ירושלים: ביהמ"ש ביטל לאזרח 49 דו"חות חניה
שופטת בית-משפט השלום בבירה קבעה שהעירייה לא הוכיחה כי נקטה פעולות לאכיפת התשלום אחת לתקופה של שלוש שנים או פחות מכך, כדי למנוע את התיישנות הקנסות
על פי החוק, רואים במי שלא שילם קנס לאחר תום המועד לכך כמי שהורשע ונגזר עליו הסכום הנקוב בהודעת הקנס. על מנת לאכוף את הקנסות, על העירייה להראות כי נקטה פעולות מתאימות למניעת התיישנות הקנסות - תקופה העומדת על 3 שנים.
- בשבוע שעבר: סלופארק תחזיר יותר ממיליון שקל על חניה בת"א
עיריית ירושלים טענה כי שלחה למבקש מספר רב של מכתבים. להוכחת טענתה, ביקשה להגיש פלטי מחשב הכוללים, בין השאר: מספרי הדו"חות, תאריכי ביצוע העבירה, מספרי הרכב, סכום הקנס ומועדי משלוח המכתבים.
פלטי המחשב לא התקבלו כראיות
בית-המשפט קבע כי למעשה רק שניים מהמכתבים נשלחו לכתובת מגוריו בפועל של המבקש, וכי לא ניתן לקבל את פלטי המחשב כראיות קבילות להוכחת משלוח המכתבים, מכיוון שמדובר בנתונים שיש לגביהם מחלוקת, ואשר לא הוכחו לפי דיני הראיות.השופטת חגית מאק-קלמנוביץ קבעה כי אכן קיימת אפשרות סבירה שהמבקש היה מודע לקיומו של החוב, ולכל הפחות לחלק מהדו"חות נגדו. ואולם על מנת לחייבו בקנסות, על העירייה היה להראות ידיעה של המבקש לגבי כל אחד מהדו"חות, ופעולות קונקרטיות למניעת התיישנות הקנסות. משלא הוכיחה זאת העירייה, לא ניתן לחייב את המבקש.
בנסיבות העניין, ועקב קשיים שהתגלו במשך המשפט בגירסתו העובדתית של המבקש, לא חויבה העירייה לשלם למבקש הוצאות משפט. את המבקש ייצג עו"ד שמעון דיסקין, ואת המשיבים עו"ד יערה שוורץ.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
הזמן עבר
צילום: liquidlibrary
מומלצים
