יש תיאבון: בכמה השמינו המתגייסים מאז 67'?
הטלוויזיה, המחשב או אולי המכונית המשפחתית גרמו לכך שבעשורים האחרונים גדלה ההשמנה בקרב בני הנוער פי שלושה. אלו שסובלים יותר מהשמנה: אשכנזים, בעלי השכלה נמוכה, ומתגייסים ממשפחות ממעמד נמוך. מחקר חדש של חיל הרפואה
בשנת 1967 היה שיעור המתגייסים שסבלו מהשמנת יתר (מדד מסת הגוף שלהם היה מעל 30) 1.2 אחוז. בשנת 2003 היה שיעורם כמעט 3.8 אחוזים. בשנים אלו ירד שיעור המתגייסים בעלי המשקל התקין ובמקביל עלה שעור המתגייסים הסובלים מעודף משקל מ-8.5 אחוז ל-12.2 אחוז ושיעור תת המשקל עלה מ-16.2 לכ-19 אחוז.
אשכנזים משמינים יותר מספרדים
נמצא כי שנת הלידה היתה בעלת הקשר החזק ביותר לסיכון להשמנה. ילידי 1981 ואילך היו בסיכון גבוה פי 3.7 להשמנה, מאשר ילידי שנות ה-50' וה-60
בעלי מספר נמוך של שנות לימוד (שנה עד 8 שנים) היו בעלי סיכון גבוה פי 1.5 להשמנה, מבעלי 11 שנות לימוד ומעלה. עוד נמצא כי מוצא ספרדי "הגן" מפני השמנה, ככל הנראה מסיבות גנטיות או מסיבות הקשורות בהעדפה תזונתית. שיעור ההשמנה בקרב מתגייסים ממוצא ספרדי היה נמוך בהשוואה לזה שבקרב ילידי הארץ או האשכנזים, ומתגייסים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (בעשירונים 1 עד 4) היו בסיכון מוגבר פי 1.3 להשמנה ממי ששייכים לשני העשירונים העליונים.
החוקרים ציינו כי בשנים שבהן בוצע המחקר התרחבו הפערים הכלכליים והחברתיים והתרחב אי השוויון בשכר בישראל. כמו כן ציינו כי מגמת העלייה בהשמנה תואמת מגמות חברתיות שקשורות לאורח חיים לא פעיל ובהם כניסת הטלוויזיה והמכונית המשפחתית לחיינו, שינויים שהתרחשו במהלך שנות המחקר.
החוקרים מציינים כי השמנה בגיל ההתבגרות קשורה להשמנה בבגרות ולכן תוצאות המחקר עשויות להצביע על אוכלוסיות בסיכון, שעבורן יש להקצות
משאבים לטיפול בבעיית ההשמנה ולהגביר את ההתערבות הרפואית. ד"ר ברק גורדון מחיל הרפואה בצה"ל, שערך את המחקר יחד עם חוקרות ממכון ברוקדייל ועם חוקרים נוספים ציין כי "ישנה תחלואה במתבגרים הקשורה להשמנה כמו סוכרת, יתר לחץ דם ששכיח עד פי 16 בקרב סובלים מהשמנה מאשר בקרב בעלי משקל תקין. בעלי עודף משקל סובלים יותר מבעיות בקרסול ובעיות אורתופדיות אחרות. חשוב להתייחס למתבגרים כאוכלוסיית יעד להתערבות כדי למנוע סיבוכים בהווה ובעתיד".
