ועדת הכספים אישרה את רשת הביטחון הפנסיוני
האישור התקבל פה אחד, למרות ביקורת קשה שנמתחה על נוסח התקנות ועל ההסברים שסיפקו אנשי האוצר. יו"ר הוועדה ח"כ ברוורמן: "הרשת מחוררת ובעייתית, אבל היא טובה מלא כלום"
ועדת הכספים אישרה היום (ג') פה אחד את תקנות האוצר להפעלת רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני, על פי העקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה בסוף נובמבר. הממונה על שוק ההון והביטוח, ידין ענתבי, אמר שהרשת אמורה לחול על כ-200 אלף חוסכים ועל נכסים בשווי של כ-100 מיליארד שקל.
- חגורת הצלה - סיקור מיוחד ב-ynet
ענתבי הזהיר כי הפעלת הרשת עלולה לגרום לעיוותים בשוק ההון, במתן תמריצים להגדלת הסיכונים בהשקעות. מלבד זה לדעתו זו "רשת ביטחון סבירה" לחסכונות של מבוגרים, שאולי לא יספיקו לכסות את הפסדי המשבר ברווחים הצפויים כשתחזור הגאות לשוק.
הוא ציין כי הפנסיה של רוב הציבור המבוגר כבר מוגנת בפנסיה תקציבית או צוברת בקרנות הוותיקות, כך שהפסדיו במשבר לא משמעותיים. עם זאת כוללת התכנית גם העברה הדרגתית של חסכונות לאפיקי השקעה סולידיים ככל שעולה גיל החוסכים.
פרופ' אמיר ברנע התריע על הקשיים הכרוכים ביישום התכנית, ואמר כי יהיה צורך בהקמת מנגנון ענק של איסוף נתונים לאימות זכאים. "זה מחייב עוד הרבה עבודה", אמר ברנע.
ביקורת קשה מצד חברי הוועדה
נוסח התקנות וההסברים שנתנו אנשי האוצר נתקלו בביקורת קשה מצד חברי ועדת הכספים. אחת מהנקודות המרכזיות עליהן נמתחה ביקורת היתה הסתמכות התקנות על החלטת הממשלה, ללא פירוט רשת הביטחון. הח"כים חיים אורון (מרצ) ושלי יחימוביץ (עבודה) התריעו על כך שהחלטת הממשלה יכולה להשתנות ללא קבלת אישור של ועדת הכספים, והחוסכים עלולים להיפגע.
בעקבות הביקורת הזאת, תיקן עו"ד יואל ברייס ממשרד המשפטים את הנוסח, באופן שקבע כי יאמר במפורש באיזו החלטה מדובר, והנוסח שלה יפורסם ברשומות, כך שכל שינוי בהחלטה יחייב את אישור ועדת הכספים.
אורון, שהציע רשת ביטחון מדורגת לכל החוסכים - גם הצעירים, מפני הבלתי ידוע, חזר והתריע על הקושי הקריטי של האוצר לפקח על יישום ראוי של התכנית, בהעדר מנגנון בקרה על שוק ההון שוועדת בכר המליצה על הקמתו עד 2005 וטרם הוקם. "אני לא מבין איך נגיד בנק ישראל ושר האוצר ישנים בשקט כשאין בשוק מערכת פיקוח אופטימלית", אמר אורון.
ביקורת נוספת - כמעט גורפת - שהועלתה נגעה לחישוב המסובך של הפיצוי הממשלתי. ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) אמר: "קודם חשבתי שאני מבין את התקנות, אבל אחרי ששמעתי את ההסברים, אינני מבין כלום". עם זאת אמר ריבלין כי יש לאשר את התקנות, שעדיפות מלא כלום, ולקבל אותן כהוראת שעה, שתתוקן על ידי הממשלה הבאה.
ח"כ חיים כץ (ליכוד), היחיד שנמנע בהצבעה, התריע כי "התכנית המסובכת תדפוק את הגמלאים בבואם לממש אותה. די בהפסד הגדול שנגרם לחוסך מתנאי המפתח לקבלת רשת הביטחון שמחייב אותו להפוך את קופת הגמל הרגילה והפתוחה למשיכת כספים עד גבול החיסכון, לקופה סגורה המשלמת לו קצבה חודשית קבועה. במעבר הזה הוא מפסיד את הפטור המשמעותי ממס הכנסה שניתן לו במשיכת הכספים מהקרן ההונית".
