לישון עם איטלקים: הלילה של ג'ימי קימל
מגיש הלייט נייט שהגיעה השבוע גם לישראל, ג'ימי קימל, הוא לא התשובה ללטרמן ולא ללנו. הוא צעיר וחצוף יותר, ואולי פחות אינטליגנט, אבל אריאנה מלמד דווקא נהנתה להירדם איתו
קימל וקרוז. "שמע, זה לא יילך, אז אולי נביא קדילאק?" (צילומים: HOT3)
וכך, בשבוע הראשון שצופי ערוץ 3 המחודש של הוט פוגשים את האיש והתופעה בתרגום (מדי לילה ב-23:45), הם יושבים מול דבר נורא משמים שמנסים להפיח בו חיים באמצעות משחק הילדים הדבילי "סנטה הסודי" שבו קרוז קונה לקימל מתנה - קדילאק חדשה ונוצצת, ואילו קימל, שכמובן "לא יודע" מה הכין לו קרוז, קונה לו פח מעוצב מלא פופקורן. צחוקים, מישהו?
אל ייאוש. ככה זה בלייט נייט. לא כל לילה נשפכים על הספה ביללות של עליצות. כדי לאהוב באמת צריך לפתח נאמנות ארוכת טווח למוצר, ובעיקר צריך להיות נתון דמוגרפי: גברים לא ממש משכילים וצעירים למדי, כאלה שגיהוקי בירה בציבור נחשבים בעיניהם לשיאים קומיים ענקיים.
ג'ימי הו?
הוא הגיח למסך בסוף 2003, אחרי קריירה ארוכה ומפוארת ברדיו. מכל תחנה בה עבד, מפלורידה ועד קליפורניה, זרקו אותו לפני תום החוזה, וגם מתוכנית מוצלחת לצעירים ברוחם בקומדי סנטרל.
הוא גרמני-איטלקי וחושב שהצד האיטלקי מצחיק יותר ומטומטם יותר, ולכן הוא מצויד ב"בן הדוד סאל" ו"הדוד פרנק", דמויות של טמבלים מוטרפים שמסבירים את המציאות על פי מיטב הבנתם, ובלילה שנבחר לפתוח את הקריירה הישראלית של קימל ניסה הדוד פרנק להסביר מה זה חנוכה.
קימל בשידור. מי נוגע ביותר ראשים מחוץ לאולפן במשך 30 שניות?
קימל עצמו אמר שזה כאב ראש כי הוא צריך לקנות לחברה שלו, שהיא יהודיה, שמונה מתנות. החברה שלו, שרה סילברמן, מצחיקה יותר ממנו. גם לה יש תוכנית דחקות ואירוח. בעיה.
ב-2008 שחררו השניים שוס גדול ומתואם היטב. לכבוד יום ההולדת שלו ובשיתופו של מאט דיימון, כתבה הסילברמנית שיר לג'ימי ובו היא מתוודה על כך שהיא עשתה את מאט דיימון. בתגובה, הקליט קימל מין "אנחנו העולם" שכזה עם מיטב השחקנים והידוענים החמים, כולל בן אפלק, ובו הוא מתוודה שעשה את זה האחרון. מליונים נכנסו ליוטיוב.
שיאים קומים אחרים של קימל כרוכים בשיתוף פעולה פורה עם ספר השיאים של גינס. גיילרמו, עוד דמות קבועה בתכניתו שמוצגת כמאבטח של החניון (התוכנית מוקלטת בלוס אנג'לס) נדרש פעם ללבוש תחתונים ועוד תחתונים ועוד זוג, בסך הכל מאה, ואנשי גינס אישרו בפנים חתומות שזה שיא.
שטיקים קבועים אחרים כוללים תחרות ב"מי נוגע ביותר ראשים מחוץ לאולפן במשך 30 שניות", וקרוז ניצח את ג'ימי בידיים קשורות כמעט, אם אתם מוכנים להאמין לכנות, לאותנטיות ולספונטניות של כל זה - והברקה אחת.
אלוהי הדמוגרפיה נענו
גם אם לא ראיתם, כבר הבנתם שהבחור אינו אביר הפוליטיקלי קורקט, ואי לכך תומך נלהב בחופש הביטוי ושנוא מושבע של ה-FCC, הצנזורה, על מה שמותר לומר ברשתות הגדולות בטלוויזיה.
מדי פעם עמלים טכנאים מיומנים של המופע של קימל על נאומים של פוליטיקאים ומכסים ב"ביפ" חלקי מלים שאמרו, כך שנשמע כאילו יוצאות להם מלים גסות מהפה. ב"ארץ נהדרת" אהבו נורא וכבר העתיקו את הפטנט - בלי קרדיט למקור.
אל תחפשו כאן תחכום, עדינות או אמירה מעניינת. קימל אמור היה להיות התשובה ללנו ולטרמן גם יחד, אבל בשלב מסוים שכחו ב-ABC מה היתה השאלה והתפללו לאלוהי הדמוגרפיה שזה יחזיק מעמד, והאל אכן נענה, וכך אפשר היה לראות אתמול קטע בו קימל מתחזה לילד ומראיין ילד אמיתי בן חמש בערך, שבטוח שעוד מעט יראו לו גורי דינוזאורים.
הילד סיפר לקימל ברצינות כיצד דינוזאור אכל את אבא שלו, אמא שלו, האוטו שלהם והמיטה שלו בבית. דמוגרפית, לא הייתי אמורה לאהוב את זה ולקונן על כך שלא יפה לשקר לילדים. פראקטית, היה מצוין - אולי בגלל השעמום הנורא שקדם לזה, גם טום קרוז וגם Keane בהופעה לא מלהיבה. ב-23:45, המשבצת שלו בהוט3 החדש, באיחור מה מיום השידור, קימל לא יכבוש לו כאן רבבות צופים מושבעים. מצד שני, מתחת לכרבולית, נעים להירדם איתו.
