זירת הקניות

עולם מושלם

אל תיתני לשם "ברבי" לבלבל אותך, מדובר באישה לא שגרתית בעליל: אקטיביסטית חברתית עם ארון מלא בגדים. אוהבת חיות אבל גם לובשת פרוות. שומרת אמונים לבן הזוג קן אבל מציצה על השכן. מיהי אותה מסתורית שמלווה אותנו כבר 50 שנה? אישה של ניגודים או סתם צירוף מקרים? ברבי – הסיפור האמיתי

יעל ליבנה פורסם: 08.03.09 , 21:57

היא הייתה אמורה להיות בובה חמודה שילדות ישחקו איתה בזמן שאמא מנסה לשתות כוס קפה בשקט. אבל את מה שקרה עם ברבי אף אחד לא יכול היה לצפות. מי שיער שבובה בבגד ים מפוספס עם הקוקו שנמכרה ב־1959 בשלושה דולרים תהיה יום אחד פריט אספנות שיימכר ב־10,000 דולר? התפתחותה לנערה מלאת ניגודים הביאה לה אהבה מכל הכיוונים: ילדות טבע שיחקו איתה ועם החיות שלה (יש לה 47 בעלי חיים: 21 כלבים, 12 סוסים, שלושה סוסי פוני, שישה חתולים, שימפנזה, פנדה, גור אריות, ג'ירפה וזברה); ופשניסטות מתחילות ואימלדה מרקוס אחת קינאו בקולקציית הנעליים המושלמת שלה (היא מחזיקה ביותר מביליון זוגות נעליים).

אבל ברבי היא יותר מ־Fun Fun כל היום. היא הספיקה להיות פעילה פוליטית, לשמש כאשת חברה, לנהל יותר מ־108 קריירות שונות וכמובן לתחזק זוגיות אמיתית עם קן, שלמרות נטיותיו השנויות במחלוקת והיחסים ללא נישואים היא תמיד שמרה לו אמונים (עד הפרידה המתוקשרת ב־2004).

בשנים האחרונות ניסו להחליש את ברבי ולהמציא לה תחליפים, אבל מיליוני בנות הצביעו עם הארנק של אמא והוכיחו שפשוט אין לה תחליף – ברבי יש רק אחת.

סיקסטיז

ברבי, או בשמה המלא ברברה מיליסנט רוברטס, נולדה ב־9.3.1959 בפרבר אמריקאי בשם Willows בוויסקונסין, ארה"ב, להורים ג'ורג' ומרגרט רוברטס. שנת 1961 הייתה שנה משמעותית בחייה של ברבי. למרות גופה חסר המפרקים, מבטה המושפל כלפי מטה והבעת הפנים הקרירה, היא פגשה את קן והשניים התאהבו מיד. קן התגלה כטיפוס מטרוסקסואל קליל ולא מאיים, שתמיד לובש בגד ים וסנדלים עם פק"ל מגבת בתיק מגניב.

ב־1962 התחילה ברבי להתערבב ולהתחכך בחברה הגבוהה, ובהשראת ז'קלין קנדי, הגברת הראשונה דאז, גזרה את שיערה לקארה נפוח, לבשה בעיקר חליפות טוויד אדומות והחלה לשחק טניס ולבלות במסיבות גן. קן לא נשאר מאחור, ודאג לעדכן את שיערו המדובלל בשיער צבוע במראה שמנוני.

ברבי נרשמה לאוניברסיטה ופגשה שם את מידג', ג'ינג'ית בוהמיינית, והשתיים הפכו ל־BFF'S. במקביל ללימודים, החלה קריירת המשחק שלה לפרוח והיא זכתה לגלם תפקידים רבים וביניהם את התפקיד הנחשק של סינדרלה. ב־1963 נולדה לה אחות בשם סקיפר, ובאותו זמן ברבי קיבלה סוף סוף מפרקים ולמדה לקפל את הידיים והרגליים. היכולות הפיזיות המריצו אותה לעסוק בהעצמה נשית, והיא הוכיחה לעולם שגם אישה יכולה להיות אסטרונאוטית.

1966 הייתה שנת המרד של ברבי. היא התחילה לצבוע את השיער בכל הצבעים, וטיפחה באדיקות אוסף כובעים משובח. הוריה הרגישו שברבי עוד דקה תעזוב את הקן, והחליטו להרחיב את המשפחה עם התאומים טוטי וטוד. ואז הגיע המהפך: ברבי נכנסה חזק לרוח הסיקסטיז, שחררה את התדמית הייצוגית ואימצה את טרנד ה־MODE. עיניה נהיו פקוחות יותר, האיפור הפך בהיר, שערה האריך ופלג גופה העליון הצליח להסתובב לראשונה.

השינוי הוכיח את עצמו, וברבי התקבלה רשמית לברנז'ה לאחר שאימצה את הסלבריטי־פרנד הראשונה שלה, הדוגמנית ואייקון האופנה האנורקטי טוויגי. אבל אל פחד, ברבי לא שכחה את תפקידה במהפכה הפמיניסטית ולמדה להתבטא ולדקלם בספרדית ובאנגלית (באמצעות חוט מחובר לגב) משפטים בסגנון "הערב יש לי דייט", "אני אוהבת להיות דוגמנית" ו"בואו נעשה מסיבת תחפושות". גם קן לא נשאר מאחור, הוא הקפיד ללכת לחדר כושר והפך לגבר שרירי, שזוף וסופר־סקסי.

סבנטיז

מעודכנת אופנתית, כבשה ברבי את רחבת הדיסקו במגפי "GOGO" ופרווה סינתטית. פרקי גופה נעו ללא תקלות, וסוף סוף היא יכלה לרקוד בסגנון פסיכודאלי שהתאים לרוח התקופה. הודות ליכולתה להחזיק חפצים בשתי הידיים, היא החליטה שזה הזמן להשקיע בקולקציית האקססוריז והחלה לרכוש מכל הבא ליד.

ב־1974 חגגה ברבי Sweet Sixteen (היא לבשה שמלת מקסי מנוקדת בוורוד ולבן), וכמגה־סלב היא קיבלה מתנה מעיריית ניו יורק: קטע מטיימס־סקוור הפך במשך שבוע ל"שדרות ברבי". תדמית הפרטי־גירל לא הפריעה לה להפוך לגולשת סקי מקצועית, ולייצג את ארה"ב באולימפיאדה בשלושה מקצים: גלישה, החלקה על הקרח ואתלטיקה קלה. מיותר לציין שבכולם היא זכתה במדליית זהב.

האם זה הספיק לה? ממש לא. ברבי הוצפה במוטיבציה והפכה בשנה אחת לאחות, מנתחת, דיילת אוויר ובלרינה, אבל היא לא שכחה לפרגן לעצמה על העבודה הקשה והתפנקה ביאכטה (ובקולקציית קרוז מגוונת). ב־1976 קטפה עוד מדליה וזכתה בתואר "בובת המאה". שנה לאחר מכן, לראשונה בחייה, היא התחילה לחייך!

אייטיז

אמנם זה לקח מעט זמן, אבל ברבי – שהייתה סנובית שמסתובבת רק עם סלבס – נפתחה בסוף שנות ה־80 אל העולם הגדול והתחברה עם שתי דמויות חדשות, האחת אפרו־אמריקאית בשם קריסי והשנייה ממוצא היספני בשם טרסה.

מדינות העולם הפכו לחלק אינטגרלי מעולמה, כי בואי נהיה כנות – השטח של ארצות הברית התחיל להיות קטן על בחורה כמוה. איטליה היא המדינה הראשונה שברבי הסכימה לייצג מלבד ארצות הברית, מה שהעלה את קרנה והביא לפתיחת מועדון מעריצים רשמי על שמה.

ההתקדמות בסולם החברתי הגיעה לשיא ב־1984, כאשר בחגיגות יום הולדתה ה־25 נכחו 1,200 איש וביניהם מלך סצנת הפופ־ארט אנדי וורהול. ראש עיריית ניו יורק דאז, אד קוץ, הכריז על יום הולדתה של ברבי כיום חג, וחברת "טיפאני" השיקה את דמותה בכסף טהור. ברבי כבר לא הסתפקה בבגדים בעיצובה, והחליטה להתמסר למעצבי העל. "גוטייה", "איב סן לורן" ו"דיור" החלו לעבוד על בגדים עבורה ואף הציגו את הקולקציה בתערוכה מרשימה, שם חשף אנדי וורהול את חולשתו אליה והציג ציור בדמותה.

