תושבי נהריה: ברגע אחד חזרנו לחרדת המלחמה

פגיעת הקטיושות הבוקר (יום ה') בנהריה החזירה את תושבי העיר שנתיים וחצי אחורה, לימי מלחמת לבנון השנייה. תוך דקות בוטלו הלימודים, הוכנו המקלטים והעיר נכנסה לשגרת מלחמה. "צריך להודות שהפתיעו אותנו הבוקר. בלי שום אזעקה ובלי שום התרעה נפל המטח הראשון", סיפר שי לוי בזמן שישב במקלט עם אשתו וילדיו.

מיד אחרי הנפילות, סיירו נציגי העירייה בין המקלטים השונים כדי לבדוק שאכן כולם נפתחו. בנוסף, טיפלו בעירייה בבעיות נקודתיות כמו משפחות המתגוררות בבית ללא מרחבים מוגנים.

דובר צה"ל פרסם הודעה, לפיה "פיקוד הצפון נמצא בהיערכות מלאה ומקיים הערכות מצב שוטפות לאור האירועים. בפיקוד צפון מנחים את האוכלוסייה להמשיך בשגרת החיים ולשהות בסמיכות למרחבים מוגנים ולא בתוכם".

שי לוי מנסה לא להשלות את עצמו ומשלים כבר עם האפשרות שהירי עלול לחזור לצפון על בסיס קבוע. "אני לא מאמין שתהיה הפוגה לזמן רב ובכל פעם שיתאפשר יבצעו לעברנו ירי מצפון", הוא אמר. "הסברתי לילדים שאנחנו במלחמה וכאשר נשמעת אזעקה צריך לרדת למקלט. חשוב לי להגיד היום שאני מחזק את ידי חיילי צה"ל שנלחמים בדרום ואת הכוחות ששומרים עלינו בצפון כי צריך להמשיך במשימה ולגמור עם זה אחת ולתמיד".

בשכונות המזרחיות של נהריה הרחובות הרחובות נותרו ריקים מאד. התושבים התרכזו בפתח המקלטים ובתוכם. יוסי אגו יצא הבוקר לעבודה בבית החולים רמב"ם בחיפה כשלפתע קיבל טלפון בהול מאשתו על נפילת הקטיושה. "במלחמה הקודמת אשתי והילדים היו בדרום ועבורם מדובר בהתמודדות ראשונה עם פחד והיסטריה מהאזעקה ומפיצוץ הקטיושה".

הרחובות התרוקנו

צומת הרחובות הרצל-המייסדים בנהריה ששוקק בימים כתיקונים היה בצהריים כמעט ריק מאדם. צומת הרחובות הזה הפך במהלך מלחמת לבנון לסמל כאשר קטיושה פגעה בבניין והציתה שריפה.

בית האבות שנפגע בנהריה (צילום: חגי אהרון)

"הספקתי עוד להרחיק כמה מהלקוחות לפני שהכל התלקח", שיחזר הבוקר גבי אבוטבול, בעל חנות הירקות בקומת הקרקע של הבניין. הרקטות שנפגעו הבוקר החזירו את אבוטבול אחורה: "אנחנו חזרנו לשגרה, לא מייד, זה לקח זמן, אבל הנהריינים יודעים להתאושש", הוא הדגיש.

בבית הקפה הסמוך נמצאת אינגה סנואו, המתגוררת כמה מאות מטרים מבית האבות שספג הבוקר את הפגיעה הישירה. "עוד לא הספקתי לקום. לא הייתי בטוחה בשנייה הראשונה במה מדובר, חשבתי שאולי זה רעש מהרכב של הזבל, אבל ישר הבנתי ונזכרתי בקולות הפיצוץ מהמלחמה. זה מחזיר אותך בבת אחת לתקופה ההיא, עם כל החרדות והלחץ".

דורית פרץ, מנהלת עסק לדודי שמש בנהריה - בנה נלחם כרגע בעזה. "אני רוצה רק להגיד לנסראללה שהוא לא גבר", היא מבהירה. "אם הוא רוצה להילחם, שייצא מהבונקר שלו ויילחם. גם המנהיגים של החמאס אותו דבר. גיבורים גדולים מהבונקר".

ילדי בתי הספר והגנים שנשלחו הביתה לאחר נפילת הקטיושה חוששים גם כן: "זה היה מפחיד, זה החזיר אותנו שנתיים וחצי אחורה אבל אנחנו מספיק חזקים ומקווים שהצבא ישמור עלינו" אמר דני, תלמיד כיתה ה' בבית ספר טרומפלדור בנהריה.

רחל ישראל הגיעה לבית החולים בנהריה עם שתי בנותיה התאומות, דניאל והדר בנות 6, שלקו בחרדה. הקטיושה נחתה בבית הסמוך לשלהן, בדיוק

שעמדו לצאת מהבית לגן. "הפיצוץ תפס אותנו ביציאה מהבית. מיהרנו לחדר המוגן והילדות היו לחוצות מאוד. בזמן המלחמה הן היו קטנות יותר, אבל אז היה לנו סדר, וכל אחת ידעה מה היא צריכה לעשות. הפעם זה פשוט תפס אותנו בהפתעה", סיפרה האם.

השכנה הקשישה, המתגוררת קומה אחת מתחת לדירתן, נפצעה אף היא ופונתה לבית החולים באמבולנס, דבר שהגביר את חרדתן של הבנות. במסדרון בית החולים הן נפגשו, התחבקו, והצוות הסוציאלי של בית החולים הבטיח לבנות כי מצבה של הקשישה - שהייתה מודאגת אף היא ממצבן של שכנותיה הצעירות - טוב.