יהונתן שלח SMS לאשתו: אין לך מה לדאוג

רב-סרן דגן ורטמן ממעלה-מכמש יצא ללימודים בישיבת הר המור בירושלים, לאחר שסיים את תפקידו כמפקד פלוגה בגדוד 13 של חטיבת גולני. אביו של רב-טוראי יוסף מועדי מחיפה סיפר כי בנו אמר לו לפני שנכנס לעזה - "אבא, אתה עוד תהיה גאה בי". אמש (יום ב') נהרגו השניים יחד עם סמ"ר ניתאי שטרן מירושלים, כשפגז של טנק פגע בביתו בו היו בפאתי מחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה. בתקרית נוספת נהרג סרן יהונתן נתנאל, תושב קדומים בן 27 - אב לתינוקת בת שלושה חודשים.

סרן יהונתן נתנאל, סגן מפקד פלוגה בצנחנים, התחתן לפני כשנה עם ציונה. לפני שלושה חודשים נולדה בתם מעיין והם התגוררו בקדומים. מפקדיו ניבאו לו עתיד גדול בצה"ל.

אשתו של יהונתן, ציונה, סיפרה: "ביום חמישי פגשתי אותו במשמרת הנגב, שאלתי את יוני אם זו הפגישה האחרונה שלנו, הוא רקד, שמח.

אביו של יהונתן, הרב עמוס נתנאל, אמר: הוא קדוש ונהרג על קידוש השם. תמשיכו ותעשו את מה שאתם צריכים לעשות, להמשיך באותה גבורה ועוז. היה בו יושר ומוסר בכל מקום שאליו הגיע. מבחינה צבאית הוא היה קצין מצטיין, היה חדור באמונה בה' ובצדקת הדרך".

האב סיפר עוד: "יוני גדל על הברכיים של הציונות הדתית לאומית, זה מה שצמח בתוכו. התחנך בישיבה לצעירים ולמד במכינה בעלי במשך שלוש שנים. הוא היה חדור באמונה גדולה וחזקה. הוא רצה להתגייס לדבר הטוב ביותר, הוא רצה ללכת למגל"ן. סיים בהצלחה, קיבל הצטיינות בגדוד, יצא לקורס קצינים, רצה להגיע לגדודים, שם הוא טען שהלחימה אמיתית. החיילים שלו העריצו אותו. לפני כשנתיים קיבל מצטיין חטיבה".

על קבלת הבשורה המרה, סיפר האב: "אתמול בלילה הלכתי לישון עם תחושה שזה יכול לקרות. קצת לפני 5:00 לפנות בוקר הגיעו קצינים לבית, אני ישבתי אז ולמדתי".

סרן יהונתן יובא למנוחות בשעה 19:00 בהר הרצל בירושלים. הוא הותיר אחריו הורים, אישה, תינוקת בת שלושה חודשים ושלושה אחים.

"דגן היה נערץ בגדוד"

לפני כשלושה חודשים סיים ורטמן, בן 32, את תפקידו כמפקד פלוגה בגדוד 13 של חטיבת גולני וחיכה בקוצר רוח ללימודים. החודשים הראשונים עברו כמצופה, ורטמן הצטיין בלימודים ונראה היה כאילו דרכו סלולה. ואז הגיע מבצע "עופרת יצוקה". לפני כשבוע וחצי, במוצאי שבת, הוא התייצב חזרה בגדוד והודיע למפקד הפלוגה ש"אם הוא נכנס אז גם אני נכנס איתך". 

בועז ארזי, חבר קרוב ושכן, מספר כי שמו של ורטמן הלך לפניו. "הוא הלך לצבא מתוך אמונה גדולה וכל דבר שעשה, עשה עד הסוף. הוא היה נערץ בגדוד, הפגין דבקות במשימה בצורה יוצאת מגדר הרגיל. הוא היה אדם נעים הליכות שמקרין חיים של תורה ואצלנו זו נחשבת למחמאה הגדולה ביותר".

לדברי הירשברג, המשפחה האזינה בקשב רב לנציג צה"ל שסיפר כי ורטמן נהרג מאש כוחותינו, "אבל לא היה בהם כעס. לגמרי לא. הם האמינו בצדקת המבצע הזה. הם התעניינו בפרטי המקרה אבל הבינו כי תנאי הלחימה שם הם לא תנאים, וכי תוך כדי לחימה מסיבית לעיתים קורים גם אסונות. המשפחה הזאת היא מלח הארץ. האבא שירת שנים במילואים כחובש והאמא עובדת סוציאלית, שבמסגרת תפקידה לא פעם הגיעה לנחם משפחות שכולות. מי היה מאמין שהיום היא תחצה את הקווים ותהפוך לאחת כזאת בעצמה".

פעיל הימין ברוך מרזל זכה להכיר את ורטמן כשהגיע כמ"פ לתל רומיידה. "גילתי אישיות כבירה ומיוחדת במינה. מפקד הפלוגה הטוב ביותר שהיה בתל רומיידה. הוא היה אהוד מאוד על חייליו ועל הסביבה. כריזמטי מצד אחד, צנוע מצד שני. החיילים שלו היו מוכנים לעשות עבורו הכול, הוא החדיר בהם אהבת ישראל ואהבת הצבא. איש ספר, תלמיד חכם ולוחם מקצועי".

