"הזכרת השואה הארמנית בכנסת - נזק דיפלומטי"
השגריר לשעבר בטורקיה סבור כי הצהרתו של השר גלעד ארדן לפיה הכרה בטבח העם הארמני היא "חובה מוסרית" עלולה לפגוע ביחסים הרגישים ממילא עם המדינה המוסלמית
אורי בר-נר, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה, סבור כי התבטאות מצד חבר בממשלת ישראל בנושא הנפיץ לא תיעלם מעיני הטורקים. "זו רגישות ממדרגה ראשונה שיכולה לגרום לנזק קשה ביחסים בין ישראל לטורקיה שגם כך אינם פשוטים היום. הרגישות בנושא זה היא כמו זו שלנו בעניין הכחשת השואה, מבלי להשוות", אמר ל-ynet. "בימים אלה, שיש לנו בעיות עם טורקיה, אני חושב שבדרגים הפוליטיים צריכים להניח לנושא לטובת מדינת ישראל והעם היהודי".
טורקיה מתנגדת בתוקף להכרה ברצח של יותר ממיליון ארמנים בין השנים 1915-1918 על ידי האימפריה העות'מנית כטבח מתוכנן או רצח עם. ממשלת ישראל ומדינות נוספות, בהן ארצות הברית, סירבו אף הן עד היום להכיר בשואה הארמנית. מרצ נוהגת להעלות מדי שנה את סוגיית ההכרה בפרשה על דוכן הכנסת.
"במסגרת יחסי ישראל-טורקיה לא הייתי נוגע בנושא הזה", מסביר בר-נר. "מבחינה מוסרית, לעומת זאת, השאלה אם היה רצח מתוכנן או לא היא חשובה וצריכה להעסיק היסטוריונים. ישראל צריכה להביע שאט נפש וצער מההרג ההמוני שהיה ולשים שם נקודה. כך עושים גם האמריקנים".
"לא צריך לערב פוליטיקה עם אנושות"
אין זו הפעם הראשונה ששר מתבטא בנושא בניגוד לעמדתה הרשמית של הממשלה. בשנת 2000 היה זה שר החינוך דאז, יוסי שריד. ביום הזיכרון ה-85 לרצח העם בכנסייה הארמנית בירושלים הוא קרא להכיר באופן רשמי במעשי העות'מנים ומאוחר יותר אף השתתף ביום זיכרון שנערך בארמניה.בשנה שעברה החליטה הכנסת, לראשונה בתולדותיה, כי אחת מוועדותיה תקיים דיון ברצח העם הארמני. אז עסקה בעניין ועדת החינוך והפעם תדון בכך ועדת החוץ והביטחון. "הנוהל הזה גרם לי בזמנו לא מעט בעיות", נזכר בר-נר. "הטורקים עוקבים בדריכות לא רק אחרי החלטות אלא גם על התבטאויות שיוצאות מישראל. התבטאויות קודמות גררו תגובות קשות - מחאות רשמיות והסברים ממשרד החוץ".
נעמי נלבנדיאן, דור שלישי לשואה הארמנית המתגוררת בירושלים, נמנתה עם 14 מדליקי המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-55 למדינת ישראל. אתמול אף הגיע נציג ממשפחתה לדיון בכנסת. "אנחנו לא מתפלאים שלא ידונו בעניין בכנסת, אבל מתנחמים בכך שלפחות הסכימו שזה יהיה בוועדה", היא אומרת. "מרצ מגישה את ההצעה זה כמה שנים. הפעם זה עלה לראשונה לוועדת חוץ וביטחון, בשונה מוועדת חינוך. אנחנו לא תולים הרבה תקוות, אבל מבחינתנו זה עוד צעד".
לדבריה, "כלמודי שואה, רוב העם היהודי מזדהה עם השואה הארמנית, אבל ממשלת ישראל מעולם לא הכירה בה. אני, ששמעתי את הסיפורים מגוף ראשון, לא מבינה איך מישהו יכול להתכחש לזה. לא צריך לערב פוליטיקה עם אנושות".
לפנייה לכתב/ת 
