מפלס מצב הרוח

הכנרת היא הלב הפועם של משק המים בישראל. יש אמנם מאגרי מים נוספים - מי תהום וגם מים מותפלים - אבל מדינה שלמה עוקבת בחרדה אחר גובה המפלס של ימה לא גדולה במיוחד, כמו שהורים עוקבים אחר נשימות ילדם הישן.

כבר אמצע החורף, והגשמים לא יורדים. מפלס הכנרת היה צריך להיות במגמת עלייה בחודשים אלה, אבל הוא מפרפר בכבדות קרוב-קרוב לקו שחור דמיוני, שמתחתיו כבר אסור לשאוב מחשש לפגיעה בלתי הפיכה באיכות המים.

מי שנמצא יום יום עם האצבע על הדופק של המדינה הוא שולי חן, המודד הרשמי של מפלס הכנרת. קולו והליכתו מסגירים מים שמבחינתו לא מדובר רק במספרים יבשים על גובה המפלס. הוא מודד כל יום לא רק את גובה הכנרת, אלא את מצב הרוח של מדינה שלמה.

כבר שמונה שנים שהוא יורד יום יום למדיד שנמצא במים, ולא זכור לו מתי הייתה הפעם האחרונה, אם בכלל, שהיה צריך ללכת כל כך הרבה עד שהגיע אל קו החוף. המפלס הנוכחי נמוך ב- 1.92 מטר מהמפלס בתקופה המקבילה אשתקד והוא נמצא 5.55 מטר מתחת לקו האדום העליון (208.80- מ').

"אם הכנרת היתה מדברת היא היתה בוכה על המצב שהיא נמצאת בו", אומר חן. החורף הנוכחי, לפחות עד אמצע ינואר, הוא השחון ביותר מאז התחילו המדידות בארץ. אחרי רצף של ארבע שנים שחונות, נמדדה מתחילת עונת הגשמים פחות ממחצית מכמות המשקעים ביחס לממוצע הרב-שנתי.

חן סבור שאסור לנו להיות תלויים רק בחסדי שמיים, אלא לקחת את גורלנו בידינו. "הפתרון יבוא רק מחסכון במים וממפעלי התפלה. צריך לקחת מי ים, ולתת לכנרת לנוח בשקט".

גם הנחלים יבשים

על פי נתוני רשות המים, בינואר עלה מפלס הכנרת ב- 2 ס"מ בלבד, לעומת 17 ס"מ בינואר אשתקד. את רוב עליית המפלס אפשר לתלות בירידת גשמים ישירות על הימה - ולא מזרימת נחלים, משום שהם יבשים לגמרי.

בימים כתיקונם הכנרת מתמלאת מזרימת נהר הירדן, שניזון מהנחלים דן, בניאס ושניר. אבל השנה גם הם בשפל היסטורי למרות שאנו נמצאים, כביכול, בעיצומה של העונה הגשומה. אלי כחלון, האחראי על מדידת זרימת הנחלים באזור הכנרת, מתרפק על תקופות בהן גובה המים היה יותר ממטר ו-80 ס"מ בעומק. "אז יכולנו לשמוע את הרעש של האבנים המטלטלות מהזרימה החזקה. עכשיו הכל יבש, בקושי עשבים מצליחים לבצבץ פה ושם".