תוכנית נתניהו ושטייניץ: בלימה ותנופה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, יובל שטייניץ, הציגו היום (ה') במסיבת עיתונאים מיוחדת בירושלים את עיקרי התוכנית הכלכלית שגובשה באוצר. זאת לקראת הצגת עיקרי התוכנית בישיבת הממשלה הקרובה, ביום ראשון בשבוע הבא.

• עיני: באוצר לא הפנימו את חומרת המשבר
  

במסיבת העיתונאים אמר נתניהו, כי התוכנית מכונה "בלימה ותנופה", "משום שאנחנו במשבר גדול מאוד, עולמי, ואנחנו צריכים ויכולים לחלץ את כלכלת ישראל, המשימה היא כפולה: לשמור על מקומות העבודה ולהזניק את המשק. הצלחנו לעשות זאת בעבר ונצליח הפעם". נתניהו סיפר, כי נשיא המדינה, שמעון פרס, הוא שהגה את שמה של התוכנית.

ראש הממשלה המשיל את המשק למטוס שנמצא בצלילה, ואמר כי לתוכנית יש שני שלבים: בלימת הצניחה ודחיפה לצמיחה. לדבריו, את שני המנועים צריך להפעיל בבת אחת בו זמנית, כי הפעלה משולבת תגביר את מהירות הדחיפה.

נתניהו הוסיף, בהקשר ליחסי עבודתו עם שטייניץ, כי חשוב שיהיו שני טייסים כי במטוס, כיוון שהטייס הוא דבר קריטי, אבל חשוב לא פחות הוא כיוון הפעולה עם עקרונות ברורים.

מקורות המימון יפורטו בשבועות הקרובים

השלב המיידי של התוכנית הכלכלית נועד להקל על מצוקת האשראי במשק, ושלביה הבאים תלויים בהיקף התקציב. העלויות והמקורות ליישומם של השלבים הבאים לא נמסרו במסיבת העיתונאים. בנוסף לא נמסרו פרטים על היקף התקציב הדו-שנתי המתגבש, ואם ובכלל יהיה צורך לבצע בו קיצוצים.

שר האוצר הבטיח, לפרסם השלמות לתוכנית בעוד מספר שבועות. הוא הדגיש כי במגעים השוטפים עם יו"ר ההסתדרות ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, עופר עיני, ייעובדו בשבועות הקרובים כל הפרטים הנוגעים לעקרונות התוכנית.

שר האוצר הוסיף, כי מתכונת חוק ההסדרים תהיה הפעם שונה ומתקיימים לגביה התייעצויות עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

שטייניץ אמר כי הוא מקווה שתוך שנה-שנתיים יהיו ניצני צמיחה מחודשת וחזקה. הוא ציין, כי היום מתפרסם הכיוון הכללי של התוכנית הכלכלית במטרה לפזר את הערפל סביבה, בתקווה שאם התוכנית תסמן לסמן למשק על עתיד טוב יותר זה יתרום ליציאה מהמשבר.

לדבריו, מדובר רק בעיקרי התוכנית, שחלקם נמצאים בשלבי גיבוש מתקדמים וחלקם בשלבי בישול. "התוכנית רלוונטית לכלכלה אבל גם רלוונטית לכל בית בישראל. אם לא נפתור את הבעיות הללו לא נגיע לצמיחה המיוחלת", אמר שטייניץ.

הקלת מחנק האשראי וסיוע להיי-טק

התרומה המיידית של התוכנית למשק תהיה בהיקף כולל של 25.6 מיליארד שקלים. היקף זה כולל הקלה של מצוקת האשראי במשק באמצעות הגדלת ערבויות המדינה ובסיוע אחר, בהיקף של 22.6 מיליארד שקלים. תרומה נוספת, של שלושה מיליארד שקלים, תתבצע כתוצאה מההפחתה הצפויה במס החברות שתחל השנה.

