חג השנור
פורים, חג המתנות לאביונים, הוא גם יום חגה של תעשיית השנור החרדית ותלמידי הישיבות פושטים על הבתים בעשרות כלי רכב. איך המבצע מתנהל, איך מקבלים את פניהם התורמים ולמה הלהיט - "לא פחות מאלף" יצא השנה מהלקסיקון?
כשבחורי ישיבת 'איתרי' הירושלמית אימצו למבצע ההתרמה של פורים שעבר את סלוגן הבחירות "מגיע לך יותר" והצליחו לגייס סכום נאה מארקדי גאידמק שהתמודד אז תחת אותה סיסמה על ראשות העיר ירושלים, הם לא האמינו שבדיוק שנה אחרי הם ימצאו את עצמם בלי אף אוליגרך רוסי בסביבה ועם יותר מדי "גבירים" מקומיים שכבר לא ממהרים לשלוח בשבילם את היד לכיס.
אלא שהמשבר הכלכלי העולמי והונאת הענק של ברנרד מאדוף נותנים את אותותיהם גם ב"תעשיית השנור" החרדית, שפורים הוא יום חגה, וכך למתרימים צפויים השנה חיים הרבה פחות קלים: הם כבר לא יתקבלו השנה בכל בית אבל יקבלו בברכה כל תרומה, הכסף ישמש לעיתים לגם לאחזקה השוטפת של הישיבות ולא רק לתלמידים נזקקים, ואת המערך הלוגיסטי המרשים הן יממנו ברוב המקרים עצמם וללא סיוע מנותני חסויות.
כמעט בכל ישיבה חרדית בארץ פועלת "קרן עזרת חתנים", או בשמה המוכר יותר - ת"ת (תומכי תורה). היא מנוהלת על ידי התלמידים עצמם ובלי קשר להנהלת המוסד, ומטרתה העיקרית היא לסייע במימון הוצאות החתונה עבור בחורים שמשפחותיהם מתקשות לעמוד בהן.
"יש לנו רישום מדויק של כתובות בוגרים, הורים לתלמידים, בני משפחה, מקורבים וסתם גבירים", מסביר ל-ynet אהרון, חבר הת"ת באחת הישיבות הליטאיות הידועות בירושלים, כיצד עובדת השיטה, "בדרך כלל אנחנו גם יודעים כמה כל אחד מהם תרם לנו בשנה שעברה כדי שנדע כמה ללחוץ". אהרון מודה כי השנה הוא וחבריו יסתפקו במועט, וברוב הבתים הם לא יעיזו לצרף למחרוזת פורים את הלהיט "לא פחות מאלף".
"אשתי הוציאה לי צו הרחקה מהבית"
ויהיו גם דלתות שבכלל לא ייפתחו. פורים עוד לא הגיע, ומתרימים בבני ברק ובירושלים כבר מדווחים על מקומות רבים בהם קידם את פניהם פתק קטן שהכריז: "השנה אין חלוקה". בנוסף יש מי שלא לוקח צ'אנס ופשוט עוזב את הבית, עד יעבור זעם.
אחד מהם הוא י', תושב המרכז, שנהג בעבר לתרום בעין יפה לכל קבוצה שרק רקדה אצלו בסלון. עד היום זוכרים לו כולם חסד נעורים ובעיקר את השכונה היוקרתית שהוא (עדיין) גר בה, ואף שבשנים האחרונות הלכה והצטמקה התרומה הוא מופיע בכל הרשימות כאחד התורמים הכבדים. "היום אני כבר לא יכול להרשות לעצמי לפזר כך שטרות לכל עבר", הוא אומר ל-ynet, "אבל החבר'ה הצעירים האלה כנראה שלא מבינים את הרמז. כדי למנוע אי נעימות אשתי הוציאה לי צו הרחקה מהבית ליומיים הקרובים".
"נהיה כולנו אצל השוויגער, נחלק משם משלוחי מנות ומתנות צנועות לאביונים וגם נאכל אצלה סעודת פורים. המשלוחים שמיועדים אליי יחכו לי, מן הסתם, ליד הדלת עד שאחזור, ואני רק מקווה שלבחורים מהת"תים אין מידע מודיעיני לגבי התוכניות שלי".
אז בעיצומו של המשבר הכלכלי יהיה קשה "לעשות קופה", והיעד הראשון הוא קודם כל כיסוי ההוצאות. בעוד שבעבר נהנו המתרימים ממימון הפעילות על ידי בעלי עסקים נותני חסות, ששילמו על השכרת הרכב והתחפושת האחידה בתמורה לפרסום על המכוניות והבגדים, מדווחים השנה בישיבות כי רובם המוחלט מסרבים לשתף פעולה. אין חשש כי הבחורים יעברו מגביר לגביר באוטובוסים, אך את החלל התקציבי שנוצר הם ייאלצו למלא בעזרת חלקים מהתרומות עצמן.
החשש: נפילת הת"תים
וכמובן, כמו בכל משבר, במקביל לירידה בהכנסות גם ההוצאות רק גדלות. הראשונים להיפגע מהמצב הכלכלי הם כמובן אזרחים מהשכבות החלשות, ואהרון מספר כי במקום לעסוק רק בשמחות – כיסוי עלויות חתונה לנזקקים – נאלצים מנהלי הקרנות לממן צרכים בסיסיים ביותר לחלק מהבחורים. לדבריו, "יש תלמידים ממשפחות ברוכות ילדים עם אבא אברך שאנחנו ממש קונים עבורם בגדים ליום-יום וממנים להם טיפולי שיניים".
העיתונאי החרדי שלמה ספטנר, המסקר את עולם הישיבות
בשבועון "מרכז העניינים", אמר ל-ynet כי הירידה בהיקף התרומות מוערכת על ידי מנהלי הקרנות בכ-50%, זאת מבלי לקחת בחשבון את העלייה בביקוש, והחשש הוא שהת"תים לא יצליחו לתפקד בשנה הקרובה. בגיליון פורים הוא פרסם את קריאת המנהלים: "בשעה שבחורי ישיבותינו ידפקו על דלתותיכם ביום הפורים, בבקשה עשו את כל אשר משגת ידכם בכדי להיות שותפים בהמשך אחזקת תומכי תורה".
למרות ההקפדה לשמור על עצמאות קרנות החתנים, מספר ספטנר כי מצבם הקשה של מוסדות התורה עצמם מחייב בכמה ישיבות גם את המתרימים, שיפרישו חלק מהכספים שיגויסו לסיוע באחזקתן השוטפת. ניתוק חשמל ומים והפסקת שרותי הקייטרינג הפכו במוסדות רבים לעניין שבשגרה בחודשים האחרונים, ובכמה מהם הכריעו הרבנים כי הדאגה לצרכי הכלל קודמת לסיוע לפרטים החלשים.
