רומנטי לאללה
קאט סטיבנס, שנקרא עכשיו יוסוף, מוציא אלבום חדש. אם תצליחו להשתחרר מהפרובוקציות שיצר בעבר, תרוויחו אלבום מקסים, מלא שירי טבע ומסעות, כמו שפעם, לפני שהתאהב באללה
ספק אם מישהו היה מאמין לפני חמש שנים שקאט סטיבנס, הלא הוא יוסוף איסלם, יחזור למוזיקת פופ, שלא לומר יעלה מיוזיקל נוסח "מאמא מיה" על פי שיריו. יוסוף, שהקריירה המוזיקלית שלו ב-20 שנה האחרונות הסתכמה בשירי דת והודיה לאללה, כיכב עד אז בכותרות בעיקר בתחומים פוליטיים – פעם זו היתה התבטאות אומללה לגבי הפאתווה שהוציא חומייני על סלמאן רושדי, פעמים אחרות היו אלו החשדות בדבר קשריו עם החמאס ובעקבות כך, מניעת כניסתו לישראל ולארצות הברית.
אבל זה קרה. ולפנות בוקר של יום אחד בשנת 2004, ישב יוסוף בסלון ביתו שבלונדון, לקח גיטרה השייכת לבנו מוחמד, מוזיקאי בזכות עצמו, והחל לפרוט על המיתרים, לראשונה מזה 30 שנה. בראיון שהתקיים לאחרונה סיפר איך נדהם מהתחושה הטבעית לחזור ולנגן. אחר כך, סיפר, מצא את עצמו בטיסה טרנסאטלנטית מקשיב לערוץ שירים שניגן את חבריו לתקופה, אלטון ג'ון, קרול קינג, ג'יימס טיילור ואחרים, ונזכר איזה יופי של מוזיקה נוצרה אז. כך, נדמה, נזרעו זרעי הפורענות שקירבו אותו חזרה למערב.
אנחנו רק הרווחנו מהגעגועים האלה. אלבום הקאמבק שלו מ-2006, An Other Cup, היה מופת של שירים שנוצרו במלאכת יד עדינה והחזירו את קולו החם של יוסוף לאוזני המעריצים, שנאלצו עד אז להרוות את צמאונם שוב ושוב בהיצע לא גדול של אלבומים שיצאו עד 1978. השירים החדשים, חילוניים אך רוחניים, היו מופקים לעילא והרגיעו את העולם שהכישרון עודנו שם ולא טבע בים האדיקות. "אנשים נשמו לרווחה שלא עבר עליי איזה שינוי פרנקנשטייני", סיפר.
מחוזק מתמיכתם של תיאולוגים מוסלמים בדבר החשיבות שבנגינה (ובטיעון המעט מסורבל לפיו הגיטרה בעצם הובאה לעולם בזכות ספרד, בעת היותה תחת שלטון מוסלמי) הוא הוריד את שם המשפחה "איסלם" ויצא שוב לדרך.
יוסוף. מנגן בגיטרה בזכות הכיבוש המוסלמי של ספרד
שלוש שנים אחרי, נראה שמעיין היצירה שלו ממשיך לזרום בשצף: השבוע הוא מוציא אלבום חדש, השני מאז חזרתו לעולם המוזיקה, ויוצא לסיבוב הופעות. ואם זה לא מספיק, ביולי הקרוב יועלה לראשונה "Moonshadow", מחזמר פרי עטו המבוסס על להיטיו משנות השישים והשבעים. עלילת המחזמר המעט סוריאליסטי מתרחשת בכוכב בו החשיכה תמידית, וגיבור המחזמר פוגש את "צל הירח" שלו, איתו הוא יוצא להרפתקאות. שני שירים מהאלבום החדש משולבים במחזמר, לצד להיטים ישנים כמו "Morning Has Broken" ,"Wild World" ו-"The First Cut Is The Deepest". החשש שמא החלקים הנשיים יבוצעו על ידי זמרות ברעלות הופרך כשנודע שהמחזמר עתיד להציג דווקא בווסט אנד הלונדוני.
סכריניות טבעית
הצהרת הכוונות של האלבום החדש והיפה ניכרת כבר בכותרת: Roadsinger To Warm You Through The Night. יוסוף מדמה עצמו לטרובדור המסתובב בדרכים, חמוש בוואן עתיק ועובר מעיר לעיר כשהוא מנסה לנחם ולהרגיע את כל הזקוקים לנחמה בעזרת שיריו. בניגוד ל-"An Other Cup", האלבום החדש מופק ומלוטש הרבה פחות. הוא הוקלט בלייב, ללא התחכמויות סאונד, כפי שאפשר להרגיש בנגיעות קטנות, כמו למשל האקורד הנסיוני הקטן שפותח את "The Rain".
סטיבנס. מוטיב התהייה והתעייה נמשך
בטקסטים נדמה כי יוסוף עושה ככל יכולתו לחזור למערב ולטשטש את השינוי הדראסטי שחל עליו. עם זאת, אפשר לזהות בשירי האהבה הרבים שהם עשויים, ממש כמו ב"שיר השירים", להתכוון הן לאהובה והן לאלוהּ. האמת, קשה שלא ליפול לציניות אל מול מילים כמו "כל כוכב שביט שעף, וגם מלאכים, כולם חושבים עליך, ואיך אפשר שלא" (בסינגל "Thinking 'Bout You"). אבל החינניות שבהגשתו של יוסוף, ואותו קול כן, מידבקים. טוב, לפחות הסכריניות הזאת מקורה בפרי טבעי, ולא בסוכריה סינתטית, כך שאולי נזקי העששת לא גרועים כל כך.
מוטיב הדרכים והחיפושים, התהייה והתעייה, היה נוכח ביצירתו של הזמר עוד מתחילת הדרך. לכן לא מפתיע לגלות שאחד השירים החדשים,"Be What You Must", נפתח במנגינה של הלהיט הישן "Sitting" (הידוע גם כ"Oh I'm On My Way"), פראזה שמנוגנת שוב בנעימה האינסטרומנטלית המסיימת, "שאמסייה".
גם הטבע זכה לשירים רבים מקאט סטיבנס (הרוח, הירח, הסירות השטות) וזוכה לעוד שירים של יוסוף: "The Rain", המתנאה בעיבוד עשיר של כלי קשת, ו"Be What You Must", שמזהיר כי "בין אם אתה אבק ובין אם אבן", אתה חייב לוותר על מי שאתה, כדי להיות מה שאתה מוכרח להיות. מסתבר שגם מוסלמים יכולים להיות ניו אייג'יים.
בהמשך הוא ייצא להופעות בבריטניה, כשהמופע הפותח הוא של בנו מוחמד (שממש כמותו, יצא למסע חיפוש עצמי, לאחריו התנער משמו המוסלמי ואימץ את השם Yoriyos, מחווה לסבו היווני). אחר כך ימשיך לסיבוב בארצות הברית. נראה שהפעם יתנו לו להיכנס פנימה בביקורת הגבולות.
יוסוף, roadsinger, יוניברסל
