שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מיהי אמא קוראז'?
    תזכורת: כיצד נהפכה גיבורת מחזהו הנודע של ברטולט ברכט, "אמא קוראז' וילדיה", לסמל טפילת המלחמה תאוות הבצע

    נדמה שלצד דידי וגוגו, גיבורי "מחכים לגודו" של סמואל בקט, ניצבת אמא קוראז' בשורה הקדמית והמצומצמת של הדמויות הבולטות, המשפיעות והחשובות של מחזאות המאה ה-20.

     

    המחזאי, הבמאי, התיאורתיקן והמשורר הגרמני ברטולט ברכט (1956-1898) נחשב אבי ההתיאטרון האפי. ביצירותיו נקט "אפקט ניכור", שנוצר כאשר השחקנים מבצעים את תפקידיהם מתוך מודעות מלאה למניעים הפסיכולוגיים של הדמות, ותוך מתן פרשנות ביקורתית עליהם.

     

    ברכט הנחה את השחקנים שעבדו עמו שלא "להיכנס" לדמות, אלא לדבר בשמה, ובד בבד למתוח עליה ביקורת. כך ביקש למנוע מהקהל את היכולת לשקוע בעולם הבדיוני של המחזה, ולהשאירו מנוכר להתרחשות. הוא האמין כי באופן זה יוכל הקהל להבין את המסר של המחזה בצורה טובה יותר, ויישאר ביקורתי ומפוכח.

     

    ואולם במחזה "אמא קוראז' וילדיה" (Mutter Courage und ihre Kinder) השיג ברכט, שלא בטובתו, אפקט אחר - הפוך; לפחות בשנים הראשונות שבהן הוצג, וייתכן שלא רק בהן.

     

    המחזה מתאר את קורותיה של קוראז', הנודדת עם עגלתה ועם ילדיה בעקבות הכוחות הלוחמים במלחמת 30 השנה, שהתרחשה באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-17. קוראז' היא טפילת מלחמה. היא סוחרת זעירה-נודדת, "גזלנית" של לפני 400 שנה.

     

    בדרכים שונות מנסה קוראז' (אומץ) לנצל את תקופת המצוקה המלחמתית ואת סבלותיהם והזדקקותם של אלה שהיא מזדנבת אחריהם כדי להגדיל את רווחיה המסחריים. אך אופיה, דרכיה ופעולותיה מביאים אותה לשלם מחיר בלתי נסבל ובלתי נתפס - המחיר היקר ביותר שאם עלולה לשלם; בשל היגררותה אחרי המלחמה היא מפסידה את ילדיה, שמתים בזה אחר זה.

     

    הקהל דווקא הזדהה

    המחזה הוצג בראשונה ב-1941 בציריך - בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. ברכט הביע בוז עמוק כלפי תגובות הקהל והמבקרים. הוא ליגלג על העיתונות הבורגנית, שבה המבקרים יצאו מגדרם בתיאורי הטרגדיה של החיה הנשית וכוח עמידתה. במקום לחוש סלידה ולנקוט ביקורתיות נוקבת כלפי הדמות ומעשיה, הקהל חש אמפטיה לסבלה.

     

    בחזונו קיווה ברכט לתגובה הפוכה לחלוטין. הוא רצה להטיל אלומת אור מסוונרת, מטרידה ואף מכאיבה לעבר עיני צופיו, כדי להראות להם את מוראות המלחמה, ואת אשר היא מעוללת לאדם. הוא רצה להראות לקהל אמא לא-אנושית, אם טורפת, שבלהט התאווה לשלשל עוד ועוד מטבעות לכיסה - היא משלחת את בניה שלה אל המוות.

     

    גם ניסיונותיו של ברכט לעשות שינויים במחזה, כך שרצונו האמנותי והאידאולוגי יתממש בתודעת קהלו, לא צלחו, לפחות לא בחייו, ודאי שלא בשיעור שלו ציפה ואליו שאף.

     

    תיאורטיקנים והיסטוריונים רבים של התיאטרון גרסו במשך השנים שכפי שיצר דמויות גדולות נוספות, גם את אמא קוראז' יצר ברכט כדמות אמביוולנטית. ואכן, ברבות השנים וההפקות הרבות ברחבי העולם נתקבעה דמותה של קוראז' כסמל לאדם החי למעשה ממותם של אחרים, מעין צבוֹע בדמות אדם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אמא קוראז ועגלתה, בהפקת התיאטרון הקאמרי
    מומלצים