יו"ר הוועדה, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן (עבודה), סיכם את הדיון ואמר: "במצב הנוכחי התקנות מספקות רשת ביטחון לחוסכים, למרות שהרשת מחוררת ובעייתית. אבל היא טובה מלא כלום". ברוורמן פנה לאוצר ולממשלה הבאה בבקשה לשפר את התקנות ולהגדיר אותן ביתר בהירות כדי שיהיו משמעותיות יותר. הוא חזר והדגיש כי כל שינוי במצב יחזור לאישור ועדת הכספים.
החלטת הממשלה חסרה את העלות התקציבית למימון התוכנית, ואת המקורות התקציביים למימושה.
ביקורת מבחוץ: כיבוי שריפות, היעדר פיצוי לעצמאים
עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים והיום בבית ההשקעות לידר שוקי הון, טען כי התכנית היא רק "כיבוי של אחת השריפות בשוק ההון, כשמסביב רבים הקלקולים". הוא התריע על העדר הפרדה בין שוק מנהלי החסכונות לשוק מנהלי ההשקעות, יחד עם מנגנון שיקבע את שכר המנהלים לפי הביצוע. ח"כ אמנון כהן (ש"ס) קרא בהקשר זה לחייב מנהלי השקעות שכשלו לחלוק את הנזקים שנגרמו לחוסכים.
עמותת הצרכנים אמון הציבור התריעה על העדרם של מנגנונים משוכללים לאספקת מידע לציבור החוסכים על הדרכים שבהן מנהלים את החסכונות, כדי לפתח את המודעות הציבור לניהול נכון של כספו. אחרת החוסכים עלולים להפסיד פעמיים, מהמשבר ומהמשך הניהול של מכשירי החיסכון.
אברהם בירנבוים, יו"ר התאחדות הסוחרים, אמר שהתכנית איננה מפצה את העצמאים אחרי עשרות שנים שהאוצר קיפח אותם במתן הגנה מועדפת לקרנות הפנסיה הוותיקות שהיו בבעלות ההסתדרות, שנלקחה מקופות הגמל שנותרו לעצמאים לאחר שהקרנות סרבו לקבל אותם. "אחרי שוועדת בכר מכרה את החסכונות שלנו לכל המרבה במחיר, השיבו לנו את הגזילה שגזלו מאתנו מיום שהקופות נמכרו. גם התקנות לא שוות, ומאלצות אותנו לעבור מהקופות להשקעה באג"ח ממשלתיות", אמר בירנבוים.
התקנות שאושרו חלות על חוסכים מגיל 57, כאשר התקרה העליונה של רשת הביטחון היא חיסכון בהיקף של 1.5 מיליון שקל לחוסך יחיד בקופות גמל, קרנות פנסיה, פנסיה תקציבית וביטוחי מנהלים. מימוש התוכנית יחל מהגעת החוסך לגיל פרישה, או לכל היותר משנת 2011. תקרת ההגנה תהיה 750 אלף שקל לחסכונות עד 1.25 מיליון שקל, ו-600 אלף שקל לחסכון של 1.25 מיליון שקל עד 1.5 מיליון שקל.
קבלת רשת הביטחון תלויה ברצון החוסכים, אבל ההחלטה על ההצטרפות לתוכנית מוגבלת ל-10 שנים (עד 2018). חוסכים שהגיעו לגיל הפרישה (67) צריכים לקבל את ההחלטה לפני הגעתם לגיל 70.
העיקרון שלפיו תחושב הסובסידיה הממשלתית לחוסך - במקרים שבהם ערך החיסכון הפנסיוני ירד מהיום הקובע של התוכנית (30 בנובמבר 2008) - הוא בשיעור של ההפסד המצטבר על פי נוסחה, שמורכבת מגובה הסכום, שיעור עליית המדד ושיעור ההפסד.
נדחה דיון בתקנון קרנות הפנסיה
הוועדה דחתה למועד שטרם נקבע דיון נוסף שתוכנן להיום, לאישור השינויים בתקנון של קרנות הפנסיה הוותיקות. התיקון הבולט אמור להשוות את זכויות הפנסיה של האלמן לזכויות האלמנה. האלמן מקבל כיום כמחצית מהפנסיה שמקבלת האלמנה.
דחיית הדיון נעשתה לפי בקשת ח"כ כץ, שטען לגבי תקנון הקרנות כי גם לגביו הממשלה לא מתחייבת לפצות בתקציב כלשהו את הקרנות על השינויים שיוכנסו.
