זוכי תחרות 'נפלנו ברשת' מספרים על חתונתם
חן שפיץ ומוטי בן-מרדכי הם הזוג שבחרתם למקום הראשון בתחרות "נפלנו ברשת" של ערוץ יחסים. לשמחתנו, הם התחתנו בינתיים, ולא שכחו לעדכן אותנו עם סיפורים ותמונות
כשהוא פגש אותה באתר ההיכרויות קופידון הוא חשש לחזר אחריה. התברר שהיא נרשמה לאתר שבוע קודם לכן. היא אמרה שעוד לא מתאים לה לדבר בטלפון, אז הוא השאיר לה את הטלפון שלו - והיא התקשרה בדיוק ביום הולדתו, מתנת יום ההולדת הטובה ביותר שקיבל.
חן שפיץ ומוטי בן-מרדכי הם הזוג שבחרתם למקום הראשון בתחרות "נפלנו ברשת" של ערוץ יחסים. לשמחתנו, הם התחתנו בינתיים, ולא שכחו לעדכן אותנו עם סיפורים ותמונות.
מוטי מספר על הצעת הנישואים:
"חן חשבה שאציע נישואים במהלך החופשה שקיבלנו כפרס בתחרות, אבל אני הפתעתי אותה ועשיתי את זה בחופש עם כל העבודה שלי באילת. לפני כן הלכתי ועיצבתי לה טבעת במיוחד עבורה (כי היא הרי הכי מיוחדת!). לאחר מכן קבעתי פגישה עם ההורים שלה ואמרתי להם שאני הולך להציע לה נישואים ולא משנה מה הם חושבים, כי אני אוהב אותה והגיע הזמן אחרי שש שנים. למרות שהם לא מתו על הרעיון, מפני שאנחנו עדיין צעירים, קיבלתי מהם את ברכת הדרך.
הגענו לאילת. לאחר ארוחת ערב מוקדמת ישבנו עם כל החבר'ה, וחן, בהיותה בחורה מאוד ידידותית, כבר התחילה לקבוע תוכניות לערב עם כל העולם ואשתו. הרגעתי אותה וביקשתי שלא תתכנן כלום. התשובה שלה היתה "אבל למה שלא תחכה עם ההצעה לזמן שניסע לבד?"
נבהלתי שמישהו הדליף לה, אחרי הכל, הרבה אנשים ידעו. לא כל יום מתארסת נכדה או ילדה ראשונה במשפחה. אז לקחתי אותה לחדר ואמרתי לה 'תודה שאת הורסת לי הכל, אבל מאחר שלא עשיתי לך כלום ליום הולדת, אני לוקח אותך לספא בריף הדולפינים'.
זאת נראתה לה סיבה הגיונית, וכיוון שהיא גם ידעה שההורים שלא לא מתלהבים מהרעיון של החתונה, היא קנתה את ההסבר הזה.
הצעת נישואים רשומה על החלוק
בספא שהזמנתי מבעוד מועד ידעו שאנחנו אמורים לבוא והכינו לנו יין ונרות. בינתיים, כדי שאוכל להתארגן, קבעתי לה טיפול אישי של 45 דקות. כשהיא נכנסה לטיפול הלכתי לאוטו, הבאתי חלוק שהכנתי ואת הטבעת (מזל שבאוטו היה הרבה תאים שאפילו אני לא ידעתי עליהם, עד שחיפשתי מקום להסתיר את כל הדברים). על החלוק היה רשום 'בוב התינשאי לי?'
איך שהיא יצאה חיכיתי בחוץ, כורע ברך, עם החלוק ביד. היא עדיין לא ראתה את מה שהיה רשום על החלוק, רק את העובדה שאני על ברך אחת, ואמרה לי שאני רע שאני עובד עליה, הרי אין לי באמת טבעת.
היא התקרבה יותר, ואז ראתה את הכיתוב. היא אמרה 'אתה לא עושה לי את זה!' ואז שלפתי את הטבעת מהכיס. היא התחילה לבכות ואמרה 'אבל מה עם ההורי...' ולפני שגמרה לדבר אמרתי לה 'יש אישור להמראה'. היא צחקה ובכתה (או 'בחקה', כפי שאנחנו מכנים את זה) ואמרה לי 'כן כן כן!' בילינו עוד איזה שעה בספא ישבו עם יין ונרות ובהינו בים.
קבלו טיפ חשוב: כשאתם מתכננים הצעת נישואים יפה, הקפידו לוודא שמותר לצלם שם. איפה שאני הצעתי היה אסור לצלם, מה שהרס את תיעוד הרגע המרגש.
