אנשים התפללו לגשם גדול

בְּרָכָה

רַק דְּבָרִים טוֹבִים. אִחוּלֵי נָחָשׁ שֶׁאַתְּ מְגַלְגֶּלֶת בְּלָשׁוֹן קַלָּה

מְסוֹבֶבֶת אוֹתִי, רְפוּיָה, שֶׁכָּכָה יִהְיֶה לִי טוֹב.

הָעַיִן רָעָה שֶׁלָּךְ מַרְקִידָה אֶת הַקִּירוֹת. עֵין

חַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. בַּחֶדֶר הַזֶּה יָבוֹא סוֹף הָעוֹלָם.

אֲנִי עוֹד אֶשְׁמַע מִמֵּךְ. לֹא אֶמָּלֵט. בְּרַעַשׁ גָּדוֹל

יֵהָרְסוּ הָרִים, יִפְּלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, כָּל חוֹמָה

לָאָרֶץ תִּפֹּל.

הסיפור הזה

אַתְּ מְכַוֶּנֶת אֶל מַשֶּׁהוּ בַּמַּבָּט. לֹא בָּרוּר. אֶל הָרֹאשׁ שֶׁלִּי

הַגָּלוּי, שֶׁמַּחְזִיר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הָעִנְיָן הַפְּרָטִי שֶׁלָּךְ בּוֹ אוּלַי. בּוֹאִי

תִּגְנְבִי אֶת הָאוֹר הַזֶּה. דַּבְּרִי. אָבְדָה לָךְ הַלָּשׁוֹן?

אוּלַי אֶל הַמֵּצַח. חוֹתַם הַכִּבְשָׂה הַשְּׁחֹרָה שֶׁל שְׁתֵּינוּ.

אַתְּ מַרְגִּישָׁה שמשְׁתּוֹלֵל בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם

בַּמְּקוֹמוֹת הַפְּעוּרִים? הַצִּפּוֹר יְכוֹלָה לָשִׁיר

אֲבָל הִיא שְׁקֵטָה. אֲנָשִׁים הִתְפַּלְּלוּ לְגֶשֶׁם גָּדוֹל

לֹא לַטִּפְטוּף הֶעָלוּב הַזֶּה.

נָוית בראל, ילידת אשקלון. בת 31. מאמרים, שירים ותרגומים פרי עטה פורסמו במגוון כתבי-עת

ובמוספים הספרותיים בעיתונות. ספרה הראשון "רֹשֶׁם" ראה אור ב-2005. דוקטורנטית בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב