בגלל הפיח - הקרחונים מפשירים מהר יותר

פיח שמקורו בזיהום אוויר, שנדבק לקרחונים בחוג הארקטי וצובע אותם באפור, מאיץ את קצב ההפשרה שלהם ועלול לגרום לאזור הקוטב הצפוני לאבד את רוב הקרח שלו עד 2050 - כך קובעים מומחים.

קרחונים לבנים ובוהקים שחשופים לשמש מחזירים חלק מהקרניים לאטמוספירה. ואולם, כאשר צבעם כהה יותר כתוצאה מפיח, הם סופגים יותר קרני אור וחום וקצב ההפשרה שלהם מתגבר.

דגש רב ניתן לנושא פליטות גזי החממה, והמומחים אומרים שיש למקד תשומת לב גם לפליטות של זיהום אוויר תעשייתי - פיח וחלקיקים, וגזים כמו מתאן ואוזון - שתורמים גם הם תרומה משמעותית לשחיקה הסביבתית הקשורה לתופעת אפקט החממה. לדבריהם, לצד הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני, יש להפחית פליטה גם של זיהום אוויר "קלאסי" כדי למנוע את הפשרת הקרחונים.

גז מתאן - שהשפעתו על האצת אפקט החממה גדולה מההשפעה של פחמן דו-חמצני, נפלט ממקורות זיהום בתעשייה ובחקלאות; אוזון מקורו בדרך כלל בפליטות תעשיתיות. יתרה מזאת: לעומת פחמן דו-חמצני, פיח, מתאן ואוזון אינם נצברים באטמוספירה במשך זמן רב ולכן להפחתה של גזים אלה תהיה השפעה דרמטית שתורגש באופן מהיר יחסית. 

"ההשפעה של הפחתה בפליטת המזהמים הללו על קצב התחממות כדור הארץ גדולה יותר מאשר הפחתה בפליטת פחמן דו-חמצני", אמרו המומחים, המכונסים בוועידת שינוי האקלים של האו"ם בפוזנאן שבפולין.

לדברי המומחים, קצב ההתחממות של אזור החוג הצפוני מהיר יותר מכל אזור אחר על פני הגלובוס. בשנת 2007 הצטמק נפח הקרח בקוטב לשיא שלישי, והתעורר החשש שמא התהליך יצבור תאוצה ויעבור נקודת אל-חזור.

"אפשר שהקרח בחוג הקוטב כבר עבר את נקודת האל-חזור", אמרה פאם פירסון, מומחית לזיהום אוויר בקוטב שהציגה את הממצאים. "קיץ נטול קרח בקוטב הוא דבר אפשרי בשנת 2050", הוסיפה. מדענים אחרים חוזים תרחיש פסימי יותר, של קיץ נטול קרח בקוטב כבר בעוד עשור שנים.

משמעות של קוטב בלי קרח אולי טובה לנתיבי השיט, אך הרת אסון עבור בעלי החיים בקוטב - בעיקר יונקים -  שלא יוכלו לשרוד בלי קרקע מוצקה לעמוד עליה ולחפש מזון. משמעות נוספת היא חשיפה של מרבצי נפט וגז, שהאטרקטיביות שלהם כה גדולה ופוטנציאל הרווחיות שלהם כה גדול, שספק אם ניתן יהיה למנוע מלנצל אותם - וליצור עוד זיהום אוויר ועוד פליטה של גזי חממה.