2001 הולכת להיות צפופה

המשך התעלמות חברות האינטרנט הגדולות מהפופולריות הגואה של תוכנות ה-P2P עלול לעלות להן ביוקר, קובע מחקר חדש של קבוצת גרטנר. כיום תוכנות P2P עוסקות במשחקים, מוזיקה, וידאו אודיו, מדע וחינוך, והמחקר חוזה כי בעתיד יעסקו תוכנות אלה במגוון רחב של תחומים, כולל שירות ציבורי, מסחרי ובמקום העבודה.

המחקר קובע שאי התחשבות ספקי האינטרנט בהרגלי הגלישה של המשתמשים בתוכנות ה-P2P עלול להביא להצפת מידע בצינורות האינטרנט ולעומסי תנועה בלתי מבוקרים. יותר ממחצית גולשי האינטרנט ברחבי העולם ישתמשו בשתי תוכנות P2P על בסיס קבוע עד שנת 2002, קובעת גרטנר. המחקר מתריע מפני התעלמות חברות אינטרנט מהצלחת תוכנות ה-P2P וקורא להן לשקול שילוב של תוכנות אלה בשירותים שלהן. על פי נתוני המחקר, התעלמות מרצון הגולשים תהיה פטאלית מבחינה מסחרית וטכנולוגית.

עומס על הרשת

גרטנר קובעת כי על משתמשי P2P לצפות לאיכות שירותים דלה יותר בעתיד ולמחירים גבוהים יותר עבור הגישה לאינטרנט, זאת בגלל שהתוכנות שבהן הם משתמשים הן "זוללות פס".

במסגרת תכנון הרשת נקראות חברות התשתית שלא להתעלם מתנועת המידע שמייצרות תוכנות P2P. המחקר קובע כי ספקי גישה לא החשיבו את הפופולריות של התוכנות, בתכנון נפחי התעבורה ברשת לשנים 2000-2005.

תכנון התעבורה באינטרנט מבוסס כיום על תקשורת בין שרתים ולא בין משתמשים בודדים. ההנחה המסורתית היתה שגולשים אינם מתקשרים ישירות אלו עם אלו, ומעדיפים לפנות לאתרי אינטרנט מבוססי שרתים. על פי הנחה זו, עומסי התנועה באינטרנט ידועים מראש, וניתן להשתמש בשיטות שונות כדי להתגבר עליהם, כמו העתקת גרסאות מראה לאתרים, שימוש בקאשינג ושדרוג התשתית במחלפים בין תשתיות ספקי האינטרנט.

אבל גרטנר צופה כי הגידול בפופולריות של תוכנות P2P מערער את הרלוונטיות של ההנחה לפיה מרבית התנועה ברשת מתנקזת ל-12 אחוז מהאתרים ולמספר אתרי מדיה זורמת ידועים מראש. התעבורה שמייצרים גולשי ה-p2P היא אקראית ובלתי צפויה, עשויה ליצור עומס על הרשת ודורשת חשיבה מחדש.

עם התפשטות החיבורים המהירים לאינטרנט צפויות תוכנות ה-P2P להגביר את עומסי התנועה בנקודות החיבור שבין תשתיות ספקי האינטרנט. משתמשי תוכנות P2P עם גישה מהירה לאינטרנט יכולים להוריד בקלות 500 מגה בייט עד ליותר מג'יגה בייט אחד של MP3 ביום, כאשר המגבלה היחידה היא המקום הפנוי בדיסק הקשיח.

מחיר לפי כמות מידע

גרטנר ממליצה לספקי אינטרנט להציע חבילות גלישה המתומחרות על פי שימוש, כבד, קל או בינוני (לא מדובר במספר שעות הגלישה או במהירות הגלישה אלא בכמות המידע שהמשתמש צורך ומעביר מדי חודש).

החברה ממליצה לספקי האינטרנט לשדרג באופן משמעותי את החיבורים בינם לבין הספקים האחרים, או לפתח תשתית נפרדת לתעבורה שיוצרים משתמשי תוכנות ה-P2P. גרטנר צופה כי משתמשי תוכנות ה-p2P יעדיפו להתחבר לאינטרנט מהיר בכבלים, מאחר שלרוב, ספקי האינטרנט בכבלים מציעים מהירות חזור (upstream) גדולה יותר, וקובעת השספקים שוגים בהנחה שמירב תנועת הגולשים ברשת תתמקד בהורדה של מידע. החברה קוראת לספקים לנתב כראוי את תנועת המידע, באמצעות הוספה של נקודות ממסר (Nodes) בכל מקטע בתשתית הכבלים, כדי להפחית את עומס התעבורה.

חסרונות תוכנות ה-p2P

המחקר אינו מתעלם מהבעיה החוקית שיצרו תוכנות ה-P2P, אך מציין שבזמן שטחנות הצדק טוחנות לאט, מודל ה-p2P אינו עומד מלכת וסוגים חדשים של תוכנות P2P יוצאים לשוק.

תוכנות P2P אינן מאפשרות כיום למפעיליהן אמצעי בקרה ישירים על התכנים המועברים בהן. גרטנר צופה כי בעתיד תאפשר הטכנולוגיה של ה-p2p לספק למשתמשים הרשאות לשימוש מבוקר, אך מזהירה את ספקי האינטרנט כי אין הם יכולים לצפות לשלוט בכל המידע בתוכנות P2P. זאת למרות שהחוק עשוי להרשיע אותם, בגלל תוכן בלתי חוקי שיימצא בתוכנות אלה.

הסיבה לכך פשוטה: כאשר לא ניתן להעריך כמה ואילו קבצים משותפים בתוכנת P2P, ומספר המשתמשים גדול למדי, כמו במקרה של רשת נוטלה, יעדיפו בעלי הזכויות לתבוע את ספקי האינטרנט, שאחריותם המשפטית לתכנים של חברות אחרות וגולשים שמשתמשים בשרתים שלהם נקבעה בחוק "דיגיטל מילניום".

גרטנר מזכירה את מקרה נאפסטר, שבמסגרתו התביעה לא הוגשה נגד המשתמשים בשירות, אלא נגד החברה. במקרה של נוטלה, בו אין חברה מסוימת מאחורי השירות, עשויים להתבע ספקי האינטרנט, שעל שרתיהם פועלות תוכנות ה-p2P .

כדי להערך לקראת הרעה הצפויה, גרטנר קוראת לספקי אינטרנט לכלול הגדרות של שימוש מותר בתוכנות P2P, במסמך תנאי השימוש שלהן, ולהתכונן לחסום את שימוש הגולשים בתוכנות P2P.

כותבי המחקר איתרו פוטנציאל מסחרי גדול בתוכנות P2P ומונים את הסיבות לכך שתוכנות אלו יתפתחו לפלטפורמות מסחר אלקטרוני: זמן החיבור הממוצע של משתמשי תוכנות P2P הוא רב, תוכנות אלה מאפשרות לעקוב אחר דפוסים של גולשים ומשמשות כתוכנות לכריית מידע.