ורטיגו ביבי

מהר, אולי מהרי מדי, חזרו להתגלגל על לשונותיהם של הנשמות הטובות הרינונים על מעורבותה של שרה נתניהו בקמפיין, על ההיסטריה שאוחזת בצוות הקמפיין ובנתניהו עצמו, בכל פעם שמישהו מרים את הקול בחוץ, מפרסם מודעה או סקר, ועל המריבות הפנימיות האינסופיות בין גדודי היועצים וגאוני האסטרטגיה והטקטיקה. גם הדעה על האנשים הסובבים את נתניהו לא משתפרת ככל שחולף הזמן: ביודעין או שלא ביודעין, בהנחייתו או שלא בהנחייתו של הראש, מצליחים יועציו של נתניהו לעורר ביקורת נוקבת על התנהלותם ועל אמינותם בשיח היומיומי עם אנשי התקשורת. כתבים המסקרים את הליכוד מדווחים על שטיקים ועל טריקים שעושים להם אנשיו של נתניהו, ועל תגובות מבלבלות ומבולבלות, ובעיקר - על חוסר אמינות המאפיינת את אנשי הקמפיין בשיח עם התקשורת.

ממצב אידיאלי של מועמד מוביל ובולט לראשות הממשלה, הפך נתניהו בימים האחרונים לשק החבטות החדש של הדיון הציבורי. והתוצאה ניכרת גם בסקרים המתפרסמים בסוף השבוע בעיתונים. הממוצע המצטבר של הסקרים האלה שלילי: הליכוד מאבד מנדטים באופן סיסטמי כבר כמה שבועות ברציפות, בעוד שקדימה שומרת על יציבות ואף מתחזקת מעט. לא מספר המנדטים המדויק הוא שחשוב בסקרים אלה, אלא המגמה. חודש וחצי לפני הבחירות, כאשר כ-30 אחוז מהמצביעים עדיין מתלבטים למי להצביע, עוד מוקדם לקבוע מה יהיו התוצאות של הבחירות. עם זאת, היחלשות הליכוד היא מגמתית, והיא נמשכת לאורך כמה שבועות וכמה סקרים שנערכו בתקופה האחרונה. אי אפשר לטעות: נתניהו מאבד נקודות, והימים האחרונים עשויים להפוך לנקודת מפנה בבחירות האלה, בעיקר משום תחושת איבוד השליטה על קמפיין הבחירות של הליכוד.

נלחץ, מזיע - ומזגזג

בשעה שאהוד ברק לא ממש מצליח לשכנע ולהוכיח שהוא באמת רלבנטי, ובשעה שציפי לבני משתחררת מידי יום מהכבלים והמחסומים שהקפיאו את אישיותה ואת דמותה הציבוריות במשך שנים - בנימין נתניהו מתעקש להוכיח כי הוא יודע איך להיכנס לוורטיגו. בזו אחר זו, קיבלו נתניהו ואנשיו כמה החלטות שמבלבלות ומעוררות סימני שאלה וגעגועים לימים אחרים, לימים שלפני חודשיים-שלושה, כשנתניהו הצליח להתנהל ללא טעויות מביכות, המאפיינות בימים אלה את מערכת הבחירות של הליכוד.

נתחיל מהסוף: אחרי שהבטיח נתניהו לנהל מערכת בחירות חיובית ונקייה מהשמצות, חשף אתמול הליכוד אתסיסמת הקמפיין הנגטיבי החדש שלו, בו מותקפת לבני בשפה ובבוטות הנהוגות בין גברים מבוסמים בבתי מרזח זולים. המעבר הפתאומי לקמפיין נגטיבי, ההיגררות למתקפה ישירה נגד יושבת ראש קדימה, מוכיחות כי הקמפיין הנגטיבי של קדימה נגד יו"ר הליכוד הצליח לגרום לנתניהו להזיע. וההיסטוריה מוכיחה, כי כשנתניהו נלחץ ומזיע, הוא מזגזג ומקבל החלטות הסותרות ב-180 מעלות את תוכניותיו המקוריות.

לפני ה"קמפיין השוביניסטי", כפי שכונה על-ידי יריבי הליכוד וקבוצה של נשים זועמות, הצליח נתניהו לאבד שליטה שוב על מפלגתו ועל בכיריה. לאחר שהחליט לחסום את מעורבותם של הפוליטיקאים במקפיין, נאלץ יו"ר הליכוד לחזור בו - ובעקבות הפרסומים בתקשורת נכנע והחליט לשלב גם פוליטיקאים בקמפיין. במקביל, הצליח להרגיז גם סילבן שלום, כשהשאיר אותו להתייבש מחוץ לתמונה במשך כמה שבועות. רק לאחר שפורסם ב-ynet כי שלום בוהה מאז הפריימריז בתקרה ומחכה ליום שאחרי הבחירות, נאות נתניהו והזמין את שלום לשיחה בארבע עיניים. ויש עוד: יו"ר הליכוד בורח מעימות עם לבני וברק, הוא בורח מראיונות בתקשורת, והוא נמנע מהפעולה הבסיסית הנדרשת ממנהיג, והיא לתקשר. אגב, חוסר התקשורת עם הציבור דרך התקשורת עולה לנתניהו בכינוי החדש "ביבי ברח".

מי יהיה אשם בהפסד

אחרי שזרק אותו מכל המדרגות, חידש נתניהו, בשקט בשקט, את המגעים ואת המשא ומתן עם איש הימין הקיצוני אפי איתם, בניסיון להביא אותו לליכוד.

הוא אף שריין לו מקום בסוף העשירייה הרביעית, בתקווה לזכות בכמה מיליוני שקלים תוספת לקמפיין. אך מילא איתם: את המשא ומתן הביזארי ביותר מנהל נתניהו עם ראשי מפלגת צומת, מפלגה שנעלמה מן הנוף הפוליטי לפני שנים רבות, ומנסה לעשות את הקאמבק שלה דרך כל קומבינה פוליטית אפשרית ומביכה שכתובה ולא כתובה בספר. כל זה, ועוד לא הזכרנו במילה את פארסת העתירות והשיבוצים ברשימת הליכוד לכנסת שעדיין לא הסתיימה, ואת הדחתו המוזרה ואת החזרתו, שנבעה מלחץ ציבורי כבד, של המועמד האתיופי אללי אדמסו לרשימה.

לנוכח המצב שנוצר, מקורבים לנתניהו כבר לא מהססים לדבר על הפסד אפשרי בבחירות. גורמים בלשכת יו"ר הליכוד אמרו בימים האחרונים כי הם מרגישים ומריחים הפסד. אנחנו רואים את זה, הם אומרים, אבל לא כולם מוכנים לשמוע מה יש לנו לומר. אז אנחנו שותקים. אבל ההתנהלות של התקופה האחרונה היא אסון מבחינת נתניהו, וגם ההתנהלות שלו לא משהו. הם עושים טעויות, הוא עושה טעויות, ומעניין מי יהיה אשם אחר כך בהפסד.