כשאת לוחצת יד למה את מתכוונת

לחיצת יד היא מחווה עתיקה בהיסטוריה האנושית. במקור מטרתה הייתה להראות כוונות של שלום. כלומר, היד שבה היו אוחזים את החרב היא יד ימין, וכשהושיטו אותה במקום להניף חרב, זה נועד לסמן "פנינו לשלום". כיום אנו לוחצים ידיים כסוג של קבלת פנים, אם זה בפגישת עסקים, בראיון עבודה, ואפילו במפגש ראשון בין גבר לאישה. בלחיצת היד נוצר המגע הפיזי הראשון שלנו עם אדם חדש, ותפקידו ליצור ברית תת-הכרתית בין שני הצדדים, לכן היא כל כך משמעותית ביצירת הרושם הראשוני.

לחיצת יד קלאסית: לחיצת יד קלאסית נעשית בעמידה, כאות כבוד לאדם העומד מולך, הגוף מוטה מעט קדימה והלחיצה מלווה בקשר עין ומילה. לחיצה חזקה, אך לא חזקה מדי. חשוב שהלחיצה לא תימשך יותר משניים-שלושה נענועים, אחרת זה נותן תחושה שהיד מוחזקת בכח - מה שמייצר תשדורת אגרסיבית.

לחיצת יד רפה: היד של הלוחץ רכה כמו פלסטלינה ומשדרת חוסר ביטחון וחוסר עמוד שדרה.

לחיצת יד שתלטנית: היד הלוחצת מגיעה מזווית עליונה, או שהלוחץ מסובב תוך כדי הלחיצה את היד של האדם מולו, כך שידו תהיה על העליונה.

לחיצת יד מניפולטיבית: לחיצת יד שאופיינית מאוד לאנשי עסקים. האדם שלוחץ את ידך יושיט את ידו כך שתרגיש, שידך תהיה על העליונה, כדי לתת לך תחושה שהוא חלש ושאין לך מה לחשוש ממנו. זאת כדי להוריד את רמת הדריכות והערנות שלך. ברגע האמת הוא יתגלה כאדם חזק שיודע בדיוק מה הוא רוצה.

לחיצת יד כפולה. כשאדם לוחץ את ידך בין שתי ידיו זו לחיצה שמשדרת אינטימיות וחום, ויכולה להיות דרך מצוינת להעביר מסר אמפתי. לפוליטיקאים יש נטייה להשתמש בלחיצה זו, שיכולה להתפרש כסוג של צביעות כשאין בסיס להיכרות.

טיפ לסיום: אם אתם מגיעים למקום חדש כמו ראיון עבודה, והאדם שאתם נפגשים איתו לא הושיט אליכם יד, אל תהססו והושיטו את ידכם ראשונים. זה מעיד על ביטחון עצמי וכוונות טובות. מעטים האנשים שלא יושיטו יד חזרה, והלחיצה תיצור באופן לא מודע ברית ראשונית.