במסגרת הגדלת ערבויות המדינה, תוגדל מסגרת ערבויות המדינה לבנקים, משישה מיליארד שקלים ל-12 מיליארד, בתנאים נוחים ופשוטים החל מהשבוע הבא. שטייניץ קרא לבנקים להתחיל לעודד לאלתר את מתן האשראי לנזקקים. השר אמר, כי אופציית הערבויות הקיימת לא נוצלה והביע תקווה שהכפלת המסגרת ושינוי תנאי קבלת האשראי יגרמו לניצול רב יותר.

שטייניץ הדגיש, כי מדובר בערבות וולונטרית - "ירצו יקבלו - ירצו לא יקבלו", והוסיף כי היא מהווה הזדמנות לבנקים להרחיב את בסיס ההון שלהם. על כך הרחיב החשב הכללי באוצר, שוקי אורן, ואמר שהכוונה היא להתגבר על מגבלת הלימות ההון שמוטלת ההון, במטרה לאפשר להם להרחיב את האשראי שהם מעניקים, בעיקר לפרויקטים בתחום התשתיות.

שני מיליארד שקלים נוספים יינתנו בערבות מדינה להקמת קרנות אשראי חוץ בנקאי, בשיתוף משקיעים מוסדיים וזרים. קרנות אלו יתמכו בהעמדת אשראי לחברות שאינן מקבלות אשראי בכלים הקיימים, ובעיקר בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק.

שישה מיליארד שקלים נוספים יינתנו בערבות מדינה בחבילות סיוע למפעלים מוטי ייצוא. חבילות הסיוע יינתנו באמצעות ביטוחי סיכוני סחר חוץ, ביטוחי סיכונים פוליטיים וערבות מדינה לבנקים עבור סיוע באשראי למפעלים אלה.

בנוסף, הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים תוכפל ותעמוד על 2.6 מיליארד שקל.

שטייניץ הדגיש כי הרחבת מסגרות ערבות המדינה תאפשר הגדלת מסגרות האשראי למשק במאות מיליוני שקלים. 3 ההטבות האחרונות יצאו לפועל תוך שבועיים.

שטייניץ אמר כי האוצר לא יתערב בשיקולים העסקיים של הבנקים בכל הנוגע לחלוקת האשראי, ואם יתברר שמסגרת ערבות המדינה הנדרשת חורגת מהמגבלה החוקית, האוצר יבקש לתקן את החוק בהוראת שעה לשנתיים ולהכפיל את המסגרת המותרת מ-10%ל-20% של תקציב המדינה.

עוד במסגרת התוכנית, הוחלט על אי מעורבות ביחסי לווים ומלווים. משמעות ההחלטה היא אי התערבות בהנפקות של האג"ח. שטייניץ הבהיר בהקשר זה, שהמדינה לא תסייע למנפיקי האג"ח הקונצרניות שפועלים בחו"ל, אבל תעזור ותעודד רק עסקים ישראלים שפעילותם רלוונטית לקידום הכלכלה והתעסוקה בישראל.

שטייניץ ציין, כי התערבות בשוק האשראי וערבויות מדינה נועדו לתת ביטוח נגד סיכונים ולא ידרשו הוצאות מתקציב המדינה. זאת, מאחר שלדבריו, בשוק ההון קיים מספיק כסף כדי לעמוד בהתחייבויות.

הפחתה מדורגת במס ההכנסה ובמס החברות 

שטייניץ הודיע על המשך התוואי הפחתת המסים, עד 2016, בדגש על הקלת הנטל על שכבות הביניים. במסגרת רפורמת המס תתבצע הפחתה מדורגת של המסים: במס הכנסה משיעור מס שולי של 46% היום עד 39% בעוד שבע שנים. ההפחתה תתחיל מהשנה הבאה; גם מס החברות ירד החל מ-2009 באותו תוואי מ-26% כיום ל-18%.

שטייניץ הבטיח לשפר את מערכת הגבייה ואמר: "האנשים הטובים של מס ההכנסה עברו טראומה מערכתית לפני שנתיים ואנחנו נשקם את המערכת הזו".

"את מס החברות אנחנו נפחית מיד באחוז אחד והמס על יחידים ירד בשנה הבאה", אמר נתניהו, "מבחינה בינלאומית אנחנו עושים משהו שיבדל את הכלכלה הישראלית לטובה. אנחנו רוצים שיראו שאנחנו אחראים מבחינה מקרו-כלכלית, אבל גם אטרקטיביים.

