זו לא טעות להציב לבן הזוג אולטימטום לנישואים
אנשים רבים מתקשים לקפוץ למים ולהציע נישואים. זהו תוצר של התקופה שבה אנו חיים יותר מאשר של איכות מערכת היחסים. לאחר שלוש שנות ציפיה, סבלנותה באה אל קצה
שאלה:
אני בת 30 ומשהו ויוצאת עם מישהו כבר כשלוש שנים. הוא בחור נהדר. מאז שהתחלנו לצאת סיפרתי לו על רצוני להינשא ולהקים משפחה, והוא תמיד הביע הזדהות. אבל נראה שהוא מעולם לא היה משוכנע בנושא כמוני. לא פעם ולא פעמיים העליתי את החשש שהקצב שלו איטי משלי. לפני שישה חודשים הוא הבטיח לי שהדברים יתחילו להתקדם. ציפיתי להצעת נישואים, אבל הוא לא עשה דבר. הוא אמר שהוא נבהל וחש מין "שיתוק" וחוסר ביטחון.
נפגעתי מאוד והחלטתי שאינני יכולה להתמודד יותר עם אי הוודאות, או להמשיך לחכות למחויבות אמיתית. אז נפרדתי ממנו. כעבור מספר ימים הוא התקשר אליי ואמר שטעה, שברור לו שהוא רוצה להיות איתי ושהוא מתכנן להציע לי נישואים בסתיו הקרוב. אמרתי לו שיצטרך להציע לי נישואים בתוך חודשיים.
עכשיו אני חוששת שמא לחצתי עליו לעשות משהו שהוא לא מוכן עדיין לעשות או לא רוצה לעשות, וכל יום אני דואגת שמא ישנה את דעתו. האם הכרחתי אותו לקבל החלטה שתסתיים באסון?
שאלה נוספת: הוא העלה רעיון שנגור יחד לפני החתונה, כדי להקל את המעבר לקראת נישואים. האם זה רעיון טוב?
תשובה:
בשלב שבו אתם נמצאים, אין זו טעות להציב בפני בן הזוג אולטימטום. אם הוא לא מוכן לקבל על עצמו מחוייבות אחרי שלוש שנות חברות ולאחר שביטא את אמונתו שאתם מתאימים, מתן זמן נוסף להסתגל לרעיון לא ישנה הרבה. אנחנו אומרות זאת לאור שנות ניסיון רבות שבהן סייענו לאחרים להתמודד עם אותה בעיה.אנשים רבים מתקשים "לקפוץ למים" ולעשות את הצעד של אירוסים ונישואים. זהו תוצר של התקופה בה אנו חיים יותר מאשר של איכות מערכת היחסים. חלק מאותם אנשים מתקשים מכיוון שמתחת לפני השטח הם מרגישים שבן/בת הזוג לא מתאים להם.
עם זאת, לעתים קרובות יותר מדובר בקשר זוגי איכותי שניתן לבנות עליו חיים מאושרים ומספקים, ולמרות שהצד ה'סרבן' מבין זאת, קיים פחד או מעצור שמעכב אותו. עבור אדם כזה, נדרש כוח פנימי לומר, "אני זקוק לעזרה כדי להבין מדוע יש לי בעיה זו וכדי להתמודד איתה". למרבה המזל, רוב האנשים המודים בבעיה זו, פונים לטיפול ומסוגלים לחגוג את אירוסיהם ונישואיהם.
נראה שגבר זה זקוק ל"דחיפה" קלה, ולא רק ממך. עליו לשוחח עם מישהו שיוכל לסייע לו להתמודד עם הפחדים והעניינים הבלתי פתורים שיש לו, שמונעים ממנו להציע לך נישואים ולהתחיל את חייכם המשותפים. אבל תחילה עליו להכיר בכך שהוא יפיק תועלת מסוג כזה של עזרה, ולהחליט שהוא רוצה לקבלה.
כדאי לך לשוחח איתו על הצעתנו ולשאול אם הוא מוכן ללכת לטיפול. עליו לחפש מטפל המתמחה בטיפול קצר-מועד הממוקד במטרה, או מטפל המתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
אנחנו מציעות גם לבן זוגך למצוא אדם נשוי שהוא סומך על כושר השיפוט שלו, אדם שישמש לו אוזן קשבת ומדריך, שילווה אותו בשלב זה של ההיכרות וגם בהמשך, כשתגיעו לשלב האירוסים.
