שתף קטע נבחר

רד אורבך נותן לך כנפיים

הבובות המוכרות מהסדרה "רד בנד", בתוספת כמה דמויות חדשות, הוכיחו בהופעה במועדון הבארבי בתל אביב שהן לא צריכות חיזוק מאף סלב בשביל להוכיח שהן מגה סטארז

בתוך כל המלחמה הנוראית, המשבר הכלכלי והחורף הקר, נראתה אתמול בתל-אביב פנינה תרבותית מיוחדת במינה. לא, זו ממש לא היתה ההופעה הראשונה של ה-"Puppet Folk Revival" ובטלוויזיה הם כבר עשו מיני היסטוריה עם "רד בנד". אבל אמש (ד') במועדון הבארבי המלא לגמרי, ארי פפר, עמי וייזל ומיכה דומאן הצליחו לגעת בקהל דרך שלושת המרכיבים העיקריים שעושים הופעה למצוינת.

 

הראשון כמובן הוא ההצגה. הבובות הרבות, אותן מנהיגות רד אורבך ופיליפ העכבר, נראות וזזות נפלא. בכל רגע במהלך ההופעה, גם כששלושת המופיעים מחליפים בין הבובות מול הקהל, אתה מאמין שהם יצורים עם חיים משל עצמם.

 

המרכיב השני הוא הכישרון. פפר, שאחראי לדמותו של רד, של ג'וניור (יצור משונה שנראה כפרודיה על דמויות של בובות מתוכניות לילדים אמריקאיות) ושל הכומר הזקן קוקי רובינסון – הוא לפני הכל זמר מעולה עם כישרון נדיר.


רד ופיליפ. בהזיות (צילומים: נועה מגר)

 

המרכיב השלישי והאחרון הוא האנושיות. למרות שהמופע הוא רק של הבובות, העובדה שרואים את שלושת המפעילים שלהם, רק תורמת להצגה המרשימה. לפעמים הם נראים כמו שלושה חברים. מעריצי מוזיקה שמצאו דרך מצוינת לשיר לאנשים את השירים שהם אוהבים. שירים שסביר להניח הם היו שרים גם לעצמם הרבה לפני שנכנסו הבובות לתמונה.


המפעילים רק תורמים לאמינות של הבובות 

 

ההופעה, שכולה בשפה האנגלית, נפתחת כשרד שר לבדו את "Five To One" של "הדורס". כשהשיר מתנגן ורד הופך אנרגטי יותר ויותר, העוצמה והטקסט של השיר עוברים בכל הכוח, וזאת למרות שבסך הכל מדובר בבובה מצחיקה וסגולה. שיר ישן אחרי שיר ישן, ביניהם "Big Yellow Taxi" של ג'וני מיטשל, "The Boxer" של סיימון וגרפנקל, "Alabama Song" של "הדורס", "For What It's Worth" של "באפלו ספרינגפילד", "Strawberry Fields Forever" של הביטלס והשיא, שמגיע רגע לפני סיום ההופעה כשרד ופיליפ מבצעים את "Me and Julio Down By The Schoolyard" של פול סיימון, רק ששמו של חוליו מוחלף בשם פיליפ ורד נראה אמיתי עוד יותר.


ראול  והכומר הזקן קוקי רובינסון

 

להפעיל את הבובות במשך כמעט שעתיים זו עבודה ממש לא פשוטה. גם בסדרה הטלווזיונית, השלושה סיפרו כי נאלצו להידחף לחורים הכי קטנים ולהישאר בתנוחות הכי לא אפשריות בשביל לייצב את הבובות במצב האופטימלי. הקושי הפיזי, שמתעצם עוד יותר כשפפר מפעיל שתי בובות בו זמנית, או כשפפר ווייזל מפעילים יחד את רד (שתי ידיים מנגנות על גיטרה ויד נוספת מדברת ושרה), הוא כנראה גם הסיבה שהשלושה מחלקים את הערב לשתי מערכות ולוקחים הפסקה של כמה דקות בחציו. 


הרוקנרול הוא בצבע סגול 

 

אין ספק שמי שאהב את הסדרה, יאהב גם את המופע החדש והמשופר. לא רק בגלל המוזיקה והביצועים אלא גם בגלל קטעי המעבר המצחיקים. רד עדיין מקלל (אבל הרבה פחות מבסדרה), פיליפ העכבר החמוד עדיין תקוע בהזיות גדולות מהסמים הרבים שצרך וכולם נורא מצחיקים. אבל בשונה מהסדרה, המוזיקליות היא במקום הראשון וטוב שלהקה, כן, גם להקה של בובות, יכולה להפוך למבדרת ומהנה בכל כך הרבה מישורים שונים. החודש, הבארבי הוא גם שלהם. בכל יום רביעי בערב במהלך ינואר, הם יגיעו באותה שעה בדיוק למועדון שאתמול ישב עליהם בול. רוקנ'רול.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
רד. מטונף אבל פחות
צילום: נועה מגר
שני מפעילים על בובה אחת
צילום: נועה מגר
לאתר ההטבות
מומלצים