חייל משוחרר

קשה לומר שנלחמתי במהלך שלוש שנות שירותי בצבא ההגנה לישראל. נשק החזקתי בעיקר בטירונות, ערבים ראיתי בעיקר בחדשות (ואצל אבו חסן בשישי בצהריים) והמדים המגושמים עוצבו ותוקנו לכדי בגדי יציאה לוהטים שהבליטו בדיוק את מה שצריך. תחושת הסיפוק שהגיעה לאחר כיבוש הבורקס האחרון בשק"ם, מידיה של חיילת שמנמנה ומשופמת, הקבילה בעיניי לפחות לכיבוש המתלה והחווה הסינית יחדיו.

כך שכאשר הבטתי בעיניו המחויכות של סרג'נט רודי רייס - מי שנכנס לעיראק לשלושה סבבי לוחמה אינטנסיביים, הוביל צוות של מארינס אל התופת, הפך את עצמו לג'י.איי.ג'ו האולטימטיבי ובסופו של דבר נבחר לגלם את עצמו בסדרת המלחמה "דור מזוין" - לא יכולתי שלא לשקר במצח נחושה.

אנחנו דור מזוין. רודי רייס (צילום: יחסי ציבור)

"תאמין לי שרק אני מבין אותך", גמגמתי וצקצקתי בבוז על האירופים הקרים והמתחסדים שמסביבנו במלון הלונדוני היוקרתי שאירח את הראיון. "אני הייתי בצבא, ורק אני יודע איך זה מרגיש באמת", המשכתי וניסיתי שלא להישיר מבט. בלי בושה עודפת שיבצתי את עצמי בקרבות הרואיים והקבלתי אותם לאחד הפרקים שהקרינו לנו רק כמה דקות לפני כן. התוכנית עבדה. תוך כמה רגעים רייס כבר היה עמוק בכיס שלי.

"דור מזוין" של רשת HBO (פרק הסיום ישודר ביום חמישי הבא ב־yes, תפסו את השידורים החוזרים) מציגה את 21 ימי הלחימה הראשונים של מלחמת המפרץ השנייה (זוכרים? זו שבוש התחיל בטענה שלסדאם יש נשק להשמדה המונית?) ומבוססת רובה ככולה על סיפורו של העיתונאי אוון רייט, שהוצמד מטעם מגזין "רולינג סטון" ליחידת מארינס ערב הפלישה לעיראק במרץ 2003.

הסדרה זכתה לשבחים מקיר לקיר בעיתונות האמריקאית, אבל עוררה מחלוקת חריפה בשל האופן הלא מחמיא שבו היא מציגה את לוחמי המארינס כעדר בחורים הששים אלי קרב שנכנסו לעיראק כדי להרוג כמה שיותר עיראקים ולעזאזל האידיאולוגיה.

"אני לא חושב שהאמריקאים אהבו אותה", הודיע בגאווה היוצר המוערך של הסדרה (לצידו של דייוויד סימון) ומי שאחראי גם על סדרת המופת "הסמויה", אד ברנס.

"באמריקה אין פטריוטיזם, יש לאומנות" רודי רייס (צילום: יחסי ציבור)

אז למה לעשות סידרה שבאופן מודע הולכת להיכשל?

ברנס: "ראשית כל, היא ממש לא נכשלת. אבל אתה צריך להבין, באמריקה אין דבר כזה פטריוטיזם, היום יש לנו לאומנות, שאומרת בעיקר 'אנחנו צודקים ואנחנו גדולים יותר, אז פאק יו!'. יש נטייה להסתכל על הצבא כמקשה אחת, ואין הזדמנות להסתכל על קבוצות קטנות כאינדיבידואל. הסדרה הזו באה ושמה את החיילים עצמם על המפה, לא כמו בהוליווד, אלא באמת, בדיוק כמו שהם, לטוב ולרע".

רייס: "האמריקאים לא רוצים שיהרסו להם את האשליה של מה שקרה שם, הם רוצים לראות את

החיילים שלהם מושלמים, אבל מה לעשות אנחנו לא מושלמים, ממש לא מושלמים, אנחנו מכונות הרג, שכירי חרב, וזו המציאות. אני מאמין שהסדרה תצליח הרבה יותר באירופה ולו בגלל העובדה שהאירופים שונאים אותנו וחושבים שאנחנו אמריקאים מטומטמים.

לפחות בפרק הראשון, אני יודע שהאירופים יסתכלו על הסדרה ויגידו לעצמם; 'תראו את הטיפשים האלה, איך הם חשבו שיהיה פה נשק להשמדה המונית ובסוף לא מצאו כלום', אבל כבר בפרק השלישי־רביעי, יתחילו להעריך אותנו כי יראו שמתחת לכל המדים והבלגן אנחנו בני אדם".

את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס