קפיצת מדרגה

מכבי תל אביב עברה כברת דרך ארוכה מאז התבוסה בפיראוס ועד שאירחה אמש (ה') את אולימפיאקוס. ביוון היא נראתה חסרת אונים ונטולת דרך, אבל פיני גרשון חזר מאז ועמו שבו גם העשתונות.

לאנשי הקבוצה היתה יותר מסיבה אחת לצאת מרוצים מהיכל נוקיה. הצהובים הציגו משחק שוטף ויפה לעין, במיוחד בצד ההתקפי, ושלטו בקצב ללא עוררין. הפתיחה החזקה, עם יתרון מוחץ של 1:8, נתנה את האות לבאות. האורחים, על עשרות מיליוני היורו בתקציבם, לא הובילו אפילו פעם אחת לאורך כל 40 הדקות.

מכבי עלתה לשחק עם תוכנית ברורה - לדחוף את הכדור למעלה במהירות שיא ולהשיג נקודות קלות בהתקפות המעבר. זה עבד מצוין. במחצית הראשונה הטיסו קרלוס ארויו ומרקוס בראון את חבריהם ל-47 נקודות, ובמחצית השנייה היו אלה ליאור אליהו ודיאור פישר שהשתלטו על הסל היווני בדרך ל-49 נקודות.

למעט דקות בודדות, בעיקר לקראת סיום המחצית הראשונה, לא היו נפילות במשחק ההתקפי של מכבי. היא אמנם ירדה להפסקה עם יתרון מאכזב בן שתי נקודות בלבד, אך עמוסה בביטחון ביכולת ההתקפית שלה.

האיזון הקבוצתי בלט והנקודות באו ממגון דרכים שיכולות לעודד לקראת המשך העונה. התקפת מעבר, חדירות, שלשות, ריבאונד התקפה אגרסיבי ויעיל וגם הרבה נקודות מתרגילים מתוכננים. יחד עם עומרי כספי האנרגטי, סיימו חמישה שחקנים עם כמות דו ספרתית בטור הנקודות. ריבוי הכלים ההתקפיים השאיר את האדומים חסרי תשובה.

זה היה אולי משחק ההתקפה הטוב ביותר של מכבי העונה. הנעת הכדור היתה מצוינת, עם הרבה תנועה ללא כדור וניצול מקסימלי של כל מיס-מץ' אפשרי. אם לא מספר איבודים שטותיים, שעזרו לאולימפיאקוס לשמור על מרחק סביר ממכבי, אזי משחק ההתקפה היה על גבול המושלם.

ארויו מול הלפרין. השתלט על המשחק (צילום: אלי אלגרט)

מכבי פתחה עם יניב גרין על ניקולה וויצ'יץ', כשניתנה הוראה ברורה שלא להתפתות לשמירה כפולה על הסנטר הקרואטי. זה שיבש את משחק ההתקפה של היוונים, שרגילים למסירות הנפלאות ולניהול המשחק החכם שלו מעמדת הפוסט שביד אליהו מכירים היטב.

זה עלה בשתי עבירות מהירות יחסית של גרין, אך התועלת עלתה על הנזק. וויצ'יץ' במצבו לא יכול לנצח את מכבי בהיכל, וחבריו לא הופעלו כראוי ולא נכנסו למשחק עד שפנאיוטיס יאנאקיס הפקיד את ניהול המשחק בידיים של תיאו פפאלוקאס הפנטסטי. 

גם על הספסל היתה פעילות מוגברת, כשפיני מרבה בחילופים ושינויים שהרבה פעמים לא נתנו ליאנקיס אפשרות להגיב בזמן. כל שחקן שעלה לפרקט נתן תרומה יפה לניצחון. זה חוזק אדיר של קבוצה וזה קרה בעיקר מכיון שיש היררכיה ברורה וכל אחד מקבל את מקומו בהבנה.

וויצ'יץ' מתקשה. במכבי לא התפתו לשמירה כפולה (צילום: אלי אלגרט)

גרשון הרבה להשתמש בהגנה אזורית, שביטלה את היתרון הפיסי של אולימפיאקוס. השמירה היתה סבירה, אבל לא ממש מבריקה. האזורית עבדה מצוין בתחילת המחצית השנייה, כשהקבוצה שיחקה עם הרבה אגרסיביות ופתחה בסערה עם ריצת 0:11, שלמעשה סגרה את המשחק.

אחד מסימני השאלה בקבוצה היה איך יסתדרו ביניהם ארויו וגרשון. ברבע השלישי, לאחר מספר רגעי בלאגן, הרכז השתלט על הכדור והסתכל על גרשון. פיני סימן לו באגרוף תרגיל וארויו ביצע מהלך נפלא שיכול היה להסתיים בזריקה, אך

הוא בחר למסור לפישר לאליהופ מדהים, שבדאנק ועבירה הזניק את הקהל לתקרה.

היה יפה לראות את מרקוס פייזר חוזר ללבוש מדי ספורט. יש לו עוד דרך לעשות וקילוגרמים להוריד עד שייכנס לכושר מלא, אבל הבחור הראה נחישות עם הרבה מוטיבציה וידיים זריזות. פייזר בפורמה טובה ייתן למכבי תל אביב כוח אדיר ומשמעותי בהמשך הדרך.

מבחינה טבלאית, הניצחון לא ממש שיפר עמדות לקראת סיום הסיבוב הראשון. די סביר שלמרות הכל מכבי תסיים במקום השלישי בבית המוקדם, אפילו אם תנצח במלאגה, בגלל הפרש סלים נחות. מבחינה מקצועית ובעיקר מבחינה מוראלית, נראה כי מכבי קפצה מדרגה לקראת השלב הבא וביתה הוא בהחלט שוב מבצרה.