שתף קטע נבחר

עדות מהטבח: "המורה שלי הגנה בגופה ונהרגה"

תלמידת כיתה ט', שהיתה עדה לרצח מורתה מול עיניה הבוקר בגרמניה, סיפרה בראיון מיוחד ל-ynet על רגעי האימה: "נתתי את הסוודר שלי למורה, שניסה לעצור את הדימום, אבל הכל היה לחינם. היא מתה לנו מול העיניים"

"המורה המתלמדת חזרה אחורה כדי לנעול את הדלת. פתאום שמענו יריות. המורה זינקה על התלמידה שעמדה קרוב לדלת והגנה עליה בגופה". את היום הזה (ד') ז'נין טרשורן לא תשכח לעולם. התלמידה בת ה-14 ניצלה מקליעיו של רוצח צעיר, שטבח ב-13 בני אדם בבית ספרה, בטרם נמלט והרג עוד שלושה. זה היה היום שבו נאלצה לחזות במות המורה שלה לכימיה, גברת שולר, שגססה מול עיניה בשלולית של דם. בראיון מיוחד ל-ynet היא גוללה את רגעי האימה.

 

מתברר כי הטבח בבית הספר בעיירה ויננדן שבדרום גרמניה הוא לא רק סיפורו של שפלות הרוצח,

טים ק., אלא גם של אומץ לב וגבורה מצד חלק מהקורבנות. בין הגיבורים החדשים - הגברת שולר, מורה מתלמדת שכפי הנראה הגנה בגופה על תלמידיה מפני הירי, ונהרגה במקום.

 

"בהתחלה שמענו רעשים מוזרים מבחוץ, כאילו מישהו זורק דברים במסדרון", סיפרה בראיון טלפוני ז'נין טרשורן, תלמידה בכיתה ט'2 בבית הספר המקצועי "אלברטוויל". לדבריה, מורה אחד יצא מהכיתה כדי לבדוק מה פשר הרעש. "הוא חזר מיד פנימה וצעק לנו לרוץ לחדר הסמוך: 'יש יריות בחוץ!' הוא זעק לעברנו".

 

אחרי שכל התלמידים ברחו לחדר קטן ליד הכיתה, סיפרה התלמידה, "המורה המתלמדת חזרה אחורה כדי לנעול את הדלת. פתאום שמענו יריות. המורה זינקה על התלמידה שעמדה קרוב לדלת והגנה עליה בגופה". לאחר מכן נפלה המורה ארצה, ואז ראו התלמידים את הדם הרב שנשפך מבית החזה שלה.


בית הספר "אלברטוויל" בעיירה ויננדן (צילום: AP)

 

הקליע שפגע במורה פצע את התלמידה באורח קל בזרועה, אך גברת שולר נפגעה אנושות.

"היא כבר לא אמרה שום דבר, רק שכבה שם בעיניים פקוחות". התלמידים והמורה האחר ניסו לטפל בפצועה: "נתתי את הסוודר שלי למורה, שניסה לעצור את הדימום, אבל הכל היה לחינם. היא מתה לנו מול העיניים". גם צוות חילוץ שהגיע למקום מספר דקות מאוחר יותר, לא הצליח להחיות אותה.

 

ז'נין טרשורן זוכרת את גברת שולר כ"אשה מאוד אכפתית. אנחנו קצת התעללנו בה, כמו שבני נוער לפעמים עושים למורים מתחילים, אתה יודע. אבל היא מעולם לא צעקה או התרגזה, נהפוך הוא, היה לה תמיד אכפת שנבין את הכל". עכשיו, כשז'נין עוצמת את עיניה, היא רואה "את הפנים המזועזעים של התלמידים שמביטים במורה שלנו, שדמה נשפך ממש לנגד עינינו. כולנו המומים". היא סיפרה שאינה רוצה לחזור לבית הספר: "קודם אני חייבת לדבר על זה הרבה, אני חושבת, וללכת לפסיכולוג".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תלמידים בבית הספר, היום
צילום: AFP
כוחות הצלה מחוץ לבית הספר
צילום: AP
מפת האזור
צילום: AP
מומלצים