לפני כשנה הוא התראיין לתוכנית "קולה של אמא" בגלי צה"ל, כשהיה מפקד פלוגה באזור אלון מורה. בראיון הוא סיפר על הפעילות המבצעית באזור באותה תקופה.

הלוויתו תצא בשעה 14:00 מישיבת הר המור ותסתיים בהר הרצל ב-15:30. ורטמן הותיר אחריו זוג הורים, שלושה אחים ואחות.

"להוריו של יוסף היתה הרגשה רעה"

סמיר מועדי סיפר כי שוחח עם בנו יוסף (19) בפעם האחרונה ביום שבת בצהריים, זמן קצר לפני שנכנס עם חבריו לעזה. "הוא אמר לי בשקט 'אבא אנחנו עולים לאוטובוסים, אתה עוד תתגאה בי', ובאמת אנחנו גאים בו מאוד", הוסיף האב. סמיר הוסיף כי למרות הכאב על כך שבנו נהרג מפגז ישראלי, "אנחנו מאמינים בגורל וזה כנראה הגורל שלו".

אמש הגיעו נציגי קצין העיר לבית משפחת מועדי, המתגוררים בחיפה והביאו את הבשורה המרה על נפילת הבן. זמן קצר לאחר מכן כבר היו בני המשפחה בדרכם ליישוב ירכא בגליל המערבי, ביתם השני בו מתגוררת המשפחה המורחבת. הבוקר עמדו בני המשפחה וקיבלו מאות מנחמים שהגיעו מכל רחבי הגליל והארץ, להביע את תנחומיהם.

בני המשפחה - האב סמיר, העובד במשרד החקלאות והאם וופא, מורה במקצועה - התגוררו בשנים האחרונות בחיפה. שם עבדו ושם מתחנכים ילדיהם. בן הדוד, נדים, סיפר כי יוסף היה צעיר בעל עתיד מבטיח שאמור היה להתקדם בדרכו הצבאית. "הוא התייעץ איתי לפני הגיוס אם ללכת לגולני או ליחידה אחרת ואני המלצתי לו על גולני", אמר בן הדוד כשהוא מתקשה להסתיר את כאבו.

"הוא בחור טוב, נשמה טובה. בן-אדם ממש רציני ומבריק. היה לי ברור שהוא יגיע רחוק מאוד, לא כחייל פשוט. הרבה מעבר לזה. לפני כמה שבועות אירחתי אותו עם אבא שלו לארוחה אצלי. דיברנו והוא היה מרוצה מאוד מהשירות הצבאי", סיפר. "המצב כרגע קשה מאוד. זה כאב עמוק. הוא החלל הראשון במשפחה שלנו. פרח בן 19".

בני המשפחה סיפרו כי מאז החלה הלחימה בעזה היו מחשבותיהם של ההורים עם הבן החייל. "אתמול לשניהם הייתה הרגשה רעה", סיפר נדים. "גם האבא היה מאוד מודאג וגם האמא.

הייתה לה תחושבת בטן לא טובה. ממש הרגשה קשה, והיא אמרה לסמיר שהיא חוששת מאוד לגורלו של הבן. "אחר כך כבר שמענו שמועות על הרוגים, ואח שלי התקשר לאוגדה שלו, לברר מה קרה, ואם קרה משהו ליוסף. הם התחמקו ממנו. פחדו להגיד לו את האמת".

משפחת מועדי היא משפחה ידועה ומכובדת בקרב העדה הדרוזית. בן דודו של האב, שייח' ג'עבר מועדי, כיהן בעבר כחבר כנסת וכשר. הלוויתו של רב-טוראי יוסף מועדי תיערך היום בשעה 15:00 בירכא. הותיר אחריו הורים, אח, אחות וסבים.

"אמר להוריו 'לא אוכל לדבר אתכם כמה ימים"

ניתאי שטרן שוחח בפעם האחרונה עם הוריו במוצאי שבת. בשיחה הוא אמר להם כי הוא אוהב אותם ושלא יוכל לדבר איתם כמה ימים.

אביו של ניתאי, ראובן, אמר: "הוא היה ילד שלי, זו שעה קשה מנשוא, זה אבל לכל עם ישראל ובמיוחד לנו". סבתו של שטרן אמרה: "לפני כמה שבועות הוא בא אלי לדירה החדשה ואמר לי: 'איזה בית יפה יש לך'. הוא היה ילד למופת, מקסים ולא גאוותן. דיבר עם כולם יפה".

בת דודתו של ניתאי, אליאור, סיפרה ל-ynet: "ניתאי היה ילד מתוק, שכולו טוב ואור, חיוכים ושמחה, עם אהבת חיים מטורפת וחלומות. הוא התעקש להתגייס לגולני, למרות שהיה אמור ללכת להנדסה.

 היום, צום עשרה בטבת, הוא יום אבל למדינת ישראל וכיום זה גם יום החורבן הפרטי שלנו. ניתאי הוא לוחם של עם ישראל, גיבור וקדוש ישראל. אנו גאים בו כל כך. אנחנו יודעים שהוא נלחם את המלחמה של העם הזה".

ניתאי, שגם בן-דודו השתתף במבצע בעזה, למד בישיבת בני חיל בירושלים. הוא יובא למנוחות בשעה 13:30 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. ניתאי הותיר אחריו שני אחים ושתי אחיות.