שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סרטוני הבחירות הטובים ברשת
    כולם רצו להיות אובמה, אבל במקומו קיבלנו לבני בוי, גראס לחמאס, ברווז האמבטיה של ניצן הורוביץ ופורנו נכים. סרטוני הבחירות המשעשעים שהציפו את הרשת ועשו את הבחירות

    אתר YouTube היה כאן כבר בבחירות הקודמות, אבל רק ב-2009 השכילו רוב המפלגות לנצל את אתר הווידאו הפופולרי בעולם כדי להפיץ רעיונות בעידן שלאחר תשדירי השירות הטלוויזיוניים.

     

    למרות האיסור על משלוח ספאם, למפלגות הכשר חוקי לשלוח קישורים לקליפים האלו לתיבות המייל של כולנו: תיקון לחוק התקשורת שהוכנס לפני מספר חודשים, וכונה "חוק הספאם", לא אוסר על גופים פוליטיים לשלוח דואר שיווקי לא קרוא שכזה. הצלחת הקמפיין המקוון של אובמה בארצות הברית תידלקה אף היא את התחרות ברשת.

     

    התוצאה הייתה הצפה של קליפים מכל צידי המפה הפוליטית, באיכות הפקה משתנה, שהופצו באתרים חברתיים כמו Facebook ו-Twitter. יש שיאמרו שדווקא ההפקות העצמאיות, הלא מושקעות והאותנטיות אמינות יותר – אבל כמעט כל המפלגות לא הצליחו ליצור באז רציני סביבן ונאלצו להפיק אותו בעצמן.

     

    אלו הקליפים היותר מעניינים, פרובוקטיביים, מצחיקים או מקוריים שעשו את המירוץ לכנסת 2009, וניסו להסיר את קורי העכביש ההולכים ונערמים על מערכת הבחירות הרדומה הזו.

     

    לבני בוי וגו'מס גירל

    "הו ציפי / את מה שרציתי / כל מה שציפיתי / ממנהיג פוליטי

    לא רוצה את אהוד/ לא מאמין לביבי / ציפי אם תתני לי / I'll be your man / רק תגידי לי כן"

     

    יריית הפתיחה של בחירות 2009 הייתה הווידאו "תגידי לי כן" בביצוע לבני בוי, קליפ הערצה מושקע לציפי לבני וסוג של חיקוי ל"אובמה גירל" האמריקנית. הקליפ הופץ דרך הרשת, וקדימה טענה כי אין לה שום יד בהפקה. יוזמה עצמאית זה לא: מאחורי ההפקה עמדו העיתונאי נוי אלוש (שעשה קצת רעש תקשורתי כשהקליט את שיר האהבה לנינט) ודביר בר מענני תקשורת. הכוכב הוא נירן אבישר, סטודנט בשנקר ומגיש באתר MTV ישראל. היוצרים טענו כי "ציפי עצמה התקשרה אלינו להודות על השיר", והיא אף צולמה רוקדת לצליליו בקולטורה, במה שהפך להיות רגע מביך משהו עבורה. 

     

    בתגובה העלו מתנגדי לבני סרטון משלהם, "ציפיטפוט" במחווה לאותה תוכנית ילדים קלאסית, אבל הוא הצליח לצבור הרבה פחות כניסות. ומרצ העלו בתשובה את ג'ומס גירל, עליו חתומה שרון קנטור.

     

    ניצן הורוביץ וברווז האמבטיה

    העיתונאי ניצן הורוביץ, הרכש החדש של מרצ, קיבל הוראה מג'ומס: ללכת להביא קולות צפים. הורוביץ החליט לרדת נמוך - והלך לים המלך לחפש איזה קול צף או שניים, ואולי על הדרך להציל אותו מהתייבשות. חייבים לצפות, ולו בכדי לראות את הורוביץ שוחה בים המלח באמבט ירוק, עם ברווז אמבטיה נלווה.

     

    הורוביץ לא מתבייש להפגין הומור עצמי ולצחוק על הדמות שלו מארץ נהדרת: "זה כבר לא מתפרסם בטלגרף הלונדוני או בעיתון הילדים הקולומביאני לה קוקאינה", הוא מכריז על רקע מפלס ים המלח ההולך והנעלם.

     


    דואג למפלס ים המלח. הורוביץ (צילום מסך)

     

    לא מתפשרים, לא זזים

    סרטון רשת נוסף של מרצ מתעד אירוע בסגנון פלאש מוב – תופעה אינטרנטית רווחת בעיקר בחו"ל וגם קצת מישראל (למי שזוכר את ההפגנה נגד הפסיפלורה או מלחמת המים בכיכר רבין), של התקהלות מפתיעה ובלתי צפוייה.