איך שיצאנו, למרות שהיה כבר אחת בלילה, היא התחילה לעשות טלפונים לכל העולם ואחותו. אבל מאחר שההורים והמשפחה כבר ידעו את כל הפרטים, חיכו לה עשרות סמסים בנייד. בסביבות אחת וחצי בלילה נפגשנו עם חברים בטיילת, פתחנו שמפניה, האלכוהול זרם חופשי וחגגנו עד אור הבוקר.
כתאריך לחתונה נבחר 20.11.2008, בדיוק שש שנים לאחר שהתחלנו להיות חברים".
ועכשיו לתיאורים של חן מהחתונה עצמה:
"התחתנו באולם מרינרו בנמל תל-אביב. החופה היתה קצרה וקולעת והריקודים מטורפים! אפילו סבא שלי בן ה-80 פלוס רקד ונהנה על הרחבה. אבא שלי אמר שהוא לא ראה אותו רוקד בחיים.
מסיבת רווקות לנשות המשפחה במקווה
אבל אני מקדימה את המאוחר. ביום שלישי, יומיים לפני החתונה, הלכתי למקווה עיבריה בגבעת שמואל. למרות שאני מאוד מאוד חילונית, החוויה בעיבריה היתה נעימה ואפילו מטהרת. עיבריה הוא ספא-מקווה, ועשיתי שם גם מין מסיבת רווקות לנשות המשפחה. עשינו כל מיני טיפולים והשתתפנו בסדנה מרגשת על זוגיות ורוחניות ביהדות.
ביום החתונה, אני והמלווה שלי נסענו בבוקר מוקדם ברכבת ממודיעין לתל-אביב, למלון אלכסנדר שבו התארגנתי (מלון בוטיק קטן ממש על נמל תל-אביב). לסוויטה שלנו הגיעה הספרית שלי, ג'ני המקסימה ממספרת חיים גולן שבאזור, המספרה הקבועה שלי. הצטרפו גם המאפרת אמירה גני והצלם אלוני מור. השיער והאיפור החזיקו מעמד מ-15:00 כשיצאתי מהסוויטה עד 03:00 כשנכנסתי למיטה.
מהמלון יצאתי ללבוש את השמלה בחנות של אתי דהן, "אתיקה", חנות קטנה אבל מלאת אישיות, כולל האישיות של אתי עצמה. כשכבר הייתי לבושה בשמלה וחיכיתי למוטי שיגיע לפגוש אותי הייתי ממש מודאגת, חששתי שאולי הוא לא יאהב את השמלה (כי אני לא כל כך אוהבת תחרה, ויש בה די הרבה תחרה) והייתי לחוצה. המפגש היה מאוד מרגש, אבל גם ירדה לי אבן מהלב והייתי רגועה. הלכנו להצטלם בנווה צדק (הסתובבו שם עוד שני זוגות מתחתנים).
משאית דפקה לנו את המכונית המקושטת וברחה
הצילומים נגמרו בחמש אחה"צ, ואחרי שמשאית דפקה לנו את המכונית המקושטת וברחה נותרו שלוש שעות להמתין עד השעה שקבענו להגיע לאולם והתחלתי להיות רעבה. אחרי הכל, הפעם האחרונה שאכלתי היתה בעשר בבוקר. אז עצרנו בבית האופרה ואכלנו משהו קטן. כולם הסתכלו וחיפשו את המצלמות, חשבו שאנחנו ניצבים בסרט שעושים הפסקה. לאחר מכן הלכנו קצת לנוח במלון, ולפני שבכלל שמנו לב כבר התקשרו ההורים שצריך להגיע לחתום על הכתובה.
בסופו של דבר החופה נערכה בחוץ (צילומים: אלוני מור - זום 99)
נסענו לאולם מרינרו בנמל תל-אביב, שיצא מדהים. התכוונו לעשות חופה בתוך אוהל קבלת הפנים ששכרנו, אבל לצערנו - או לשמחתנו - היה אוהל קטן יותר ממה שתכננו, לכן ערכנו בסופו של דבר את החופה בחוץ, על רקע הים ומתחת לשמיים זרועי כוכבים, במזג אוויר משגע.
הדיג'יי המדהים שלנו אלמוג בר הרקיד את כולם, אפילו שהיו הרבה מבוגרים (כולל הסבא שהזכרתי בהתחלה). רקדנו בלי הפסקה".
את החופשה בה זכו הזוג הצעיר טרם מימש. אולי בפברואר, לכבוד יום ההולדת של חן וחג האהבה.
מזל טוב!
- יש לכם סיפור היכרות מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? כיתבו ושילחו לנו את הסיפור בצירוף תמונות.