מדוע לא מומלץ לגור יחד לפני הנישואים?
כעת ברצוננו להתייחס לרעיון שתגורו יחד לפני הנישואים. תחילה, ברור שההלכה היהודית דורשת מבני הזוג לחכות עד הנישואים כדי לחיות ביחד. מעבר לכך, יש סיבות פרקטיות מדוע לא מומלץ לגור יחד לפני הנישואים. הסיבה העיקרית היא שבעל ואשה תופשים את חייהם יחד כשותפות כבר מהרגע הראשון ומחלקים ביניהם את תחומי האחריות, מסדירים את ענייני הכספים, בונים חיי חברה ומקבלים החלטות, כשההתייחסות לנישואים היא כאל פרויקט משותף. בפניהם עומדים אתגרים רבים, הקשורים לאיזון בין חייהם החדשים כזוג לבין החברים, תחומי העניין, הקריירה והמשפחה של כל אחד מהם. על כל אחד מהם ללמוד להתפשר בדברים שאולי לא היו מתפשרים לגביהם במצבים אחרים, אבל כעת הם עושים זאת כדי לקדם את מטרתם המשותפת - הקמת בית ומשפחה.שנת הנישואים הראשונה היא תערובת של הדברים הנפלאים הכרוכים בחיים עם אדם אחר, עם האתגרים של הסתגלות לחיים עם אדם אחר, ושנה זו היא מלאה עליות ומורדות. לעתים, תוך ההתמודדות עם תקופת הסתגלות מאתגרת, מה שעוזר לבני הזוג להחזיק מעמד הוא ההתמקדות בתמונה הרחבה יותר, של המחויבות שיש להם זה כלפי זה.
בני זוג שגרים ביחד מבלי לקבל על עצמם מחוייבות זו עומדים בפני שתי מגבלות: האחת היא שאף אחד מהם לא משקיע באופן מלא בהנחת היסודות לבניית חיים משותפים. ההחלטות שהם מקבלים, הדרך בה הם מחלקים את תחומי האחריות בבית, הדרך בה הם מטפלים בכספים ואפילו הדרך שבה הם מאזנים את חיי החברה שלהם - כל אלה שונות מהדרכים שבהן היו פועלים אילו היו נשואים.
בתוך תוכו, כל אחד מהם עשוי להתייחס למצב כאל "תקופת ניסיון", ואם זה לא יסתדר יהיה להם "מוצא". כך שהם לא מרגישים מחוייבים לעשות את הפשרות שהיו עושים אילו היתה להם מטרה לטווח ארוך. לפעמים, חוסר המחוייבות הזה גורם מידה רבה של אי שביעות רצון, מכיוון שכל אחד מהצדדים מרוכז יותר בעצמו מאשר בחיים המשותפים כזוג.
כשאנשים מתחתנים, גישתם כלפי מערכת היחסים משתנה
לחילופין, כשבני זוג גרים יחד ומאושרים במצב הזה, הם מחליטים לבסוף להינשא, ופעמים רבות מגלים שמה שהיה להם בעבר לא עובד יותר. זאת מכיוון שברגע שהם מתחתנים, גישתם כלפי מערכת היחסים בדרך כלל משתנה.
המעבר אינו קל, ולעתים עלול שלא להצליח. בהתבסס על הסטטיסטיקות ועל עבודתה של שרי כעורכת דין לענייני גירושים - לזוגות שגרו ביחד לפני הנישואים יש סיכויים גבוהים יותר להתגרש.
אנחנו מקוות שאת ובן זוגך תטפלו בקשיים שיש ביניכם בנושא המחוייבות, כך שאם תתארסו, תוכלו להתמקד בהנחת היסודות לחיים משותפים כבעל ואשה.
אם הוא לא יכול או לא מוכן לנקוט את הצעדים הדרושים כדי לקבל על עצמו את המחוייבות במסגרת הזמן שציינת, אנו מקוות שיהיה לך האומץ להמשיך הלאה.
- באדיבות אש התורה -www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים
