שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ליברמן לחוץ - ואתם? משאל דיפלומטים
    ראשי המשרד היוקרתי לדורותיהם לא בהכרח מתרגשים מהמינוי הצפוי. ארנס: מי שחושב שיחרימו אותנו, לא מבין ביחסי חוץ. בן עמי: אני בטוח שהוא יפתיע וימתן את הדימוי. אלון ליאל: הדיפלומטים יחנכו אותו מחדש - בסוף הקדנציה הוא יהיה יונה
    בכל יום שעובר, הולכות ונרקמות האותיות על תיק החוץ ומתחברות למילה אחת: ליברמן. במערכת הפוליטית ובתקשורת כבר נשמעות לא מעט השגות על הענקת תיק כה רגיש ליו"ר ישראל ביתנו, אדם שבין היתר, ממש לא מזמן קרא לנשיא מצרים "ללכת לכל הרוחות". אבל למרות זעקות הגוואלד שנשמעות מכל עבר, דווקא בכירים לשעבר במשרד החוץ לא כל כך מתרגשים.

     

    "שטויות", פוטר בקלילות שר החוץ (והביטחון) לשעבר משה ארנס את החששות הנשמעים חדשות לבקרים כי מדינות העולם יחרימו את ישראל אם וכאשר ימונה אביגדור ליברמן לשר החוץ. "אלו דיבורים של אנשים שלא מבינים ביחסי חוץ וביחסי ישראל-ארה"ב", הוא קובע. "זה לא נהוג, ובוודאי לא בין מדינות ידידותיות, שמחרימים בגלל מינוי כזה או אחר. זה לא קרה בכל 60 שנות קיומה של מדינת ישראל, וזה גם לא יקרה עכשיו. נכון, לא הייתי אומר שהוא האיש האידיאלי לתפקיד, אבל בהרכבת ממשלה כמו בהרכבת ממשלה, המקרה היוצא מן הכלל הוא כאשר איש אידיאלי נכנס לתפקיד. אני יכול להבין את התסכול של המתנגדים, אבל זו הפוליטיקה הישראלית. האילוצים הקואליציוניים הם שקובעים בסופו של דבר. לא ניתן להרכיב קואליציה בלי דרישות, ולראש הממשלה המיועד אין מנוס אלא להסכים".

     

    לדעת ארנס, ליברמן חושק במשרד החוץ "פחות בגלל עניין במדיניות חוץ, ויותר בגלל שמדובר בתפקיד בכיר וגם פנוי. צריך לזכור ששר החוץ, כמו שאר שרי הממשלה, בסך הכול מבצע מדיניות שנבקעת על פי הממשלה. הוא לא לבדו, אז כדאי להירגע ולהיות מציאותיים".

     

    עם הטליבאן ידברו, אז עם ליברמן לא?

    שלמה בן עמי, שר חוץ לשעבר נוסף, טוען שליברמן הוא בכלל לא הסוגייה, אלא הרכב הממשלה. "מה זה משנה ליברמן או סילבן שלום? הרי לא משנה מי יישב בכסא שר החוץ, אלא כמה טווח תמרון יהיה לו בממשלה שמורכבת מהאיחוד הלאומי והבית היהודי".

     

    "אם מסתכלים על הזירה הבינלאומית כיום, רואים שכולם שוברים טאבו", מוסיף בן עמי. "כולם מדברים עם כולם - ארה"ב אפילו הודיעה שהיא תשקול לדבר עם הטליבאן. אנחנו נכנסים לעידן שונה לחלוטין, בו דפוסי הדיפלומטיה משתנים, והשאלה היא האם ישראל רוצה להקרין עמדה של בונקר? שר החוץ צריך להוות את הפנים של הדיפלומטיה, של המשא ומתן. אני לא מכיר את ליברמן מספיק, הוא יכול להיות איש מוכשר, אבל המבנה הקואליציוני לא יאפשר לו לעשות כלום".

     

    למרות הפסימיות, גם בן עמי לא סבור שישראל עומדת בפני החרמה המונית. "לא נגיע לנידוי יחסים. מי שלא מחרים את חמאס, חיזבאללה וטאליבן, לא יחרים את ליברמן. בכלל, אין לי צל של ספק שהוא ימתן את הדימוי שלו. אני בהחלט רואה אותו משנה הלכות ומפתיע".

     

    מזל שאין "ארץ נהדרת" באירופה

    ד"ר אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, מייצג את עמדת הדרג המקצועי-דיפלומטי במשרד. "לצערי, עצם המינוי של שרי חוץ ב-20 שנים האחרונות הופעל כמעט תמיד על ידי שיקול קואליציוני ולא על ידי שיקול ענייני", הוא אומר. "למי שהיה הכוח לתפוס את התיק - תפס אותו. מערכת החוץ צריכה להציב בפני מקבלי ההחלטות את השיקולים האזרחיים, השיקולים הגלובליים, שיקולי תהליך השלום. הצבת שר חוץ ניצי פוגעת במדינת ישראל מכיוון שכל השירות שהדיפלומטיה יכולה לתת למדינה נעלם, והמערכת הופכת למשותקת בכל הנוגע לתהליך השלום. שר חוץ יכול לפגוע בקלות בתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה". 


    הכדור במגרש שלו (צילום: חיים הורנשטיין)

     

    אבל כמו המרואיינים הקודמים, גם ליאל אינו מודאג ממצב היחסים הבינלאומיים של ישראל. "למזלנו, אין 'ארץ נהדרת' באירופה, ומדינות העולם לא מכירות את 'איווט האיום'. יש פער גדול בין כמה שליברמן מוכר בארץ לכמה שהוא מוכר בעולם. אני מקווה שבתום הקדנציה הוא יהפוך ליונה. זאת יכולה להיות תקופה מדהימה של חינוך מחדש של ליברמן. אחרי שאתה עובר את משרד החוץ, ובכל יום שר חוץ אחר צועק עליך, אתה מתחיל לחשוב בעל כורחך".

     

    ליאל מודאג דווקא מעניין אחר: "איך ליברמן יהיה השר של 20 דיפלומטים ערבים, בהם שגריר ישראל ביוון? לכל דיפלומט ערבי שיודע שחלומו של השר ממונה עליו הוא שערביי ישראל יחיו בפלסטין, תהיה בעיה אישית עם המינוי. אני צופה בעיות ומתחים ביניהם על עניינים תפקודיים".

     

    "בעולם הולכים לגלות איש מעניין"

    יהודה לנקרי, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, מסכים עם כולם כי אין סיבה לבהלה. "הקריאות נגד ליברמן מובנות - בעיקר לנוכח כמה התבטאויות בעיתיות שלו - אבל הן מוקדמות. הקהילה הבינלאומית הולכת לגלות איש מעניין. כביכול מדובר במינוי מאוד לא צפוי, כי מי שיתחקה אחר הקריירה הפוליטית של ליברמן יגלה איש של מעשה ולא של דיפלומטיה. הוא התמקד במשרדים ממשלתיים מעשיים, התשתיות או התחבורה, ומילא את תפקידו בהצלחה רבה בשני המשרדים האלו - הפגין כושר החלטה, ולא נשמעו נגדו טענות. לכן אני צופה לו הצלחה שווה גם במשרדים אחרים".

     

    לדברי לנקרי, "ליברמן יצטרך כמובן להתגבר על הרבה דעה קדומה שהצטברה כלפיו, אבל כבר היו מקרים דומים בעבר. מנחם בגין, כשעלה לשלטון ב-1977 עם הסיסמה "אף לא שעל", נתפס בעיני חלק ממדינות המערב, ובעיקר בריטניה, כרב-טרוריסט. למרות זאת, האיש הצליח במעט מאוד זמן לפנות לדיאלוג עם החשובה שבמדינות ערב והביא שלום עם מצרים. לכן אני בהחלט חושב שלאדם כמו ליברמן יש מסלול מאוד מבטיח. הוא כבר הצהיר בהזדמנות אלו ואחרות שהוא מוכן להתפנות מההתנחלות שבה הוא מתגורר תמורת שלום אמת, וגם הבהיר שהוא לא מתנגד למדינה פלסטינית. אני גם לא רואה התנגשות עם הממשל האמריקני. ארה"ב היא דמוקרטיה והיא תכבד את ההחלטה הדמוקרטית של ישראל".

     

    לדבריו, כמיהת המנהיגים למשרד החוץ מובנת. שר החוץ זוכה לא רק למסעות ברחבי העולם, אלא גם לאגו-טריפ לא קטן. "משרד החוץ הוא ללא צל של ספק אחד המיניסטריונים היוקרתיים שיש במערך הממשלתי. המאושר שנושא במשרה הוא אדם שזוכה לחשיפה בינלאומית רחבה, מקיפה ומעמיקה. הוא פוגש במסגרת תפקידו את מנהיגי העולם ומוביל דיונים חשובים למדינתו. הוא מוביל את הדיפלומטיה, מגבש יחד עם הממשלה את הקווים המדיניים ומייצג את ישראל. אפשר להבין כל שר ששואף לתפקיד".

     

    כצעד ראשון, ממליץ לנקרי לליברמן לפעול למען ריכוך הדימוי שלו, "ובאופן דחוף מול מדינות החוששות להתערערות היחסים עם ישראל - כמו מצרים. יש שם עם מי לדבר, ואני אומר זאת מתוך ידיעה על האיש המקביל לו שם. אחר כך, ראוי שיפנה את אותו המאמץ כלפי אירופה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ליברמן. גוואלד?
    צילום: AFP
    ארנס. שטויות
    צילום: גיל יוחנן
    בן עמי. שוברים טאבו
    צילום: לע"מ
    ליאל. חינוך מחדש
    צילום: לע"מ
    צילום זום77
    לנקרי. קודם כל מצרים
    צילום זום77
    מומלצים