     

    בסרטון, שצולם ביום חמישי האחרון, אפשר לצפות בפעילי מרצ פושטים על הדיזנגוף סנטר וקופאים במקומם בלי לזוז, כשהעוברים והשבים עוצרים ובוהים.

     


    גם נכים נהנים (צילום מסך)

     

    יש אישור מעמוס עוז לדבר

    סדרת סירטונים שהפיקו אנשי חד"ש והעלו לאתר המפלגה שואבים השראה ישירה מהקמפיין של אפל (ויש שיאמרו מחקים), בו מתנצחים מר מק ומר פיסי. מק מיוצג על ידי צעיר אופנתי ועדכני, ופיסי הוא שמרן מרובע שמת על גליונות אקסל. אצל חד"ש מתנצחים במקומם מר שמאל ומר שמאל חדש.

     

    השמאל הישן ממושקף ועוטה סוודר (ובסצינה אחת, חולצה של צ'ה גווארה: "זה מקסטרו, אחי"), מול השמאל החדש הקולי והרהוט.

     

    אתה זה שלא הצבעת?

    יומיים לפני הבחירות הרים מטה הליכוד אתר בהתאמה אישית שמטרתו לשכנע את הבוחרים לצאת מהבית. המטרה: לשכנע את אלו שחושבים שממילא ביבי ייבחר ומוותרים על מימוש זכותם הדמוקרטית. האתר מציג וידאו וכותרות היתוליות, שמכריזות "חשיפה ראשונה: X הוא האיש שלא הלך להצביע", "לשלול מ-X את זכות הבחירה וכדומה", כש-X הוא שם הגולש שהוכנס מראש לאתר.

     

    בליכוד ניצלו היטב את האמצעים הטכנולוגיים שברשותם, וגם המפגינים הזועמים בסרטון עצמו אוחזים בשלטים שעליהם שם הגולש הפוחז שלא טרח להצביע לביבי.

     

    תנו גראס לחמאס

    גיל קופטש הוא הפרובוקציה הטרייה של עלה ירוק לבחירות האחרונות, והם הפיקו ממנו מטעמים. קטע אחד הוא דיאלוג חד-צדדי של קופטש ובן-גוריון על קברו של האחרון. הפתרון של עלה ירוק למצב הבטחוני: לגדל גראס בנגב במקום לקנות אותו מהחמאס בשטחים, ואז – כשהחמאס ייתקע עם כל הגראס שלא הצליח למכור.

     

    יש גם קליפ רוקיסטי בו שר קופטש: "אני רוצה להיות ראש הממשלה, רוצה – אבל זה לא יוצא", וגם "אני אבטל את כל המיסים, אשים לכם זהב בכיסים". בעמוד ה-YouTube של המפלגה אפשר למצוא קטעים רציניים קצת יותר, המתעדים שיחות של קופטש עם שולמית אלוני, פרופ' מיכאל הר-סגור, אברום בורג ועוד.

     

    סטנד אפ ירוקים

    הירוקים הציגו חתול מדבר שעושה סטנד אפ ומספר בדיחות על זיהום אוויר: "אתם יודעים מה, אני בעד זיהום אוויר. לא סומך על אוויר שאני לא יכול לראות. אני לא רוצה ליילל, אבל כולם פה עם קשיי נשימה. איך אפשר לדעת מי אלרגי ומי סתם גר בחיפה?"

     


    החתול של הירוקים (צילום מסך)

     

    פורנו נכים והלו מנהיגוס

    האינטרנט סובל הכל, לפעמים גם פרובוקציות שלא עוברות בקלות בטלוויזיה. הקליפ הוויראלי של פלגת הנכים (כח להשפיע) רוצה לספר לנו שגם הם נהנים מהחיים ועושים סקס, ולא חוסך במוזיקה של סרטי אימה.

      

    גם "שירלי ולירון - בחורות לוהטות במקלחת", סדרת קליפים למען ליבני בכיכובן של צמד נערות חינניות וערומות על רקע דגל ישראל, נופלת לקטגוריה זו. ואיך אפשר בלי מפלגת ברית עולם הרוח'ניקים, שמדגימים בפירוט איך הפוליטיקאים ("מנהיגוס") השתינו עלינו מהמקפצה בפרובוקציה בסגנון אמריקן פאי.

     


    שירלי ולירון בעד ליבני (צילום מסך)

     

    הממחטות כבר בפנים

    תוצאות הבחירות האמיתיות בקישור הבא. פרסומת עצמאית או מקצועית (לאנשי בלוג הפרסום "המזבלה" פתרונים) - המציגה את פרצופיהם של שלושת ראשי הממשלה הפוטנציאליים ומסכמת: "בכל מקרה, זה ייגמר בקלינקס".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים