, או ארווידאס מאציאוסקאס, לין גריר, מארק ג'קסון ואחרים שלא הספיקו באולימפיאקוס. ואולי גם גרשון עצמו לא מספיק.

ואם גרשון לא מספיק, אז דווקא הציוות של דרוקר ישנה? האם באמת המאמן המבריק בתולדות מכבי תל אביב לא יכול לעשות זאת לבדו? ללא עוזר מאמן בכיר כמו דרוקר? או שאולי שוב מדובר בהחלטה פחדנית של הנהלת מכבי. דרוקר יעבוד, כשגרשון ידבר. דרוקר ידבר, כשגרשון יעבוד... דרוקר יאמן, אחרי שגרשון יעזוב...

בכל מקרה, אי אפשר לדעת אם גרשון יצליח או לא. השנים האחרונות הראו שאין מדובר בקוסם. גם אם האוהדים והנהלת מכבי נוטים לחשוב כך לפעמים. טוב, איזו ברירה אחרת יש להם. אני מהמר רק על הנבואה שלי, הם על כספם.