דגראסי ג'וניור בהיי
"תיכון השיר שלנו", הגרסה הצעירה של הדרמה המוזיקלית ההיא, נופלת בדיוק בקלישאות ובמלכודות שטומן לה הז'אנר. עמית קוטלר חושב שלתיכוניסטים הישראלים מגיע קצת יותר ומתגעגע יותר מתמיד לזוהר ואריאל
"כל הבית ספר על הזין", "אני משתין על כולם" וניפוץ תמונתו של מנהל בית הספר מלווה בקריאות "בן זונה". כך ולא אחרת, נפתחת "תיכון השיר שלנו", סדרת הנוער החדשה של yes שהפרק הראשון שלה שודר אתמול (א', 19:50, yes stars ישראלי).
הסדרה, גרסת ההמשך לדרמה המוזיקלית ההיא עם נינט, מתרחשת בתיכון עירוני כ"א, בתל-אביב ככל הנראה. נקודת המוצא היא פוגרום חסר מעצורים שמבצעים "הערסים של השכבה", וגורם לאשפוזו המיידי של מנהל בית הספר.
הפרק הראשון עוסק בעיקר בהצגת הדמויות המרכזיות. כאן לא פסחו היוצרים על אף קלישאה אפשרית, כאשר בראש ובראשונה נמצאת זיוה, ממלאת מקומו החתרנית של המנהל, המנסה ללא הצלחה להשליט סדר במוסד החינוכי, בין היתר בשל המנטליות המיושנת המיוצגת כאן בליווי מבטא רוסי כבד.
בקרב החבורה הצעירה ישנם הערס של השכבה שמתאם גרסאות עם חברתו לפני חקירת השוטרים את המקרה, התלמיד המסומם ששומע להנאתו שירים של מוש בן ארי ולדבריו "שוקע בחור שחור", ויש גם את החנונה של השכבה, שדרנית הרדיו הבית-ספרי, היא כמובן גם השמנה של החבר'ה.
שובה של הירדנה
אל הכאוס המאולץ הזה, שמתנהל בין דיווחי חדשות מפוברקים מרחבת בית הספר שחרב הסגירה מונפת מעל ראשו, תתבקש להיחלץ בפרקים הקרובים ירדנה טמיר (עליזה רוזן), לנצח מנהלת האקדמיה בה בגרו נינט, זוהר (רן דנקר), אריאל (אושרי כהן) ורבים אחריהם.
זיוה החתרנית. מבטא כבד מסתדר עם חוסר הצלחה (צילומים: יוסי צבקר)
ירדנה של הפרק הראשון מתנהלת בכבדות בביתה, צופה בעצב בשידורי הטלוויזיה ומבכה בסיוע בקבוק וודקה ממותג (מישהו אמר תוכן שיווקי?) את מצבה של מערכת החינוך.
בין לבין, בקטע מוזר ותלוש לחלוטין מעלילת הפרק, בוחרים יוצרי הסדרה לחתוך אל מעברון מוזיקלי ממושך ("Disturbia" של ריהאנה, אם תתעקשו לדעת באמת), חסר הצדקה של ממש, שמזכיר במעט את הפינות המוזיקליות של לפני 30 שנה ב"זהו זה". אולי בעצם יש הצדקה, כי משהו עוד יצטרכו לשדר בעתיד בין פרק לפרק בסדרות החדשות של yes, והניחוש שלי הוא שיילכו על הקליפ הזה - ולא פעם אחת.
לקראת סיומו של הפרק אנו עדים למי שלמעשה יוציאו את ירדנה מהלופ המצער שלה ויושיבו אותה בחזרה על כס המנהלת האלמותית, אלה הם כוכבי "השיר שלנו" ההם – רועי (יובל אברמוביץ'), דנה (אליענה בקייר) ואותו זוהר (דנקר, כבר אמרנו). הקטע המרגש לכאורה משולב בביצוע "האור בחיי", אחד השירים הזכורים מהעונה הראשונה של "השיר שלנו" המנוחה, המשובץ במיטב הקטעים מהסדרה ההיא.
ואגב, הקטעים ששולבו היו מהעונה הראשונה והשנייה של "השיר שלנו" בלבד - ולא מהשלישית או מהרביעית, ואין זה מפתיע, שכן מדובר באמת בעונות ראויות ומהודקות, בניגוד לשתיים שבאו אחריהן.
נוער, נוער
אבל העניין גדול מכך. מעל לראשי צרכני הטלוויזיה הצעירים בישראל מרחפת מזה זמן רב שאלה פשוטה אך חסרת מענה: מדוע ישנם כל כך מעט תכנים ראויים וטובים לנוער, כאלה שמדברים בגובה העיניים רק לקהל היעד שגם ככה שורף שעות מול המסך? חוסר המענה הכמעט מוחלט הזה נמשך גם לאחר צפייה ב"תיכון השיר שלנו", ואתם יודעים מה? אפילו מתחזק.
"ראש גדול". הרבה יותר ראויה
לא צריך להיות גאון גדול כדי לייצר סדרת נוער איכותית וטובה, ותתפלאו - גם לא צריך להיות קרוב לגיל של הקהל שלך. אפילו באותו בית בו משודרת "תיכון השיר שלנו" יש סדרה אחת כזאת, שרצה כבר חמש עונות - "ראש גדול", שלא סתם הגיעה לעונתה החמישית.
הסדרה, שמאחוריה עומדים לא מעט יוצרים מצליחים בתחומם כדוגמת גל פרידמן ומיכל קופר-קרן, הצליחה להציג דמויות מגוונות, עמוקות ומעניינות - והכוונה לאו דווקא לאלה בעלות "האופי הנקי", ועל הדרך להביא גם קצת מודעות לעולם שאנחנו חיים בו, אם זה בטיפול בענייני ניסויים בבעלי חיים או יחסי אהבה ראשוניים שמוצגים בדיוק במינון וברמה שהם צריכים להיות מובאים בתוכניות נוער, עם קצת יותר מחשבה והרבה פחות קללות שנורות לחלל האוויר, רק "כי ככה הרי מדברים הצעירים של היום".
אבל המקרה של "תיכון השיר שלנו" מבית "טדי הפקות" שונה. למרבה הצער, מערכות היחסים כאן, כפי שהן מוצגות כבר בפרק הראשון, לא בריאות (ולראייה המשפט שנדחף בכוח לפרק: "יש לך מישהו אחר?"), לא קשורות לאורח חייהם האמיתי של בני הנוער. ולא - אולי בניגוד למה שחשבו המנהלים האמיתיים שמאחורי התיכון הזה, הם לא טיפשים, שלא לומר לעתים יותר חכמים מאיתנו.
גם הצופים הצעירים, ויהיה זה הימור מושכל לנחש זאת, יידעו להצביע בשלט ויבינו מהר מאוד שמגיע להם קצת יותר מאסי הערסי שיודע לקלל ולדפוק את המשטרה ואת ההנהלה, מגילי היפה או מאותו סטלן ש"זורם בסבבה". אין מה לעשות. מה שהיה נכון בחטיבת הביניים דגראסי של 1989, רחוק שנות אור ממה שהולך בעירוני כ"א של 2009.
