דווקא כשהפסיק להסתכל עליי - משהו קרה אצלי
באותה תקופה כל הרגשות שלי נעלמו: הכעס, האהבה, השמחה, העצב. אבל איכשהו הרגשתי על גג העולם. מין אשליה ממכרת שכולנו חיים בה שאומרת שהבנאדם היותר שווה נמצא ממש מעבר לפינה. אבל אז הגיע א'
אני לא רוצה להיחשף בשמי האמיתי בשלב זה, כי לכתוב מהחדר הקטן של הלב הופך אותך להיות פגיע מאוד, ואם אחשף בשמי סביר להניח שלא אכתוב מאותו חדר, אלא מהחדרים שכולנו מכירים, והרווח של הכתיבה ייפגע.
אני הומוסקסואל שמנהל חיי זוגיות כבר שנתיים. זו לחלוטין כברת דרך, דרך מרתקת, מלאת קלישאות. ובינינו - אני מת עליהן, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת.
את בן זוגי, שיחייה, פגשתי במסיבה במועדון "האומן 17", מסיבה מפוצצת אלכוהול והורמונים. הוא בדיוק חזר מהטיול של אחרי צבא ששינה את חייו, בחור מיוחד מאוד, שהחיים הודיעו לו שהם הולכים להשתנות. אני הייתי בתקופת הסטוצים הנוראית שלי - בחור ביום ואולי אפילו שניים. לא הרגשתי כלום, הרגשות שלי נעלמו: הכעס, החמלה, האהבה, השמחה, העצב. אבל איכשהו הרגשתי על גג העולם. מין אשליה ממכרת שכולנו חיים בה. אשליה שנמצאת בערים גדולות, כזו שאומרת שהבנאדם היותר "שווה" נמצא ממש מעבר לפינה ולא כדאי להיתקע על זה שמצאת.
"יש לי שתי אופציות, הלילה עוד צעיר"
ואז זה קרה. א' רקד לידי וחייך. החזרתי חיוך וחשבתי, "בחור שווה, נשאיר אותו כאופציה". לידי רקד בחור נוסף, וגם איתו פלירטטתי ואמרתי לעצמי, "יש לי שתי אופציות, הלילה עוד צעיר... נמשיך לעבוד".
המשכתי לרקוד. א' ואני המשכנו לחייך זה לזה, ואני עדיין אמרתי לעצמי, "חכה, אם תמשיך בסוף תסגור את הערב איתו, והרי המקום שורץ בחתיכים, אז תמתין". הלכתי וחזרתי, וא' עדיין היה שם. ודווקא כשהוא הפסיק להסתכל עליי - משהו קרה אצלי. "למה הוא כבר לא מסתכל עליי, הוא מצא מישהו אחר?", חשבתי. החלטתי להיצמד אליו ולהפעיל את כל קסמיי כדי שהוא יחזור להתעניין בי.
לאחר מכן סחבתי אותו אל הבר. בזווית העין ראיתי ברמן שאני מכיר וניגשתי אליו לרכוש שני משקאות, כשבאחד מהם ביקשתי שיפרגן לי יותר אלכוהול. א' השתכר לו, וכיוון שאנשים יותר נחמדים כשהם שיכורים, נכבשתי על ידי א' בצורה כזו, שמבחינתי כל המועדון היה ריק מאנשים ורק הוא היה שם.
הוא חזר ואמר שהוא רוצה לרקוד ושהוא ייקח את הטלפון שלי ויתקשר מחר. אני, כמובן, לא ויתרתי, אלא המשכנו לשתות והתחלנו ללטף זה את זה, עד שבאיזשהו שלב שאלתי שוב, "אתה רוצה לבוא אליי?". א' הסתכל אליי ואמר, "טוב...". צהלתי משמחה.
א' קם ומצא לידו בחור בעירום מלא
מה היה במונית אני לא ממש זוכר, כנראה הייתי שיכור מאוד. אני זוכר שהגענו אל דירתי הצנועה. שתינו מים, התנשקנו. ואופס... הוא נרדם! א' נרדם לי בלי סקס! אין מה לעשות, אלוהים כאילו אמר לי, "בחורצ'יק, יש לך פה מישהו מאוד רציני בידיים, חכה עם הסקס, זה ישתלם לך בסוף".
נרדמתי. בדיעבד, א' מספר שהוא קם ומצא לידו בחור בעירום מלא (אני), עם שמיכה שמכסה את הפנים בלבד. מה לעשות, אני נרדם רק אם יש לי כרית או שמיכה על הפנים. אני באמת צריך לבדוק את ההסבר הפסיכולוגי לעניין זה.
למחרת בבוקר הטלפון של א' צלצל. זה היה אביו. לא ממש שמעתי מה אביו אמר, אבל דרך התשובות של א' הבנתי שאבא שלו הוא כמו החבר הכי טוב שלו. א' סיפר לו בלי להניד עפעף שהוא לכד מישהו חמוד במסיבה והוא אצלו כרגע. התמוגגתי.
א' קם, ובדרכו אל השירותים בדירתי המאוד קטנה הוא הפליץ בלי הרף. אני זוכר שחשבתי לעצמי "יאללה, הבחור הזה לא מתבייש, הוא אמיתי, הוא לא מתבייש להפליץ לידיי וזה מקסים בעיניי". אני חייב לומר לכם שבאותו רגע (כן, רגע ההפלצה) נמסתי... יש משהו בלהפליץ שהוא מאוד משחרר, תודו! (בעצם אף אחד מכם לא יודה, לא ההומואים ולא הכוסיות. הרי לא כולם מפליצים, רק הסטרייטים הגבריים).
הכנתי ארוחת בוקר טובה וא' אמר שהוא מרגיש בצימר
הוא חזר מהשירותים, עשינו את מה שעשינו כמו שני שוורים שלומדים להכיר את הגוף זה של זה והיה מ פ ו צ ץ! אחר כך הכנתי ארוחת בוקר טובה וא' אמר שהוא מרגיש בצימר, הוא קרא לדירה שלי צימר! על הדייט הראשון וההזוי שלנו אנחנו כבר בצימר!
אז נכון שלצימר מגיעים אחרי זמן רב של זוגיות, אבל אנחנו התחלנו את הזוגיות דווקא משם, ואז המשכנו את דרכנו לתוך מציאות יומיומית, משובחת לא פחות. כי צימר זה לכמה לילות, וחיים בדירה רגילה זה לכמה שנרצה. לא שווה יותר?
