שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב שרלו: רב, אל "תסתיר" את ההלכה מהציבור
    הרב יובל שרלו קורא לרבנים לצמצם את הפער שבין הפסיקה הפומבית לפסיקה הפרטית - פער שלדבריו גורם לחלק מהציבור לנטוש את דרך ההלכה. טוען: "זה לא אתי; אם התורה הייתה מאמצת את 'המדרון החלקלק' לא היה מוזכר בה הגירושין - שלא ידעו בני אדם שיש אפשרות להתגרש"

    הוא ידוע כאחד הפוסקים הנועזים וזכה לא אחת לביקורת חריפה על עמדות הלכתיות שפרסם. כעת תוקף הרב יובל שרלו את חבריו הרבנים המקיימים פער בין פסקי הלכה מחמירים המפורסמים בציבור לבין תשובות "קלות" יותר הניתנות לשואלים פרטיים, בעיקר בנושאי אישות וטהרת המשפחה. לדבריו, מדובר בנוהג "פסול ומזיק" הגורם לחלק מציבור לנקוט חומרות מיותרות ולאחרים לנטוש את דרך ההלכה.

      

    בשו"ת שפורסם באתר ישיבת ההסדר בפתח תקווה נשאל הרב שרלו: "מה מרוויחים התומכים במדיניות הזו? אם קיימים היתרים - למה לא 'לפזר' אותם להמונים? מה עומד מאחורי ההנחה שמוטב לקיים שני עולמות מקבילים שהאחד נראה מאיים, מרתיע ובטוחני שמרחיק רבים ורבות משמירת המצוות הללו, והשני נעשה בחשאי כאילו מדובר באיזו עבירה מביישת? מה טוב בזה?".  

     

    בתשובתו כתב הרב כי "המניע המתמיד של רבנים לעשות כך הוא המדרון החלקלק", והסביר: "הסברה אומרת כי אם נציג עמדה מקילה כלפי חוץ הדבר יביא להתדרדרות מתמדת, ועל כן יש לעמוד כחומה בצורה כלפי חוץ וכאשר מדובר בפסקים אישיים - לפסוק אחרת".

      

    הרב שרלו מדגיש כי עמדתו אינה כך וכי בנושא זה יש לו דיון רחב ומתמיד עם רבנים שונים. "אני חושב שהנוהג הזה הוא נוהג מזיק ופסול", כתב, "הוא פסול כי למעשה בראש ובראשונה הם מלמדים תורה שאינה נכונה. הם מביאים את דבר ההלכה לא בצורה האמיתית, וזו הבעיה החמורה הראשונה. כך לא נהג הקב"ה בתורתו, כך לא נהגה הגמרא, כך לא נהגו פוסקי ההלכה וכך לא נהגו פוסקי השו"ת למיניהם".  

     

    שרלו טוען כי אימוץ מדיניות זו לא היה מתיר לפרסם ברבים, למשל, את אפשרות הגירושין, והיא לא הייתה נכתבת בתורה "כדי שלא ידעו בני אדם שיש אפשרות להתגרש". עוד הוסיף כי "קשה לספור את המקרים בהם הגמרא פוסקת פסקים שאפשר 'לנצל' לצורך התדרדרות", וכי גם הרמ"א, מחשובי הפוסקים האשכנזיים, כתב במקומות רבים כי "יש להקל בשעת הדחק, בהפסד מרובה וכדומה".

      

    בהמשך כתב הרב: "הנוהג הזה הוא גם מזיק.
    יש לזכור כי רוב מוחלט של הקהל לא פונה לרבנים ולומד דווקא מהפסקים הציבוריים שלהם. על כן הוא נחשף לפסקים הרבה יותר מחמירים מההלכה, ובשל כך מתחוללת תקלה גדולה בשתי האפשרויות: או שהוא נאלץ לשמור הלכה הרבה יותר מחמירה מהאמת או שבשל היותה מחמירה הוא נוטש לחלוטין את דרכה של ההלכה".

      

    "עמדתי היא בדיוק הפוכה", מסכם הרב שרלו, "יש לפסוק הלכת אמת ולצמצם כמה שיותר את הפער שבין הפסיקה הציבורית לפסיקה הפרטית. הדבר הוא גם חשוב לאתיקה של פסיקת הרב עצמו, כדי שלא תהיה תחושה מתמדת שברצונו יחמיר וברצונו יקל אלא שהוא מלמד תורת אמת. בד בבד, כבר בפסיקה הציבורית עליו להדגיש את החובה להישמר מהמדרון החלקלק ולקרוא ליראת שמיים אמיתית של השומעים, כדי שהם יקיימו את תורת ה' באמת ולא יחפשו להם סתם 'קולות'".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים