שתף קטע נבחר

דרוּש: חוקר זכויות הצרכנים והעובדים

תודעת הסחר ההוגן רק מתחילה להתפתח בישראל. הגיע הזמן לקשור בין יחס פוגע כלפי הצרכנים לבין התעמרות בעובדים ולא רק בהם - ולהיאבק נגד כל סוגי הפגיעות במשולב

לפני כשבועיים וחצי, ביום הבחירות לכנסת, הגיע ל-ynet מידע כי רשת השיווק "כמעט חינם" אינה משלמת לעובדיה שעבדו באותו יום שכר בשיעור 200%, וזאת בניגוד לנהלים המחייבים שהתגבשו במשך השנים.

 

לא חלפו אלא ימים מעטים, ול-ynet נודע כי שלט בחזית הסניף הטברייני של רשת כמעט חינם מודיע שזהו מקום שנוהגת בו כשרות למהדרין, בה בעת שלא כל המוצרים בחנות אכן נושאים אישור כשרות למהדרין. דבר זה מהווה לכאורה הטעיה, דבר שהוא עבירה פלילית על פי חוק הגנת הצרכן.

 

מניצול ילדים על ניסויים בבעלי חיים

האם יש קשר בין הדברים? האם בהכרח סוחר שפוגע בלקוחותיו גם יפגע בעובדיו? ואולי לא רק בהם?

 

הקשר עשוי להימצא תחת הכותרת "סחר הוגן" - אותה מגמה חברתית שהיא פועל יוצא של מאפייני חברת הצריכה שבה אנו חיים כיום. שכן, כדי לייצר ולספק את המוצרים שאנו רוכשים וצורכים - יש מי שמוכן להפר כל חוק ולעשות הכל, בניגוד לכל מה שנחשב סביר והגון.

 

הדרך לרווחים מרוצפת לא פעם מעשי עוול, ודוגמאות לא חסרות. לפני שנים התפרסמו, למשל, המאבקים שנוהלו בעולם נגד חברת נייקי, שהואשמה בניצול כוח העבודה של ילדים לשם ייצור מוצריה. ובמישור אחר הואשמו חברות קוסמטיקה ותמרוקים שלשם פיתוח מוצריהן הן ערכו ניסויים מזוויעים בבעלי חיים.

 

כנגד עוולות מכל מין וסוג הכרוכות בהיבטים צרכניים של חיינו הולכת וגוברת ההתנגדות ברחבי העולם כולו במסגרת התנועה לסחר הוגן. ישראל כבר הצטרפה למועדון הבינלאומי הזה, אך כדרכנו, באיחור-מה ובהיקף קטן. הדוגמה הבולטת בתחום זה היא המאבק נגד המעבידים שסירבו לספק לעובדיהם כיסאות, שבסופו נחקק בכנסת חוק הזכות לעבודה בישיבה, המוכר יותר בשם "חוק הקופאיות".

 

מעתה אִמרו: אנחנו בעד סחר הוגן

ולמה זה חשוב בעצם? זה חשוב מפני שאנו, כצרכנים, כבני אדם שערכים של הגינות ויושר חשובים לנו, איננו יכולים להתעלם ממה שמתרחש מתחת לאפנו, יום-יום, שעה-שעה, להמשיך בשלווה בדרכנו, ולהתענג על הרכישה החדשה; בין אם זה צרור פטרוזיליה רעננה או מסך LCD מבהיק.

 

סחר הוגן - שבמסגרתו לא רומסים עובדים, ולא פוגעים בזכויותיהם ובכבודם כבני אדם, לא פוגעים בסביבה ושומרים על נורמות של התחשבות בחברה - צריך להיות חלק מחיינו, כתפיסה. ממש כשם שאימצנו את ההגנה על הסביבה כמרכיב חיוני באיכות חיינו, כך הגיע הזמן לאמץ, כתפיסה, את ההגנה על הסחר ההוגן כחלק מהיותנו חברה מתוקנת.

 

יתרה מזאת, על מנת לבסס את מה שהוא רק בגדר פגיעה בחוש הצדק של רבים הגיע הזמן שנושא זה ייחקר גם בכלים אקדמיים. אין כמו תקופת מיתון במשק כדי לתת בידי החוקר כלים מצוינים לעשות זאת, מפני שמצבי משבר מחריפים הן התנהגויות הבעייתיות הן הנטיות "לחתוך פינות"' תוך רמיסת זכויות ופגיעות לא-מרוסנות בחוק ובבני אדם גם יחד.

 

איך בודקים את היקף הפגיעות בצרכנים?

ישנן כמה דרכים לעשות זאת. ראשית, ניתן לבדוק את מספר התלונות שהוגשו נגד הסוחר או הרשת הרלבנטיים בארגוני צרכנים בפרק הזמן הנחקר. שנית, מקבלים את מספר התלונות שהוגשו לתמ"ת. שלישית, גולשים בפורומי צרכנות ומאתרים תלונות נגד הגוף הבעייתי. ורביעית, סורקים את העיתונות - המודפסת, האלקטרונית והמשודרת - ומנסים להבין גם ממנה את עוצמת הבעיה. וכמובן, סקרי דעת קהל מובְנים יכולים ללמד כיצד נתפס גוף כלכלי מסוים בעיני הציבור כתוצאה מהתנהלותו במשך השנים.

 

איך בודקים את היקף הפגיעות בעובדים?

גם כאן ניתן להיעזר באמצעי התקשורת, אך ההסתדרות ושאר הארגונים המגינים על זכויות העובדים עשויים גם הם לסייע בנתונים ובאיתור שיטות הפגיעה בעובדים. מידע עשוי להגיע גם ממערכת בתי-המשפט - על מספר התביעות שהוגשו כנגד מעבידים בגין הפרת חוקי עבודה. וכמובן, הקליניקות להגנה על זכויות, הפועלות כיום כמעט בכל מוסד אקדמי שבו קיימת פקולטה למשפטים, מכירות גם הן מקרוב את התופעות הללו.

 

הצלבת הנתונים תלמד האם קיים קשר בין התנהלות פוגענית כלפי צרכנים לבין התנהלות פוגענית כלפי עובדים, ולא רק כלפיהם באופן ספציפי.

 כך למשל, כדאי לזכור שכאשר ניהלה ההסתדרות את המאבק נגד רשת סופרפארם, מכיוון שהאחרונה לא איפשרה לקופאיות לשבת בזמן העבודה, הגיבה סופרפארם בתביעת דיבה נגד ההסתדרות ואנשיה בנימוק שפגעו בפעילות זאת בשמה הטוב.

 

כלומר, הייתה כאן הסלמה מסוימת, מכיוון שמי שנתבע היה הארגון היציג של העובדים בישראל, ומן הסתם הדבר נועד להרתיעו תוך שימוש במערכת המשפט.

 

זה עשוי להיות מחקר חלוצי במלוא מובן המלה, ואין צורך להכביר מלים על חשיבותו החברתית. רוב המידע הרלבנטי לו די נגיש כיום - ורובו נגיש חינם אין כסף, שיקול לא מבוטל בהקשר זה. כעת רק נחוץ מישהו שירים את הכפפה.

 

הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ארכיון
צילום: עפר עמרם
צילום: דלית שחם
חוק הקופאיות
צילום: דלית שחם
מומלצים