פרס והאפיפיור בירושלים: "מסר של שלום"

"זו עשויה להיות שנת השלום" - במסר זה סיכם נשיא המדינה, שמעון פרס, את דבריו לאחר פגישתו אחר-הצהריים (יום ב') עם האפיפיור בנדיקטוס ה-16. אחרי טקסי קבלת הפנים בנמל התעופה בן-גוריון ובירושלים, הגיע האפיפיור למשכן הנשיא בבירה, והתקבל "בברכה חמה מקרב לב" על ידי הנשיא, שבירך בשמה של מדינת ישראל, "במסורת הכנסת האורחים שלנו מאז ימי אברהם אבינו".

ביקור האפיפיור בארץ הקודש - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• האפיפיור בארץ: "להילחם באנטישמיות בכל מקום"
• הרב יוסף לשרי ש"ס: אל תקבלו את פני האפיפיור
• לידיעת האפיפיור: מי הירדן הקדושים - מזוהמים
• אלמנתו של אלי כהן: רוצה להיפגש עם האפיפיור
  

גם האפיפיור ייחד את רוב דבריו בבית הנשיא לנושא השלום, ואת נאומו אף חתם במלה "שלום" בעברית. בתחילתם, פנה אל הנשיא פרס וציין את "השירות הציבורי יוצא הדופן" שלו, ש"הצטיין במחויבות חזקה לרדיפת הצדק והשלום". האפיפיור ביקש "להבטיח לך, לראש הממשלה נתניהו ולממשלתו החדשה ולכל תושבי מדינת ישראל, כי מסע הצליינות שלי למקומות הקדושים הוא מסע של תפילה למען המתנה היקרה מפז, של אחדות ושלום במזרח התיכון - ולאנושות כולה". כנושא מסר השלום, נטע האפיפיור עץ זית בחצר בית הנשיא.

"אני מתפלל מדי יום לשלום שיביא ביטחון ותקווה לאזור כולו", אמר האפיפיור, בצטטו מספר ירמיהו: "מחשבות שלום ולא לרעה, לתת לכם אחרית תקווה". הוא הוסיף כי תפקידן של הדתות בקידום השלום הוא בחיפוש מתמיד אחר אלוהים: "האחדות האולטימטיבית בין האנשים טמונה באחדותו המושלמת ובאוניברסליות של האלוהים, שיצר את אדם וחוה בצלמו וכדמותו כדי לקרב אותנו אל חייו השמיימיים כך שהכול יהיה לאחד". האפיפיור הזכיר גם את מקומה המיוחד של ירושלים, "שתמיד היתה צומת לאנשים ממקורות שונים, שמעניקה ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים את החובה ואת הזכות להיות עדים יחד לדו-קיום בשלום".

בין היתר, ביקש האפיפיור בדבריו להבהיר כי הצורך של הצדדים באזור בביטחון מותנה בהשגת שלום, והשתמש לשם כך בתרגיל לשוני בעברית: הוא הציג את השורש ב.ט.ח, והסביר כי משמעותות היא גם ביטחון, וגם אנשים הבוטחים זה בזה, במובן של אמון והבנה. "ביטחון בר-קיימא הוא עניין של אמון", המר, "שנבנה על צדק ויושר, ונחתם באמצעות קירוב לבבות שגורם לנו להסתכל אחד לשני בעיניים ולהכיר בכך שאתה שווה לי, אתה אחי, את אחותי".

"כצאצאי קורבנות, ליבנו פתוח לסבלם של אחרים"

הנשיא פרס סקר בדבריו את הקשר ההיסטורי והתיאולוגי בין היהדות לנצרות ולעמים הנוצרים, ולא פסח גם על אזכור השואה. כל אלו, סבור הנשיא, מובילים אל הבנת הצורך הברור בסובלנות ובשלום. "בפינו היום המילה השכיחה ביותר בשפה העברית, שהיא גם תמצית חלום הדורות שלנו: שלום", אמר הנשיא. "בואך לשלום. אנו רואים בך איש שלום, מנהיג רוחני גדול, שליח רב עוצמה של מסר השלום לארץ זו ולשאר ארצות תבל".

הנשיא הביע תקווה שכפי ש"יחסי פיוס והבנה" החלו להירקם בין ישראל לכס הדקוש, כך ינשבו רוחות פיוס גם בין ישראל לאיסלאם. "את הפילוגים נשאיר להיסטוריה", אמר, "ואת ההיסטוריה החדשה נכתוב באותיות של אמונה ושלום. הקורבנות היקרים ביותר אבדו לנו בשדות הקרב - והתקוות הטובות ביותר התכנסו סביב שולחנות המשא ומתן". לדבריו, המנהיגים הרוחניים, כדוגמת האפיפיור, הם אלו שבכוחם "לפנות את המוקשים מעל נתיבי השלום".

גם זכר השואה, אמר פרס, יכול להיות פתח להבנה וסובלנות: "אנו עם למוד ייסורים. מדינתנו קמה מאפר קורבנות השואה ההיטלרית, ואת עשן המשרפות במחנות ההשמדה הפכנו לעמוד-אש שלאורו אנו ממשיכים את חיינו. ביתנו בישראל הוא בית החיים לפליטי החרב שראו לנגד עיניהם רק מוות. כצאצאים של קורבנות, ליבנו פתוח ואנו קשובים לסבלם של האחרים".

לבסוף הביע הנשיא תקווה כי תקוות השלום יתממשו כבר בקרוב: "השנה, שנת ביקורך באזורנו, עשויה להתגלות כשנת הכרעה לנו ולשכנינו. במאמץ משותף ניתן להפוך שנה זו לשנת הכרעה לטובת כל העמים. כל הדתות. כל הילדים. שנת שלום אזורי, לא רק מקומי". לסיום, נשא תפילה,

 "שחומות האיבה תיפולנה, ששנאות העבר תתפוגגנה, שהיסטוריה חדשה תפציע, שנוכל לאפשר לדורות הבאים להיוולד בשלום, לחיות בשלום, ולהוריש שלום לצאצאיהם".

בטקס בבית הנשיא נכחו בין היתר גם הרב הראשי ישראל לאו, יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, השר לביטחון-פנים יצחק אהרונוביץ, שר הרווחה יצחק הרצוג, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס וראש העיר ירושלים ניר ברקת.

במשכן הנשיא נכחו גם בני משפחתו של החייל החטוף גלעד שליט. הם שוחחו עם האפיפיור במשך מספר דקות, ומסרו לו תרגום לאיטלקית של הסיפר שכתב בנם, "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה".