המירוץ לקריזה

אם יאיר לפיד היה מבקר אתמול בפרק של "המירוץ למיליון", נראה לי שהוא היה מקבל כמה תשובות ספייר לשאלה החביבה עליו, מה ישראלי בעיניך. ובכן יאיר, חשבתי על זה הרבה, וחוץ ממגן דוד והמבורגר על גחלים מצאתי גם היסטריה, תחמנות בוטה לא מתוחכמת, אמונה יוקדת בעובדה שאנחנו מרכז היקום וכולם ישרתו אותנו בחינם, הידחקות למעליות, חוסר הבנה של המשחק ובעיקר עצבים, והרבה. זה אמנם יותר מחמישה דברים, אבל אתה יכול לפצל את זה לשני פרקים, אנחנו רגילים.

חנה ומרגלית. להיסחף עם ה"צ'יקי צ'יקי היי היי" (צילומים: אייל אלקבץ)

תוסיפו לזה את הבעיה העיקרית של המירוץ עד עכשיו: שעמום. כל הזוגות, חוץ מחנה ומרגלית ואשר ומאור, לא מעניינים. שי וגיא, הזכרים הטייפקאסטיים עד כאב, לא מביאים ערך מוסף. אלן וענבל, עמיחי ומיה ("מי מנווט?"), מגיעים לשיא תפוקת התוכן שלהם כשהם צווחים אחד על השני, ולזה, מלהקים יקרים, לא קוראים אסקפיזם. קוראים לזה ניג'וס.

אם כבר נפלתם בסעיף הסוגה העילית, לפחות תספקו פה ג'וס הוגן, ואל תמרחו אותנו. לא כל ריב הוא ריב איכותי, ולא כל ויכוח או סכסוך בין בני זוג הוא ראוי מסך. רסנו את הנטייה שלכם להלעיט אותנו בפטפוטי זוגות מסוג "את מעצבנת - לא, אתה מעצבן, זה בגללך - לא זה בגללך". הבנו, הם כועסים, הם מאוד כועסים. אנחנו נסתפק בדוגמית או בכאפה, כשזו תגיע, תודה.

אש בשדה התעופה

אם חשוב לך יותר לעצבן את המתחרים, את בצרה. אפילו שאת יודעת לירות

ובקטנה:

• הפתעה: "שמע, היא נוהגת יפה" (גיא או שי, קשה להבדיל, על איזושהיא מלכת יופי)
  

• בקשה: "אני רוצה שתעשי מה שאני אומר" (עמיחי למיה)
• אופטימיות: "זאת תהיה מלחמת לבנון השלישית" (חנה ומרגלית על המשך המירוץ)
• 180 מעלות: "אנחנו אחרונות וזקנות ואנחנו רוצות להגיע ראשונות וצעירות" (חנה ומרגלית)
• פטריוטיות: "תראו לי את הרוח הדרום אפריקנית, תנו לי קצת מזומן" (אשר)
• רבגוניות: "זה היה קשה פיזית, גופנית" מכל הכיוונים" (מלכת יופי)
  

ומילה ליום לתום ופיץ'. פיצ'י, מתוק, חמודי, בוב, אוקיי, זה כבר מטריד. אפילו אם העורכים מכניסים את זה בכוונה, אולי כדאי שתתייעצו עם איש מקצוע.