כמויות ההערצה לא בלבלו את ברבי ולא גרמו לה להתפרצות אגו, מאניה דיפרסיה או עיסוק מאסיבי בסמים. למרות ההשמצות על גזרתה הצנומה והרמיזה לאנורקסיה, היא המשיכה לג'נגל בין כמה קריירות וחיי חברה סוערים.

ב־1986 השיקה ברבי לראשונה מהדורה מוגבלת לאספנים בשם "הרפסודה הכחולה", ונדמה ששוב הגיעה שעתה לפרוץ גבולות ולהתמרד מעט. היא התחברה לנפש האמנית שבה והקימה להקת רוק. בשמלה כחולה מחשמלת ושיער נפוח היא הופיעה על במות חשוכות, ונתנה השראה לעיצוב קולקציה שלמה של בגדים זוהרים בחושך.

עם הספק כזה אפשר היה לחשוב שברבי בת 100. אבל היא הייתה רק בת 30, ואת יום הולדתה היא חגגה כמיטב המסורת במרכז לינקולן בניו יורק בנשף מלכותי שבו מותגי אופנה עילית כמו "קלואה", "פאקו רבאן" ו"בלנסיאגה" הציגו דגם מקורי עבור כל שנה בחייה. גם האורחים לא חזרו בידיים ריקות, וקיבלו עוד בובת מהדורה מוגבלת. פריס הילטון, מאחורייך.

ניינטיז

קהל המעריצים של ברבי התבגר, ולא מעט מהדורות מוגבלות ובובות נדירות הפכו לנכס צאן ברזל אצל ילדות ונשים ברחבי העולם. גם ברבי התבגרה, היא השאירה (בינתיים) את ההרפתקאות בצד וחזרה לזרועות אהבתה המקורית – עולם האופנה. בין השמות הגדולים בלט במיוחד בוב מקיי (Bob Mackie), שהעלה את רף עיצוב השמלות של ברבי לרמה של קוטור על ידי שזירת אבנים בעבודת יד ועיצובים מרהיבים. לכבוד יום הולדתה ה־35, הושקה דמותה הראשונה מ־1959 במהדורה מוגבלת.

ב־1992 ברבי הוכיחה שהיא עדיין בעניינים. היא התגייסה למלחמת המפרץ, ושירתה כסמלת רפואית. מיד לאחר מכן היא רצה לנשיאות ארצות הברית, אך נכשלה. היא חזרה לשחק ואפילו קיבלה ביקרות טובות על הופעתה כסקרלט אוהרה (בשמלת קטיפה ירוקה), דורותי מארץ עוץ ולכלוכית. ברבי השיקה אתר אינטרנט עם משחקי עיצוב בדמותה וחנות און־ליין, אך ב־1997 נפצעה ונאלצה להיעזר בכיסא גלגלים. לקראת יום הולדתה ה־40 זכתה ברבי להגיע לרגע שהוריה חשבו שכבר לא יראו – היא לבשה שמלת כלה בעיצובה של ורה וונג', אף על פי שעדיין אין לה טבעת על האצבע.

אלפיים

בשנת 2000 קיבלה ברבי פופיק, והפכה לעוד יותר אנושית. בחג ההודיה הוקרן לראשונה ברשת CBS סרט עלילתי המתאר את חייה, שהפך מיד להיסטריה בקרב ילדות שוחרות ברבי. גם קן כבר לא ילד, והוא חגג 40 במסיבה צנועה בחליפת טוקסידו.

ב־2002 ברבי שוב שחזרה את ימי מאליבו. המאמצים עלו יפה, עד שהיא קיבלה את התפקיד שהכי תפור עליה – נערת ג'יימס בונד. תחילה העתיד נראה ורוד, אך באותו זמן קרה הרע מכול ולבה של ברבי נשבר בפעם הראשונה. ב־2004 קן וברבי נפרדו, ובהודעה רשמית לציבור מבית היוצר "Mattel" נאמר: "נראה כי הגיעה השעה לבלות זמן איכות בנפרד, וכמו זוגות מפורסמים אחרים הרומן ההוליוודי הגיע לסיומו. למרות זאת ברבי וקן בוחרים להישאר חברים לאור עברם המשותף".

השמועות שהתרוצצו בעיר הסרטים גורסות שהפרידה קשורה לעובדה שקן לא רצה להתחתן, ויש אף כאלה שהטילו ספקות בנטיותיו המיניות. כך או כך, ב־2006 חזרו בני הזוג המאושרים זה לחיקו של זה, והם חיים באושר עד עצם היום הזה.