חוטיני יבטיח לך תשומת לב (לא בהכרח חתן)
הדבר שהכי מטריף אותי ושכמותי, ברמות של שיבוש חשיבה, זה המשולש הקטן של אחורי תחתון מעל קו הג'ינס. ככה זה עובד אצלנו, משהו קדום מתעורר, הדמיון פועל, ואנחנו מתים להתחלף עם חתיכת החוט. עניינים שברומו של העולם התחתון
אתחיל מזה שאין לי מושג באופנה, והדבר רחוק ממני כמו שוער כדורגל נמוך וכדור גובה ברחבה, אבל יש לי עניין או שניים בחתיכת הבד שצמודה לכן אי שם באזור החלציים.
אני דווקא מעריך בחורות נוסטלגיות עם הערכה גבוהה לנוחיות האשה ולנוחות התזוזה, סביר להניח שגם לעולם לא אמצא אותן על עקבים, או עם איזה ג'ינס צמוד צמוד שלא מאפשר פישוק קל ברגליים. יש משהו בטבעיות הזו שגורם לכן להיראות מושכות, ועם כל הכבוד לאמהות שלכן, לא תחתוני הבד הם אלו שמפריעים לכן להגיע לחופה. אבל בואו ואגלה לכן סוד גברי קטן - סוד החוטיני.
הדבר שהכי מטריף אותי ושכמותי, ברמות של שיבוש כל חשיבה הגיונית, זה המשולש הקטן של אחורי חוטיני אדום ומבצבץ מעל קו הג'ינס. אתן יכולות להתלבש בצורה הכי מזוויעה, לצעוק בפרחיות פראית, או סתם להיות כונפות - הכל יישכח ברגע שיבצבץ המשולש. הוא יכול להיות באיזה צבע שתבחרו, עם תחרה או בלי, מבד כותנה או בד אחר. זה לא משנה, ברגע שזה נחשף כבר לא מעניין אותי יותר כלום.
בתוך תוכנו קיימת הידיעה שזה לא נוח לך
יש משהו במוח הגברי שמעוור אותו מכל תחלואי האשה. כשחבריי ואני רואים כאילו בטעות את חתיכת הבד הזו יוצאת במופגן, ממש עמוק בתוך תוכנו קיימת הידיעה שזה לא נוח לך, אבל אנחנו מעלימים לחלוטין את המחשבה הזו ומשכנעים את עצמנו במהירות שאת כן אוהבת את זה, שאפילו נוח לך שמשהו תקוע לך שם. ומכאן הדמיון שלנו יודע לעוף למקומות שאני לא בטוח שכדאי להזכיר כאן.
ככה זה עובד אצלנו, מעין משהו קדום אבולוציוני שהופך כל בחורה שלובשת חוטיני למישהי מושכת וסקסית. החשיבה הרציונאלית משתבשת, ואנחנו נבלעים בתוך הרצון להתחלף עם חתיכת החוט הקשורה למשולש.
אני לא בטוח שלבישת חוטיני זה מה שיוביל אתכן לחתן או למערכת יחסים, אבל בטוח שזה יוביל אתכן ליחסים כלשהם. ואם אתן עדיין תקועות עם תחתוני הסבתא שלכן, נראה לי שאתן זקוקות לקצת יחסים, מכל סוג שהוא.
בוקסר מול טנגה
ואם כבר העלנו את הנושא התחתון, גם אצל הגברים יש דילמות קשות בנושא, ואשמח אם תוכלו להביע את דעתכן בעניין. מדובר בשתי אסכולות עיקריות שמהוות את עיקר המחלוקת בין חבריי: תחתוני הבוקסר מול תחתוני הטנגה.
בשבועות האחרונים יצא לי לשמוע כמה דעות נשיות חיוביות על לובשי הבוקסר, בנוסף לכך, שני חבריי הרווקים והטובים, שמזיינים על ימין ועל שמאל, לובשי בוקסר. ואני, מאז שתמו ימי השפשפת בצבא, חבר אדוק של מסדר לובשי הטנגה. האומנם נשים אוהבות יותר גברים בבוקסר?
כל החבילה אסופה היטב וצמודה לגוף
לא סתם אני מחובר לטנגה שלי. נוח לי עם העניין הזה שכל החבילה אסופה היטב וצמודה לגוף. זה שומר על חום החבילה, זה קטן ולא תופס מקום ובעיקר - מונע את הגירוד המציק בברך (והמבין יבין).
זה לא שלא ניסיתי. יצא לי כמה פעמים ללבוש בוקסר, ואפילו יש לי זוג כזה בארון. אבל משהו בשחרור-היתר הזה לא מסתדר לי. כל החבילה מתנועעת בכל צעד, זה נתפס בג'ינס, מעורר גרבוץ יתר, והכי גרוע - אני מסתכן בישיבה על ביצה סוררת שיצאה לטייל אי שם באזור הישבן.
אבל אם בוקסר זה מה שנשים אוהבות, אני מוכן לעשות את הצעד. בכלל, מה אתן מעדיפות? מה אתן רוצות? ומה קורה למוח הרווק שלכן בסביבות גיל 30? טוב נו, זה כבר לפעם אחרת. בינתיים, אשמח לשמוע את דעתכן. בוקסר או טנגה?
