כבר לא מבוקש: החיים החדשים של עלא מבלאטה
עד לפני פחות משנתיים היה עלא סנאקרה אחד המבוקשים הבכירים בגדה, בזכות הסכם המבוקשים הוא הפך לאיש הביטחון המסכל בשכם. השבוע הוא פתח עוד פרק חדש בחייו - כשהתחתן. אך העבר לפעמים מציק: "יש לי סיוטים"
עלא סנאקרה, ממחנה הפליטים בלאטה, היה עד לפני כשנתיים אחד המבוקשים הבכירים בגדה המערבית. הוא היה מפקד גדודי אל-אקצה, הזרוע הצבאית של הפתח במחנה, ואחד ממנהיגי הארגון באזור שכם ובשטחים בכלל. אבל בזכות הסכם המבוקשים חייו השתנו.
בשבוע שעבר התחתן סנאקרה, שנהנה בשנה האחרונה מחנינה חלקית, במסגרת הסכם המבוקשים שנחתם בין ישראל והרשות הפלסטינית באמצע שנת 2007 והקיף מאות מבוקשים מהפתח. בבית הוריו ישב סנאקרה לצד אמו, שלא הסתירה את שמחתה וגאוותה בבנה הבכור, אך ציינה כי בכל רגע היא אינה שוכחת את שני בניה האחרים שנהרגו בפעולות צה"ל - איברהים(בן 21 במותו) ואחמד (בן 16 במותו).
"אם הוא היה נהרג, הייתי משתגעת". עלא סנאקרה ואמו ג'מילה
בשיחה עם ynet מספר סנאקרה כי הוא שמח מאוד על הפרק החדש בחייו. "השמחה גדולה מאוד, כי אני יודע שהייתי מבוקש. חייתי חיים של מבוקש וניצלתי תודות לאללה ממוות וממאסר. אלוהים שמר עליי ועל החיים, כך שאני חייב לו את חיי. אני מודה לאללה, אבל גם מודה לרשות ולראיס על הסכם המבוקשים שאפשר לנו לחיות חיים רגילים, חיים בביטחון ובשלווה".
סנאקרה אומר כי במבט לאחור הוא אינו מצטער על שבע שנים בהן היה מבוקש, ועל הלילות בהם ברח מבית לבית בשל פעילות צה"ל. "אני לא מצטער על מה שהיה, זאת תקופה שעברנו כולנו והיום אני מאוד שמח על הפרק החדש הזה ומתפלל לאללה שאוכל לפצות את אמי ואבי על הסבל הרב שהם עברו".
לדבריו, לפעמים הוא מתעורר בלילות מפחד שכוחות צה"ל מגיעים לעצור אותו. "לא אכחיש שלעיתים אני מתעורר בלילות כשרכב עובר ואני נדרך כשאני שומע שצה"ל נכנס לשכם. יש לי סיוטים, אבל אני מנסה להימנע מכל המחשבות האלה וגם נוהג בלילות לכבות את הטלפון כדי לא לשמוע שכוח נכנס לפה או לשם", הוא מודה.
שמחה מהולה בעצב
אמו של סנאקרה ג'מילה, היושבת לצידו מודה כי למרות השמחה הגדולה היא לא שכחה, כולל לא ביום החתונה, את שני בניה שנהרגו. "השמחה היתה מאוד גדולה, אבל לא אשקר ואגיד שגם לא הרגשתי עצב במקביל. בחתונה רקדתי ובכיתי בו זמנית. בכל רגע אני נזכרת בשני הילדים שלי שנהרגו, אבל היום אני מצפה שאוכל לראות את אחמד ואיברהים הקטנים שייוולדו אינשאללה לעלא ולאשתו. אני מתפללת חמש פעמים ביום ובכל פעם מבקשת מאללה שאשתו של עלא תלד תאומים ושנקרא להם איברהים ואחמד. אני חיה היום בשביל עלא כי אם גם הוא היה נהרג, אני חושבת שהייתי כבר משתגעת", אומרת האם.
לדבריה, היא אינה כועסת על עלא - שאולי בגללו בחר אחיו אחמד להיות מבוקש. "אני לא כועסת עליו, אני יודעת שהחיים הם בידיים של אללה והגורל הוא מאללה ואני מודה לו על כל מה שהוא מביא וכל מה שהוא נותן. נכון שהייתי רוצה שהשניים יהיו איתי, אבל אין מה לעשות, זה רצונו של אללה".
האם אומרת כי שמונה השנים שבהן היתה אמא למבוקשים בכירים היו מאוד קשות. "כל לילה הצבא פושט על הבית, הרסו לנו את הבית, חיפושים, השפלות, סבל רב, אבל אני מוכנה לקחת את כל זה חזרה אם איברהים ואחמד היו היום בחיים".
לדבריה, הדבר המרגש ביותר בחתונה היה כשחבריהם של איברהים ואחמד תלו את תמונותיהם ברחוב כקישוט ביום החתונה. "כולם אמרו לי הנה אחמד ואיברהים איתנו".
עלא הוא היום איש הביטחון המסכל בשכם ומחוייב להסכם המבוקשים. הוא מקווה שהחנינה שלו תהיה מלאה ולא חלקית, כי כרגע היא מגבילה אותו לאזור שכם.
ואי אפשר גם בלי ההרגלים מהעבר. במהלך טקס החתונה, כנהוג בהרבה יישובים פלסטינים, ירו חבריו של עלא מספר יריות באוויר. למרות מעמדו כמבוקש בכיר לשעבר וכאיש ביטחון, ברשות לא היססו לגנות את הירי ואף ביקשו להעמיד למשפט צבאי את היורים באוויר - חלק מהם אנשי ביטחון. רק התערבות מספר פעילי פתח, שציינו את העובדה כי מדובר בחגיגה גדולה למי שהיה מפקד בכיר באל-אקצה שאיבד את אחיו והבטחה שהדבר לא יחזור על עצמו, גרמו לאנשי הרשות לוותר על העמדה לדין - אך הזהירו כי מקרה דומה יטופל בחומרה.