רשות המים, למה אתם מפחדים?

במצב בו נמצא משק המים אין לנו את הפריבילגיה להסס. נדרשות החלטות אמיצות ולא ממש פופולריות כמו קיצוב של מים, העלאת מחירים דיפרנציאלית ואכיפה נחושה. לא ברור מדוע כשרשויות מקומיות ממשיכות להשקות גינות ציבוריות בניגוד לתקנות, הן זוכות לאזהרות בסגנון "נו נו נו" בתקשורת, ולא סופגות עונשים כמו קיצוץ מכסות המים או אפילו עונשים אישיים לעומדים בראשן.

עוד בנושא משבר המים:

• החקלאות - "הקרבן היחיד" של משבר המים
• החקלאות מייבשת אותנו / פרופ' הלל שובל
• רשות המים: לא יהיו הפסקות יזומות
• גורם ברשות המים: לא משתלם לייבא מטורקיה
  

הרשות צריכה לשים דגש גם על השקעה אמיתית בחינוך לחיסכון, והתקנת אביזרים חוסכי מים בכל מוסד ציבורי ובית פרטי. רשות המים לא צריכה להיות פופולרית או נחמדה. היא גם לא עומדת לבחירות בעוד חודש. תפקידה אחד הוא: לשמור ולנהל בצורה מושכלת את מקורות המים שלנו, ולשם כך ניתנו בידיה כל הסמכויות הנדרשות. כל מה שצריך הוא נחישות ואומץ לב ציבורי.

הניחו לחקלאים

בניגוד להססנות בכל הקשור לקיצוץ מים במגזר העירוני והביתי, אנו רואים יד קלה בהטלת גזירות וקיצוץ ההקצאות בחקלאות. אין ספק, על החקלאות להתאים עצמה לתנאים המשתנים ולהמשיך בהתייעלות ובהתבססות על מים מושבים. אך יחד עם זאת, אין הלימה בין הקיצוץ לחקלאות וחוסר המעש בכל הקשור לריסון הצריכה הביתית והעירונית.

בשונה מהפחתה בהשקיית גינות נוי, קיצוץ בחקלאות משמעותו פגיעה קודם כל בפרנסה של החקלאים, וגם פגיעה בלתי הפיכה בתבנית נוף הארץ עליה גדלנו. אנו נדרשים כעת, בשל המצב, לקצץ בכל התחומים, אך קיצוץ כה כבד בחקלאות, שמשמעותו זניחת מטעים ופרדסים, לפני שקיצצנו אצלנו בבתים ובגינות, הוא לא מוסרי ולא הוגן.

אנחנו, החברה האזרחית, צריכים לגלות אחריות למקורות המים ההולכים ומידלדלים, ולהניח את חקר העבר לוועדת החקירה היושבת כעת על המדוכה. העיסוק בחיפוש אשמים לא יביא עימו את המים להם אנו מייחלים, כך גם הציפייה למתקני ההתפלה - היא לא תיתן את המענה למצוקה הנוכחית.

הגיעה העת למעשים, ועל כולנו להתגייס - אישית ומערכתית לחיסכון במים. החברה להגנת הטבע כבר פנתה לתנועות הנוער כדי לאחד כוחות ולהתייצב כחיילים של רשות המים במשימה הלאומית הזו. זו מלחמת אין-ברירה קיומית.