"אנחנו צריכים לקבל נתח שוק, גם על ידי סיוע לייצוא וגם על ידי משיכת הון ומשקיעים. מה זה פעילות כלכלית? זה משקיעים ועובדים ולכן מרכיב המסים הוא אדיר. כשהממשלה הזו אומרת שהיא מתכוונת להפחית מסים כולם יודעים שזו אמת ומאמינים".

שר האוצר הוסיף, כי הממשלה תפעל לצמצום מספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים, ובייחוד נגד מעסיקים, ותיצור תמריצים להצטרפות לשוק העבודה בקרב השכבות החלשות.

הפעילות בתחום התעסוקה תתבצע באמצעות פריסה ארצית של תוכנית מס ההכנסה השלילי; הרחבת תוכנית ויסקונסין; הוספת תוכניות הכשרה מקצועיות בהיקף של מיליארד שקל; עידוד העתקת מפעלים עתירי כוח אדם לפריפריה; הרחבת היצע מעונות היום המסובסדים לעידוד תעסוקת נשים אימהות; וכן הגדלת התמיכה הממשלתית במימון המעונות והצהרונים.

בנוסף, תוקם קרן הסיוע למפעלים למצוקה לפי הדגם שהציעו עיני ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בשיתוף המעסיקים והעובדים, בהיקף של כמיליארד שקל.

הפרטת נמלי הים, רפורמה בתחום הביטחון האישי

נתניהו דיבר על רפורמות נוספות המתוכננות במשק, ביניהן הרפורמה המתוכננת במנהל מקרקעי ישראל. "כמעט כל הקרקע בישראל מוחזקת על ידי מונופול בעייתי מבחינה ביורוקרטית", אמר ראש הממשלה, "מה שמעלה את ערך הקרקע ולא מאפשר לזוגות צעירים לקנות קרקעות".

בנוגע לרפורמה בחברת החשמל, אמר נתניהו: "קשה מאוד לדמיין התפתחות כלכלית עם פגיעה חמורה בחוליה חשובה כמו חברת החשמל". לדבריו, "משק החשמל מורכב מאנשים טובים שעובדים במבנה ארגוני לא טוב שחונק את המדינה מאז שנות ה-60. האנשים טובים, המבנה לא... זה ייקח זמן, אבל אנחנו נעודד יזמים פרטיים בנמלי הים ונסיים את ההפרטה שלהם שהתחלנו בעבר ועצרנו באמצע".

נתניהו הדגיש, כי הכל יתבצע "בשיתוף פעולה עם העובדים ובדיבור עם ההסתדרות".

שטייניץ דיבר על הרפורמה בתחום הביטחון האישי, ואמר: "נערוך רפורמה שתאפשר לעיריות ולרשויות המקומיות באופן מדורג ובבחינה מדוקדקת - הקמת כוח ביטחון עירוני". שר האוצר הוסיף: "אנחנו בתהליכי גיבוש של רפורמות חדשות וחשובות נוספות".

"נפעל בתחבורה, בתיירות, ובחינוך"

עוד אמר שר האוצר: "נפעל בתחום התחבורה, בדגש על חיבור הנגב והמרכז; נפעל בתחום התיירות בדגש על אטרקציות תיירות, ודגש מיוחד על תיירות נוצרית בגליל; אנחנו מתכוונים להמשיך ולהאיץ את ההשקעה בתחום האנרגיה והמים; נגדיל במאות מיליוני שקלים את תקציב המדען הראשי בתחום ההיי טק והמדע.

"למרות המשבר הכלכלי אנחנו נשמור על החינוך ונאפשר את המשך הרפורמות בתחום החינוך".

התוכנית הכלכלית תידון בממשלה יחד עם חוק ההסדרים והצעת התקציב לשנים 2009 ו-2010 ותאושר על ידי הממשלה לקראת אמצע החודש הבא. לאחר מכן יועברו התוכנית והתקציב לכנסת שתתבקש לאשר אותם עד אמצע חודש יולי.