אני שרון רג'יניאנו, ניצול שואה

יש בזה משהו, אולי הוא צודק. אולי העובדה שאבא שלו לא נרצח בברגן בלזן, והוא חי, ויש לו ילדים ונכדים, הופך כל אחד מהם לניצול שואה. אבל רג'יניאנו לא מסתפק בתואר שלקח לעצמו, הוא גם חושב שכל אחד ואחד צריך להרגיש שהשואה היא לא רק של הניצולים, אלא של כולם. התובנה הזו צמחה אצלו רק לפני כ-15 שנים, אז גילה לראשונה בחייו שאביו - יליד לוב שבצפון אפריקה - נשלח למחנה הריכוז ברגן בלזן כשהיה בן 3, ושרד שם ארבע שנים.

רג'יניאנו. שואה של כולנו (צילום: ניסים בורוכוב) 

"אני אומר את זה בכאב, אבל כשהייתי ילד לא הבנתי מה עושים עניין כזה גדול מהשואה", אומר רג'יניאנו. "זה היה נראה לי כמו משהו רחוק שקרה מזמן ולא קשור אליי. לא היה בי את הצער והכאב. רק כשגדלתי ורציתי להזמין את אבא שלי ואחותי להצגה על השואה בבית צבי היא אמרה לי 'עזוב, אל תזמין את אבא. הוא היה שם'. אז הבנתי לראשונה שזה גם שלי. שהקדוש ברוך הוא נתן ליימח שמו לשלוח את ידו הארוכה עד לצפון אפריקה. פתאום אמרתי לעצמי 'רגע, אז גם אני בסיפור הזה, ולא רק האשכנזים'. הגילוי הזה היה אחד הדברים שחיזקו אצלי את הזהות היהודית".

אבל לרוב, התהליך הוא הפוך. אנשים מבקשים להתרחק מ"הדבר הזה" שבגללו רצחו להם את המשפחה, ואתה עובר בשנים האחרונות תהליך של "התחזקות דתית". קצת משונה, לא?

"אבל אבא שלי לא מת, אבא שלי ניצל. אני יכול להבין את מי שלא מאמין, אבל אצלי זה חיזק את ההרגשה של השגחה פרטית. בהתחלה, כשרק נודע לי שאבא שלי הוא ניצול שואה היה בי עצב גדול. הרגשתי כאילו עושים לי את זה כאן ועכשיו. זה גרם לי לשאול הרבה שאלות. זו היתה סטירת לחי חזקה לזהות שלי, לאיך שתפסתי את עצמי עד אז. הבנתי שבזהות שלי אני לא רק אדם ושחקן, אלא אני גם ניצול שואה. אחר כך הבנתי שאני לא שוכח ולא סולח על מה שעשו שם. אני שוקד ללמד ילדים על השואה".

למה?

"כי אם אני ניצלתי, עכשיו צריך להציל אחרים. אני לא רוצה להישמע יומרני או דרמטי, אבל זו הדרך שלי להילחם: אני לומד ומלמד יהדות. אני מתחזק בתפישה הדתית שלי. חשוב לי שילדים פה ידעו מהי הזהות שלהם. שידעו שמדובר בעם שיש לו דמעות בעיניים וסימני סטירות לחי בפנים, אבל הוא לא מפסיד. פעימות הלב שלו הן החזקות ביותר בעולם. אני אוהב את העם הזה, את כולם. את המאמינים ואת אלה שלא מאמינים".

הערב (יום ב'), יום הזיכרון לחללי השואה והגבורה, רג'יניאנו בחר שלא להיות ניצול. על הבמה הוא יציג דווקא את דרכו האחרונה של אחד מתוך שישה מיליון. לצדו יעלו במרכז ברודט בתל אביב עוד אמנים רבים, בערב תרבות יהודית שנערך תחת הנהלתו זו השנה הרביעית, תחת הכותרת "זכור". בין השאר יהיו שם חמי רודנר, יונתן רזאל, אורנה פיטוסי, מתי סרי, אפרת בן צור, גולן אזולאי, דיןדין אביב ואחרים.

ידיים למעלה

את הערב יפתח תלמיד של רג'יניאנו מכיתה י' בתיכון "ליידי דייויס" שיקרא את "הצבי ישראל על במותיך חלל". רג'יניאנו אומר כי התלמיד יחל את ההקראה בידיים מורמות בכניעה, כמו התמונה

המופרסמת של הילד מול הנאצים, אך יסיים את הטקסט בידיים שמונפות בניצחון. "אני מאמין שאנחנו אף פעם לא מפסידים", מסביר רג'יניאנו.

ומה אתה מציג בערב?

"אני אתן שיעור קצר בגרמנית. איך להגיד מילים פשוטות כמו ערב טוב, שלום, אכלת משהו? כמה אתה שוקל? ובהמשך אציג מונולוג של אדם שנכנס למקלחות הגז. הוא יודע שהוא הולך למות. ותוך כדי מונולוג הוא נחנק. אבל הוא מת עם חיוך".

למה הוא מחייך?

"אנחנו הולכים על הניצחון. הם לוקחים לו רק את האוויר, אבל הנשמה שלו מנצחת".

• שרון רג'יניאנו ואמנים אחרים ישתתפו בערב "זכור" במרכז ברודט לתרבות יהודית, צייטלין 22, תל-אביב. הערב ייפתח בשעה 21:00, הכניסה חופשית.